מכבי תל אביב ממשיכה להתקשות ביורוליג, ואחרי שמונה מחזורים בעונת 2026/27, המספרים ההגנתיים שלה מציירים תמונה מדאיגה במיוחד. הצהובים סופגים 94.1 נקודות בממוצע למשחק, הנתון השלישי הכי גרוע במפעל, אבל מבט מעמיק יותר בסטטיסטיקות חושף בעיה חמורה אף יותר: מכבי מדורגת במקום האחרון ביורוליג במדד היעילות ההגנתית, עם ספיגה של 126.7 נקודות לכל 100 פוזשנים. מדובר במדד שמנטרל את השפעת קצב המשחק, וממחיש שהקושי של הצהובים לא מסתכם בכך שמשחקיהם מתנהלים בקצב גבוה, אלא גם בקלות שבה היריבות מצליחות לייצר נקודות.
מבט על חמש העונות האחרונות חושף מגמה מדאיגה. בעונת 2022/23 ספגה מכבי תל אביב 80.9 נקודות בממוצע למשחק, בעונת 2023/24 עלה המספר ל-86.9, בעונת 2024/25 הוא טיפס ל-89.8 ובעונה שעברה כבר הגיע ל-92.7. העונה, כאמור, הממוצע עומד על 94.1 נקודות, עלייה של 13.2 נקודות בהשוואה לעונת 2022/23.
אמנם גם ממוצע הנקודות הכללי ביורוליג עלה בתקופה הזאת, מ-80.7 ל-87 נקודות למשחק, אבל הפער בין מכבי לשאר המפעל הולך וגדל. לפני חמש עונות ספגו הצהובים רק 0.2 נקודות יותר מהממוצע ביורוליג, בעוד שהעונה הפער כבר עומד על 7.1 נקודות. כלומר, ההידרדרות אינה נובעת רק מהעלייה הכללית בכמות הנקודות במפעל, אלא גם מהקשיים ההגנתיים של מכבי ביחס לשאר הקבוצות.
הנתונים המדאיגים ביותר נוגעים להגנה מחוץ לקשת. היריבות של מכבי תל אביב זורקות העונה 33.6 שלשות בממוצע למשחק וקולעות ב-42.5 אחוזי הצלחה, הנתון הגרוע ביותר מבין 20 קבוצות היורוליג. למעשה, 53 אחוז מזריקות השדה של היריבות הן מחוץ לקשת, השיעור הגבוה ביותר במפעל. לשם השוואה, בעונת 2022/23 קלעו היריבות 8.9 שלשות למשחק ב-33.6 אחוזי הצלחה, לעומת כ-14.3 שלשות למשחק העונה. גם בעונה שעברה, שבה מכבי התקשתה מאוד מבחינה הגנתית, היריבות קלעו 10.4 שלשות בלבד בממוצע, ב-35.4 אחוזים. המשמעות היא שלא רק שהצהובים מאפשרים ליריבות לזרוק הרבה יותר מחוץ לקשת, הן גם עושות זאת באחוזי הצלחה גבוהים משמעותית.
נתון נוסף שממחיש את הבעיה הוא אחוז הקליעה האמיתי של היריבות, שעומד על 65.2 אחוזים, הגבוה ביותר ביורוליג. המדד משקלל את יעילות הקליעה לשתיים, לשלוש ומהעונשין, וממחיש עד כמה ההתקפות היריבות יעילות נגד מכבי. גם במשחקי הבית המצב חמור במיוחד: הצהובים סופגים 100.3 נקודות בממוצע למשחק, עם יעילות הגנתית של 133.8 נקודות לכל 100 פוזשנים. היריבות קולעות במשחקים הללו ב-46.9 אחוזים מחוץ לקשת, ואחוז הקליעה האמיתי שלהן מגיע ל-67.2. במשחקי החוץ הנתונים מעט טובים יותר, עם ממוצע ספיגה של 90.4 נקודות למשחק ויעילות הגנתית של 122.5 נקודות לכל 100 פוזשנים, אך גם הם אינם מחמיאים במיוחד.
לצד הנתונים השליליים, מכבי דווקא מצליחה להציג מספרים סבירים בכמה קטגוריות הגנתיות. היא מדורגת חמישית ביורוליג עם 7.3 חטיפות בממוצע למשחק ושביעית באחוז ריבאונד ההגנה, עם 68.4 אחוזים. אלא שהנתונים הללו אינם מצליחים לחפות על הקלות שבה היריבות מייצרות מצבי קליעה. הצהובים מאפשרים 22.3 אסיסטים בממוצע למשחק, הנתון השלישי הכי גבוה במפעל, ומדורגים אחרונים גם במדד שיעור האסיסטים של היריבות. כך, גם הפעולות ההגנתיות החיוביות אינן מתורגמות לעצירת ההתקפות לאורך זמן.
אמנם מדובר במדגם של שמונה משחקים בלבד, ונתוני העונה הנוכחית עוד עשויים להשתנות באופן משמעותי, אך כאשר מצרפים אותם למגמת העלייה המתמשכת בממוצע הספיגה בשנים האחרונות, מתקבלת תמונה שמצריכה שינוי משמעותי. אם מכבי תל אביב רוצה להתאושש מפתיחת העונה ולהתקרב לצמרת היורוליג, היא תצטרך קודם כול למצוא דרך לעצור את היריבות, ובמיוחד את החגיגה שלהן מחוץ לקשת.