ז'וליו אוטביו מירנדה דה סילבה, המוכר בכינויו "ז'וליו מאמוטה", הוא כנראה אחד המשתתפים החריגים ביותר במרוצי הריצה בעולם. הברזילאי בן ה-35, שבעבר שקל 310 ק"ג והיה מרותק למיטה במשך כשנתיים, הצליח להוריד יותר מ-120 ק"ג, וכיום הוא משתתף במרוצים בינלאומיים. מחר (ראשון) ראשון הוא יתייצב לראשונה על קו הזינוק בספרד, במרוץ 10 הק"מ Cursa Bombers בברצלונה.
"זה לא היה לחיות, רק להיות בחיים. הפכתי לבן ערובה של הגוף שלי, בן ערובה של האוכל", סיפר מאמוטה בריאיון ל"מארקה" הספרדי. המסע שלו התחיל כבר בגיל ההתבגרות. כילד הוא היה רזה, פעיל ואהב לשחק ברחובות עיר הולדתו רסיפה שבברזיל ולשחות. אלא שבגיל 11-12 החלה העלייה במשקל, ובגיל 18 כבר שקל בין 150 ל-180 ק"ג. המצב החמיר משמעותית בתקופת הקורונה, לאחר פרידה מבת זוגו והסתגרות ממושכת בבית. בתוך שנתיים עלה ביותר מ-100 ק"ג והגיע למשקל של 310 ק"ג. הוא התקשה לבצע אפילו פעולות יומיומיות פשוטות, נזקק למכשיר נשימה במהלך השינה ובילה תקופה ממושכת כמעט בלי יכולת לצאת מהמיטה.
"להתקלח היה מעייף אותי יותר מריצה היום", סיפר. "הייתי יוצא מהמקלחת מזיע, ורק רוצה לחזור למיטה". מאמוטה ניסה במשך שנים להתמודד עם אכילה כפייתית. הוא עבר בין שיטות שונות, ניסה גם בלון קיבה, אך לדבריו התקף אכילה כפייתית הוביל לכך שהבלון התפוצץ בתוך בטנו והוא נאלץ להתאשפז ולעבור הליך להוצאתו. בסופו של דבר הבין שהוא חייב לשנות את אורח חייו מהיסוד.
נקודת המפנה הגיעה ביום הולדתו, 13 בנובמבר. אחיינו נולד באותו יום ובדיוק באותה שעה שבה נולד מאמוטה. הוא פירש את צירוף המקרים כסימן לכך שיש לו סיבה להמשיך להילחם. ימים לאחר מכן ניסה להגיע לבית אחותו כדי להעניק לאחיין מתנה, אך לא הצליח אפילו לרדת מהמכונית. "הרגשתי זעם וכאב עמוק. הרגשתי שאני כלום, שאין לשום דבר משמעות", סיפר.
באותו יום החליט להירשם לשיעורי שחייה. בתחילה הליכה כלל לא הייתה אפשרית עבורו, ולכן המים היו המקום היחיד שבו יכול היה להתאמן מבלי לשאת את מלוא משקל גופו. הוא החל לשחות באופן קבוע, לעיתים יותר משעתיים ביום, ובהדרגה הצליח להחזיר לעצמו את היכולת לנוע. לדבריו, לפחות 100 מתוך יותר מ-120 הקילוגרמים שהוריד הגיעו בזכות השחייה.
"השחייה הצילה לי את החיים", אמר. "מה שאני מרגיש היום כשאני עובר מרחקים ארוכים קשה להסביר במילים. ההשמנה גזלה ממני אפילו את היכולת לצעוד כמה צעדים, ולכן אני מתרגש כל כך בכל מרוץ".
הריצה הגיעה בשלב מאוחר יותר, כשהגוף כבר אפשר לו להתמודד עם המאמץ. המרוץ הראשון שלו היה הסן סילבסטרה המסורתי בסאו פאולו, ב-31 בדצמבר אשתקד. הוא השלים את 15.8 הקילומטרים בזמן של יותר מ-6 שעות, כשמשקלו עדיין עמד על כ-220 ק"ג. מאז השתתף במרוצים בפורטוגל, ארגנטינה, אורוגוואי וסין.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שלו הגיע לפני כשבועיים, כשסיים ריצת 10 ק"מ על החומה הסינית. הוא נזקק לכ-8 שעות כדי להשלים את המסלול, שכלל עליות ומדרגות תלולות, ותיאר אותו כאתגר הגופני הקשה ביותר שעבר מאז החל את מסע השינוי. המטרה הבאה היא להגיע למשקל של פחות מ-100 ק"ג ולהשלים בעתיד את המרחק המלא של מרתון אתונה - 42.195 ק"מ, מהעיר מרתון לבירה היוונית.
בינתיים, מאמוטה גם הפך את המסע האישי שלו למיזם חברתי. על כל משקל שהוא מוריד הוא תורם מזון לאנשים נזקקים. עד כה תרם יותר מ-2 טונות של מזון בברזיל ובמדינות נוספות, בהן אנגולה וכף ורדה. "מה שהרג אותי בעודף, אני מחזיר למי שבאמת זקוק לו", הסביר. בברצלונה הוא מתכוון לקיים חלוקת מזון נוספת.
גם ברשתות החברתיות הפך מאמוטה לתופעה, עם יותר מ-5 מיליון עוקבים. בתחילה הוא רק ביקש לתעד את תהליך השינוי שלו, אבל בהמשך הבין שהסיפור שלו מעניק תקווה לאנשים נוספים שמתמודדים עם קשיים דומים. "המרתון שלי הוא אישי: הוא התחיל כששקלתי יותר מ-310 ק"ג והייתי מרותק למיטה, והוא יסתיים כשאהיה מתחת ל-100 ק"ג", סיכם. "המטרה שלי היא לעורר השראה ולגרום לאחרים להילחם על החיים שלהם".