פאו קובארסי הוא כבר אלוף עולם, שחקן הרכב בברצלונה ואחד הבלמים המבטיחים בכדורגל העולמי, אבל בבית משפחת קובארסי עדיין מקפידים להזכיר לו שהוא בסך הכול בן 19. בריאיון נרחב ומסקרן שפורסם היום (ראשון) ב"אתלטיק", סיפר הבלם הצעיר על החיים מחוץ למגרש, ההצלחה שאפשרה להוריו לצאת לפנסיה, ההחלטה המשפחתית שמנעה ממנו לנהוג במכונית יוקרה וגם על הרגע הדרמטי שבו הציל את ספרד בגמר מונדיאל 2026 מול ארגנטינה.
אחד הסיפורים המשעשעים בריאיון נוגע למנהג של ברצלונה להעניק לשחקניה מכונית חדשה מדי שנה, מטעם נותנת החסות קופרה. בעונה שעברה קיבל גם קובארסי רכב חדש, אך הוריו החליטו שהוא עדיין צעיר מדי בשביל לנהוג במכונית מפוארת. במקום זאת, הם הורו לו להמשיך להשתמש במכונית המשפחתית הישנה, בעוד אביו לקח לעצמו את הרכב החדש.
"אני אוהב מכוניות, ומדי פעם אני מסתכל על דגמים חדשים", סיפר קובארסי. "אבל ההורים שלי לא אוהבים את הרעיון שאני רק בן 19 ואסתובב במכונית ראוותנית. הם אמרו לי לחכות עוד קצת, להתבגר, לצבור יותר ניסיון, ואז יהיה לי זמן לקנות מכונית מפוארת".
למרות ההצלחה הגדולה, קובארסי עדיין מחובר מאוד לשורשיו. הוא גדל באסטניול, כפר קטן בצפון-מזרח קטלוניה שבו מתגוררים 195 תושבים בלבד. משפחתו מחזיקה בנגרייה שעוברת מדור לדור, ובילדותו נהג לבלות בבית המלאכה, לצפות באביו עובד ולעזור לו. כיום, בזכות ההצלחה הכלכלית של בנו, אביו כבר לא צריך לעבוד, וגם אמו יצאה לפנסיה.
"העסק המשפחתי עדיין פועל, הדוד ובן הדוד שלי מנהלים אותו", סיפר. "אבא שלי כבר לא עובד שם, כך שהוא יכול להגיע למשחקים שלי וליהנות מהחיים. שני ההורים שלי פרשו. העובדה שהצלחתי לעזור להם לעשות את זה, בתור הבן שלהם, ממלאת אותי בגאווה גדולה. עכשיו אנחנו יכולים ליהנות מהחיים האלה ביחד, מפני שאם הגעתי למקום שבו אני נמצא היום, זה בזכות ההקרבות שהם עשו".
הבלם הצעיר מתגורר כיום בדירה בפאתי ברצלונה, ולראשונה בחייו הוא גר לבד, אחרי שאחותו הגדולה אירנה, שהתגוררה איתו עד לאחרונה, מצאה עבודה בג'ירונה ועזבה את הדירה. "אני אצטרך לבשל קצת יותר, אבל זה בסדר", סיפר בחיוך. "אני דווקא לא טבח רע. אני רחוק מלהיות שף עם כוכב מישלן, אבל אני נהנה להכין סוגים שונים של פסטה, אוכל הרבה אורז ומכין דגים באייר פרייר. יש לי את הדרכים שלי להסתדר".
קובארסי סיפר גם שהוא לומד אנגלית, שפה שבה הוא מתקשר מדי יום עם מאמן ברצלונה האנזי פליק. "אני אוהב לתרגל אותה ואני משתפר. אני מבין הכול, ועם פליק אני מדבר באנגלית כל יום. אני עדיין לא ברמה שבה אני יכול לערוך ריאיון שלם באנגלית, אבל אני מתקדם לשם".
אלא שמאחורי הסיפורים האישיים מסתתר גם אחד הרגעים הגדולים של מונדיאל 2026. ספרד הוכתרה לאלופת העולם אחרי שניצחה 0:1 את ארגנטינה בגמר בניו ג'רזי, משער של פראן טורס בדקה ה-106. בדקה ה-120, כאשר הארגנטינאים חיפשו שער שוויון, ליאונל מסי מצא את ג'וליאנו סימאונה במסירה עם החלק החיצוני של כף הרגל. שחקן אתלטיקו מדריד העביר כדור רוחב למרקוס סנסי, שכבר היה בעמדה מצוינת לכבוש, אך קובארסי הגיח ברגע האחרון והרחיק את הכדור לקרן.
"אני זוכר את מסי עם הכדור ליד הרחבה ואת סימאונה עושה תנועה מאחורי קו ההגנה שלנו", שחזר. "היה נתק קטן, אבל ברגע שמסי מסר, העפתי מבט מהיר סביבי כדי להבין איפה אני נמצא. ראיתי את מרינו לידי ואת סנסי מנסה להיכנס לשטח שבינינו. הבנתי שסנסי נמצא בעמדה מסוכנת, וברגע שסימאונה התחיל את תנועת המסירה, ידעתי שאני חייב לזנק לעבר סנסי עם כל מה שיש לי ולתת לאלוהים להחליט מה יקרה".
"בעטתי את הכדור החוצה ונפלתי על הדשא, מותש לחלוטין. השארתי את הראש בתוך הדשא, אפילו לא הסתכלתי לאחור. הבנתי שאין רעש מטורף ביציעים ואז הרמתי עין אחת כדי לבדוק את השער שלנו. הכדור לא היה ברשת, ונשמתי לרווחה. המחשבה הראשונה שלי הייתה: 'אוקיי, עוד פעולה אחת פחות שצריך להגן בה לפני שנהפוך לאלופי העולם'".
קובארסי היה מעורב גם באירוע דרמטי נוסף בגמר, כאשר בדקה ה-93 ספג תיקול מאנצו פרננדס, שבעקבותיו הורחק הקשר הארגנטינאי. "היה כדור חופשי, מאבק של 50-50 ושנינו נכנסנו אליו בכל הכוח", סיפר. "הגעתי ראשון לכדור ואז התהפכתי באוויר, אבל אני אפילו לא זוכר את זה. הבנתי מה קרה ברגע שהגוף שלי פגע בקרקע. כשהייתי באוויר, הרגשתי שגם המחשבות שלי מרחפות. קצת כאב לי בפרק כף היד, אבל בגמר מונדיאל האדרנלין עוזר לך להתגבר על הכול".
לאחר שריקת הסיום נבחר קובארסי לשחקן הצעיר המצטיין של הטורניר, והשבוע הוסיף לארון התארים גם את פרס נער הזהב לשנת 2026. בחודש שעבר סיים במקום השני בפרס קופה, שתי נקודות בלבד מאחורי חברו לברצלונה לאמין ימאל, ואף דורג במקום ה-12 בכדור הזהב, הגבוה ביותר מבין הבלמים.
"כשאתה צעיר, פרסים כמו נער הזהב או פרס קופה הם חלום, ואני כל כך שמח שזכיתי באחד מהם עכשיו", אמר. "זה אומר שהעונה שלנו עם ברצלונה וספרד הייתה טובה מאוד, אבל גם שאני בדרך הנכונה".
עם זאת, לבלם יש ביקורת על היחס שמקבלים שחקני ההגנה בפרסים האישיים. "אנחנו, שחקני ההגנה, לא מושכים כל כך הרבה תשומת לב. אנשים מעדיפים חלוצים או שחקני כנף, או כל מי שכובש ומבשל, ואני מבין את זה. אלה שמשחקים בהגנה עושים יותר מהעבודה השחורה. הייתי רוצה שהתפקידים שלנו יקבלו קצת יותר הכרה. לא בשבילי, אלא כדי לראות שחקני הגנה מקבלים את המחמאות שמגיעות להם, כי אנחנו עושים עבודה חשובה מאוד".
קובארסי, שרשם כבר 141 הופעות במדי ברצלונה מאז הופעת הבכורה שלו בגיל 17, סיפר שמודל החיקוי שלו בילדות היה קרלס פויול, אך הוא מעריץ גם את ג'רארד פיקה ואת וירג'יל ואן דייק. "מודלי החיקוי שלי הם פויול ופיקה. אני אוהב את שני הסגנונות: הבלם הקשוח והבלם שיודע להניע את הכדור. לפיקה היה תפקיד משמעותי יותר בבניית המשחק, אבל פויול היה חשוב מאוד מבחינת המנטליות והאופי".
הערב יעמוד קובארסי בפני אתגר נוסף, כשספרד תארח את אנגליה בליגת האומות. מי שעשוי להקשות עליו במיוחד הוא הארי קיין, שאותו כבר פגש פעמיים בעבר. "קשה מאוד לשמור עליו. הוא שחקן חכם מאוד, כולם רואים את זה, אבל הוא גם גדול, חזק פיזית ומשתמש בגוף שלו בצורה נהדרת. הייתי אומר שהוא השחקן האנגלי האהוב עליי".
