התמוטטותו של וינסנט קומפני במתחם האימונים של באיירן מינכן והחשש שייעדר למשך שבועות העלו בגרמניה שאלות על הלחץ והעומס שמלווים את עבודתם של מאמני הכדורגל.
מאמן אלופת גרמניה, הבלגי בן ה-40, נותר בבית החולים לאחר שהתמוטט ביום שישי, ובמועדון הבהירו שלא ימהרו להחזירו לפעילות. בעקבות המקרה, מאמנים ואנשי מקצוע התייחסו לדרישות הגבוהות מהעומדים על הקווים ולצורך לשמור גם על בריאותם.
מאמן בורוסיה דורטמונד, ניקו קובאץ', התייחס ללחץ שמופעל על מאמנים ושאל: "הלחץ בבונדסליגה, ובעצם בכל עולם הכדורגל, עצום. אבל מי דואג למאמן? אם הוא לא דואג לעצמו, או שהמשפחה שלו לא עושה את זה, המצב נעשה מסובך יותר. כשאנחנו מנצחים, אחרים מקבלים את הקרדיט. כשמפסידים, המאמן הוא זה שמשלם את המחיר. בדרך כלל זה עובד ככה".
גם פליקס מגאת', שאימן בעבר את באיירן מינכן ואת וולפסבורג וזכה עמן באליפויות, הצביע על השינויים שעבר הכדורגל בשנים האחרונות: "היום יש הרבה יותר משחקים מבעבר. הקצב מהיר יותר, המשחקים תכופים יותר, וכתוצאה מכך גם הלחץ והעומס גדולים יותר".
גם מירוסלב קלוזה, מאמן נירנברג, הדגיש את חשיבות הבריאות: "הבריאות היא הדבר החשוב ביותר. זה לא פשוט, כי כולנו עקשנים". מרטין דמישליס, מאמן ר.ב. לייפציג, הוסיף: "אנחנו, המאמנים, חושבים 24 שעות ביממה על מה אפשר לשפר. כנראה שהראש שלנו פשוט עובד יותר מדי".
פסיכולוג הספורט והמאמן המנטלי מתיאס הרצוג התייחס לקושי של מאמנים להתנתק מעבודתם. "הם לא רוצים לאכזב אף אחד, רוצים לקחת אחריות בכל מקום ולהוות דוגמה לעובדים שלהם. הם מאמינים שהם תמיד חייבים להיות נוכחים", הסביר הרצוג. הוא סיכם: "אנחנו מהללים התמדה ומתעלמים כשהיא הופכת להרס עצמי".
בהתייחסו לקומפני בפרט, אמר הרצוג: "מי שלומד מגיל צעיר שעליו תמיד להצליח יותר מאחרים מפתח לחץ פנימי עצום. הדפוסים האלה והאמונות האלה מתקבעים לאורך עשרות שנים. דווקא התכונות שעזרו לקומפני להפוך לכדורגלן ברמה עולמית עלולות כעת לסכן את בריאותו, כי הדחף הפנימי לא מפסיק. ככל שהאחריות גדלה, הקול בראש נעשה חזק יותר: אתה חייב להצליח יותר, להיות טוב יותר, אסור לך להראות חולשה".
העומס אינו מתבטא רק בתחושות. מחקר משנת 2022, שבחן 17 מאמנים ראשיים ו-11 עוזרי מאמנים מהליגות הראשונות והשניות בגרמניה במהלך משחק, מצא כי הדופק הממוצע שלהם במחצית הראשונה והשנייה נע בין 102 ל-103 פעימות בדקה. בשיא הגיע הדופק הממוצע לטווח של 127-132 פעימות בדקה. עם זאת, החוקרים לא מצאו ראיות לנזק לבבי מיידי הקשור למשחק.
רלף קטמן, מאמן פאדרבורן, סיפר בספטמבר על המחיר האישי ששילם בעקבות הלחץ בעבודה: "נכנסתי למעגל שבו מדדתי את עצמי לפי ניצחונות והפסדים. זה התחיל להשפיע עליי. היו תקופות שבהן פשוט לא הייתה לי אנרגיה, ולפעמים אפילו היו צריכים להסיע אותי למשחקים".
גם מאמנים בכירים בעבר חוו את המחיר הבריאותי של המקצוע. אוטמאר היצפלד, שאימן את בורוסיה דורטמונד ב-1993, סבל מנקב מסכן חיים במעי ונזקק לניתוח חירום ולטיפול נמרץ. לאחר שזכה בדאבל עם באיירן מינכן ב-2003, הוא היה מותש פיזית ונפשית, וב-2004 אף דחה הצעה לאמן את נבחרת גרמניה.