בקיץ האחרון היה נדמה שתור הזהב של ולנסיה הגיע לסיומו כמעט באותה מהירות שבה התחיל. הקבוצה שהדהימה את אירופה, העפילה לפיינל פור היורוליג וזכתה באליפות ספרד נפרדה משורה ארוכה של כוכבים, ובעיקר מהאיש שעמד מאחורי ההצלחה המסחררת, המאמן פדרו מרטינס. אלא שכעבור 11 מחזורים בעונת 2026/27, ולנסיה שוב מסתכלת על כל אירופה מלמעלה. הניצחון 87:102 על באיירן מינכן העלה אותה למאזן 3:8, הטוב בתולדות המועדון בשלב הזה של היורוליג, ובעקבות הפסדה של פנאתינייקוס לברצלונה היא גם טיפסה למקום הראשון בטבלה.
כדי להבין את גודל ההישג, צריך לחזור לחודש יוני. ולנסיה חגגה אליפות שנייה בתולדותיה אחרי עונה בלתי נשכחת, אך בתוך שבועות ספורים איבדה את ז'אן מונטרו, ברנקו באדיו, היימה פראדייה, בראקסטון קי, מאט קוסטלו ושחקנים משמעותיים נוספים. המכה הקשה ביותר הגיעה עם עזיבתו של מרטינס לריאל מדריד. ב"אס" תיארו בספטמבר כיצד המועדון איבד כמעט את כל השלד שהוביל אותו להצלחות, וכינו את המצב שנוצר "מגרש הרוס" שדרש בנייה מחודשת.
גם בתחנת הרדיו Cadena SER הזהירו שהאתגר יהיה גדול במיוחד. "הבעיה של ולנסיה היא ההצלחה הטרייה שלה", הסביר הפרשן לאלו אלסואטה. "הקהל בוולנסיה כבר התרגל לרמת ביצועים אדירה של הקבוצה בעונות האחרונות. ולנסיה לא רק החליפה הרבה חלקים, היא איבדה שחקני מפתח. גם אם הגיעו שחקנים איכותיים מאוד, התהליך הזה לא יהיה קל".
אלא שהנהלת המועדון לא ויתרה על השאיפות. טי ג'יי שורטס הגיע כדי להחליף את מונטרו, ארמוני ברוקס נכנס לתפקיד של באדיו, וניקולה מירוטיץ', דילן אוסטקובסקי, מריו סן-סופרי, גונסאלו קורבלאן ושחקנים נוספים הצטרפו לפרויקט. על הקווים קיבל את המושכות צ'אבי אלברט, בן 39, איש המועדון ששימש עוזרו של מרטינס והכיר היטב את הפילוסופיה שהובילה להצלחה.
במקום לשנות כיוון, ולנסיה בחרה להמשיך באותה דרך. ב-Solobasket הגדירו את ההחלטה כמבחן הגדול של המועדון, וכתבו שהשאלה האמיתית הייתה אם ההצלחה נבעה מהשמות שהרכיבו את הסגל או מהשיטה עצמה. התשובה שהתקבלה על הפרקט הייתה ברורה: "רבים מתחילים לחשוב שהמפתח לא היה מי משחק, אלא איך משחקים".
הקבוצה של אלברט ממשיכה לשחק כדורסל מהיר, אגרסיבי ומבוסס על לחץ בלתי פוסק. המספרים ממחישים היטב את השיטה. ולנסיה מעמידה ממוצע של כ-96.5 נקודות למשחק ביורוליג (שנייה רק לריאל מדריד עם 98.5), משחקת בקצב גבוה מאוד (שלישית אחרי פריז וריאל מדריד) ומחזיקה באחת ההתקפות היעילות במפעל (רייטינג התקפי של 123.5, שנייה רק לריאל מדריד עם 126.2) - זאת על אף שהיא מאבדת רק 10.5 כדורים למשחק (רק פרטיזן מאבדת פחות, עם 10.3). אבל לא מדובר רק בריצה להתקפה: הספרדים גם מפעילים לחץ על כל המגרש, מכריחים את היריבות לבזבז שניות יקרות ומנסים לייצר יתרון עוד לפני שההתקפה המסודרת מתחילה.
לא פחות מ-13 שחקנים מקבלים לפחות 12 דקות למשחק, ואף אחד לא משחק למעלה מ-23 דקות בממוצע (טי ג'יי שורטס מוביל עם 23, אחריו קמרון טיילור עם 22.5, ארמוני ברוקס עם 21 ודילן אוסטקובסקי עם 20. היתר מקבלים פחות מ-20 דקות למשחק); ארבעה שחקנים קולעים בספרות כפולות; ושישה קולעים למעלה מ-41% מחוץ לקשת.
מי שמגלם יותר מכולם את השיטה החדשה-ישנה הוא כמובן שורטס. הרכז בן ה-28, שהגיע אחרי עונה קשה בפנאתינייקוס, חזר להציג את היכולת שהפכה אותו לאחד השחקנים המבוקשים באירופה בתקופתו בפריז. באוקטובר הוא נבחר ל-MVP החודש ביורוליג, ובניצחון האחרון על באיירן שוב הוביל את קבוצתו עם 14 נקודות ו-10 אסיסטים.
"מה שמשך אותי לכאן יותר מכול היה סגנון המשחק", הסביר שורטס בריאיון ל"אס". "זה כדורסל מהיר מאוד, ואני חושב שהוא מתאים מאוד לדרך שבה אני משחק. ראיתי כאן הזדמנות למקסם את הכישרון שלי".
כשנשאל על ההשוואות לקבוצה של העונה שעברה, השיב: "טי ג'יי שורטס הוא טי ג'יי שורטס, ארמוני ברוקס הוא ארמוני ברוקס. אנחנו לא אותם שחקנים. יש לנו קבוצה חדשה, אנחנו מנסים לשמור על אותה זהות וללמוד אחד מהשני". בינתיים זה עובד: שורטס עצמו מספק 16.6 נקודות למשחק באחוזים אדירים (57.1% ל-2, 53.8% ל-3).
שורטס גם סיפק הסבר מעניין לכך שהקבוצה ממשיכה להצליח למרות המהפכה בסגל: "בשיטת המשחק שלנו אין שחקן אחד שהוא החשוב ביותר. השיטה היא זו שגורמת לדברים לקרות. אין שחקן אחד שיכול לעשות הכול בעצמו. אלה כל 16 השחקנים שלנו, בין אם אתה משחק 20 דקות או חמש דקות".
הסיפור של אלברט מרתק לא פחות. המאמן הצעיר, שקיבל בעבר הזדמנות זמנית על הקווים של ולנסיה, למד לאורך השנים ממאמנים כמו אאיטו גרסיה רנסס, פאבלו לאסו וצ'אבי פסקואל, ואף הוזמן ב-2022 לליגת הקיץ של ה-NBA כדי ללמוד מקרוב את העבודה של פורטלנד טרייל בלייזרס. ב"אל פאיס" סיפרו שהוא נהג לשלוח שאלות גם למאמן בוסטון סלטיקס, ג'ו מאזולה, במטרה להרחיב את הידע המקצועי שלו.
אחרי הניצחון על באיירן התייחס אלברט לסוד ההצלחה. "אחד המפתחות לניצחון היה הלחץ שהפעלנו", הסביר. "זה היה מאמץ אדיר, במיוחד במטרים הראשונים של המגרש. זו הייתה עבודה עצומה, לא רק בגלל החטיפות, אלא גם מפני שהכרחנו את באיירן לבזבז הרבה שניות בהתקפות שלה".
המאמן גם סירב להסתנוור מפתיחת העונה ההיסטורית: "לא נותנים לנו שום דבר על שבירת שיא, אבל זה מחזק את הדברים שאנחנו מאמינים בהם ואת העבודה שאנחנו עושים. השיא מאשר שהרבה מהדברים שאנחנו עושים נכונים. הקבוצה הזאת עדיין לא הגיעה לתקרה שלה. יש לנו עוד הרבה דברים לשפר. הרעיון הוא לא לשחק בצורה מושלמת, אלא לבצע את העקרונות שלנו ואת תוכנית המשחק בצורה הקרובה ביותר לשלמות".
