העידן שאחרי כריסטיאנו רונאלדו בנבחרת פורטוגל נפתח בצורה שאיש לא יכול היה לדמיין. במשחק הראשון מאז הודיע הכוכב על פרישתו מהנבחרת, הובסו הסלסאו 4:1 בידי דנמרק בבראגה, ספגו את הפסד הבית הקשה בתולדותיהם במשחק רשמי והעניקו לתקשורת המקומית סיבה לא מעטה לדאגה.
הכותרת של אתר Observador הייתה חריפה במיוחד: "יש הפסדים שהם לא הפסדים, הם השפלות". פורטוגל נקלעה לפיגור 4:0, לפני שברנרדו סילבה צימק בתוספת הזמן, והפסידה לראשונה תחת המאמן ז'ורז'ה ז'סוס. הפעם האחרונה שבה הנבחרת הייתה בפיגור של ארבעה שערים במשחק ביתי הייתה ב-1983, בהפסד לברזיל במשחק ידידות. מדובר גם בהפסד הכבד ביותר שלה בשמונה השנים האחרונות.
גם האוהדים לא הסתירו את אכזבתם. חלקם עזבו את האצטדיון עוד לפני שריקת הסיום, ואחרים החלו לקרוא בשמו של רונאלדו כשהנבחרת כבר הייתה בפיגור 4:0.
אבל הסיפור המרכזי הגיע דווקא במסיבת העיתונאים של ז'סוס, שנשאל אם הוא מרגיש בחסרונו של רונאלדו. תשובתו הייתה צינית למדי: "מתגעגע אליו? איך אפשר, אם הוא כבר לא בנבחרת? חסר לי רק מישהו שיהיה לי עם מי לבלות. הוא כבר לא משחק, הוא כבר לא כאן, הוא כבר קיבל את ההחלטה שלו".
בהמשך הכיר המאמן בכך שהאוהדים דווקא כן מתגעגעים לכוכב: "זה טבעי שאנשים מרגישים בחסרונו ולא שוכחים את מה שכריסטיאנו עשה במשך 23 שנים בנבחרת. אין מה לעשות עם זה. כשאתה מפסיד 4:1, אף אחד לא מרוצה. אף אחד לא ציפה שנפסיד כאן, בטח שלא בתוצאה כזאת".
ז'סוס גם לא ניסה להסתיר את האכזבה מהיכולת: "זו הייתה תבוסה קשה. מבחינה הגנתית, בעיקר במחצית השנייה, לא הצלחנו לעצור את דנמרק. מבחינה התקפית לא הצלחנו למצוא פתרונות כדי להגיע למצבי הבקעה ולייצר שטחים. השחקנים בחלק האחורי התקשו להתמודד עם שחקני ההתקפה שלהם".
ב-A Bola הקדישו מקום נרחב גם לבעיות המקצועיות, והצביעו על חוסר הארגון ההגנתי, המרחקים בין החוליות והיעדר פתרונות התקפיים. הפרשן ז'וזה מנואל דלגאדו סיכם: "דנמרק הייתה טובה יותר בכל דבר: ארגון, איזון, המרחקים בין החוליות ואסטרטגיה. לפורטוגל פשוט לא היו הכלים להתמודד".
למרות התוצאה המשפילה, פורטוגל כבר הבטיחה את מקומה ברבע גמר ליגת האומות.
