ריאל מדריד של ז'וזה מוריניו מחזיקה פחות בכדור, לוחצת פחות ומאפשרת ליריבות להגיע ליותר מצבים מאשר בעונה שעברה. אבל בתחום אחד היא השתפרה בצורה משמעותית: המצבים הנייחים, שהפכו לאחד מכלי הנשק המרכזיים שלה. דווקא לקראת הקלאסיקו הערב (ראשון, 22:00), ברצלונה מגיעה עם בעיה שמוריניו בוודאי ישמח לנצל: הקבוצה של האנזי פליק מתקשה לאחרונה להתמודד עם כדורים שמוגבהים לרחבה, וספגה שערים מקרנות במשחקיה האחרונים. כשכמעט רבע מהשערים של ריאל העונה מגיעים ממצבים נייחים, לא מפתיע ששני המאמנים הקדישו לנושא תשומת לב מיוחדת בהכנות למשחק.
ברצלונה כבשה תשעה מ-50 שעריה העונה ממצבים נייחים, לעומת שמונה מ-33 של ריאל מדריד. לכאורה, יתרון קטן לקטלאנים, אבל האחוזים מספרים סיפור אחר: 24% מהשערים של הבלאנקוס הגיעו בדרך הזאת, לעומת 18% אצל בארסה. אם מוציאים מהמשוואה את הפנדלים, לריאל שישה שערים ממצבים נייחים לעומת חמישה של ברצלונה. אלה מספרים שממחישים עד כמה הפכו הכדורים הנייחים לכלי חשוב עבור שתי הקבוצות, גם אם שתיהן לא פתחו את העונה כשהן מסתמכות עליו במיוחד.
אצל ריאל מדריד השינוי עמוק בהרבה מסך השערים. ניתוח של חברת Driblab חשף כיצד ז'וזה מוריניו שינה את סגנון המשחק בהשוואה לקבוצה של צ'אבי אלונסו בעונה שעברה. ריאל של הפורטוגלי מחזיקה בכדור רק 51.7% מהזמן בממוצע, לעומת 62.1% בתקופת אלונסו. זהו אחד מנתוני ההחזקה הנמוכים של המועדון מאז החלו המדידות בליגה הספרדית, כשרק עונתו הראשונה של מוריניו בקדנציה הקודמת הייתה נמוכה יותר.
גם נתוני הלחץ מצביעים על שינוי חד. ריאל של אלונסו אפשרה ליריבות להשלים 9.9 מסירות בממוצע לפני פעולה הגנתית, ואילו העונה המספר כמעט הוכפל ל-19.6. במילים אחרות, ריאל לוחצת פחות, מאפשרת ליריבות להחזיק בכדור יותר זמן ומוותרת על חלק מהשליטה שאפיינה אותה. במקביל, היא הפכה ישירה יותר, מרבה להגביה לרחבה ומנצלת טוב יותר את המצבים הנייחים שלה.
המספרים בתחום הזה בולטים במיוחד. ריאל הכפילה את נתון השערים הצפויים שלה ממצבים נייחים, ומספר ההגבהות שהגיעו לאזורי הבקעה והסתיימו בניסיון הבקעה עלה מ-14 בשלב המקביל בעונה שעברה ל-24 העונה. במקביל, ריאל כבשה חמישה שערים ממצבים נייחים ללא פנדלים במדגם שנבדק, לעומת אפס באותה נקודת זמן תחת אלונסו. השינוי הזה מגיע לצד שיפור בהתקפה: מ-1.83 שערים למשחק ללא פנדלים בעונה שעברה ל-2.42 העונה. אלא שגם המחיר ברור, משום שהקבוצה סופגת יותר ומאפשרת ליריבות להגיע ליותר מצבים.
מי שהפך לדמות מרכזית במיוחד בריאל הוא ארדה גולר. הקשר הטורקי לא רק מספק את הכדורים הנייחים, אלא הפך לאחד מיוצרי המצבים הבולטים באירופה. הוא רושם בממוצע 5.26 מסירות שמסתיימות בבעיטה לשער בכל משחק, הנתון הגבוה ביותר בחמש הליגות הבכירות. לשם השוואה, קווין דה בראונה ולאמין ימאל נמצאים באזור שלוש מסירות כאלה למשחק. גם תרומתו הישירה של גולר ממצבים נייחים השתפרה משמעותית, מ-0.83 מצבים שיצר בכל 90 דקות בתקופת אלונסו ל-2.54 תחת מוריניו.
הדוגמה הטובה ביותר לכוחו החדש של הנשק הזה הגיעה דווקא בליגת האלופות. ריאל מדריד נקלעה לפיגור 3:1 נגד רומא, אבל השלימה מהפך כשכל שלושת שעריה בקאמבק הגיעו ממצבים נייחים. תחילה קרלוס אספי ניצל כדור חוזר אחרי נגיחה של אנדריק, בהמשך אנדריק עצמו מצא את הרשת בנגיחה, ולבסוף אנטוניו רודיגר דחק פנימה הגבהה של גולר מקרן. הטורקי היה אחראי לכל שלוש ההגבהות שהובילו לשערים.
"אחרי ה-3:1 ברור שלא חשבתי שהמשחק נגמר מבחינתנו, משום שאנחנו תמיד נלחמים", אמר טיבו קורטואה לאחר אותו ערב. "היו לנו בעיות, אבל האמנו עד הסוף. כבשנו שלושה שערים ממצבים נייחים, כך שזו עבודה נהדרת של כל הצוות המקצועי, והשחקנים תמיד המשיכו להאמין".
מוריניו מתכוון לנצל את היתרון הזה גם מול ברצלונה. בספרד דיווחו שהפורטוגלי הקדיש תשומת לב מיוחדת לתרגול המצבים הנייחים לקראת הקלאסיקו, בדגש על יכולתם של איברהימה קונאטה, דין הויסן, אורליאן טשואמני ובלינגהאם לנצח במאבקי הגובה. גם מהספסל הוא עשוי לשלוף כלים נוספים, ובראשם רודיגר ואספי, אם יצטרך לחפש שער בדקות האחרונות ו"לזרוק" כדורים ארוכים לרחבה.
ומה קורה בצד השני? באופן מעניין, גם ברצלונה נמצאת בעיצומו של שינוי בתחום. מתוך תשעת השערים שכבשה ממצבים נייחים, ארבעה הגיעו בארבעת המשחקים האחרונים. מתוך חמשת השערים הקודמים, ארבעה הובקעו בפנדלים והחמישי בבעיטה חופשית ישירה של ימאל נגד פיינורד. כלומר, בארסה החלה רק לאחרונה להפיק תועלת משמעותית גם מכדורים שמוגבהים לרחבה ומתרגילים מתוכננים.
אחרי הניצחון 2:5 על בטיס, שבו רודרי כבש בנגיחה מקרן, התייחס האנזי פליק לעבודה שנעשית מאחורי הקלעים: "חשוב שגם יהיה לנו את הכוח הזה. אני שמח שהבקענו. השער השני היה חשוב מאוד לפני המחצית. אנחנו עובדים על זה. הייקו וסטרמן ודלה עושים עבודה נהדרת בתחום הזה". שני אנשי הצוות זכו לקרדיט פומבי מהמאמן, שמבין שגם קבוצה בעלת איכויות התקפיות כמו ברצלונה זקוקה לדרכים נוספות להכריע משחקים.
אבל כאן בדיוק נמצא הצד השני של הסיפור. בזמן שברצלונה משתפרת בהתקפה ממצבים נייחים, היא מגלה פגיעות הולכת וגוברת דווקא כשהיא צריכה להגן עליהם. לפי ניתוח שפרסם מונדו דפורטיבו, הקטלאנים ספגו 15 שערים ב-12 משחקיהם הראשונים העונה, תשעה בליגה ושישה בליגת האלופות. שלושה מהשערים נכבשו בנגיחות, בעוד הכדורים המוגבהים והקרנות הפכו למקור לדאגה. גם נגד ראיו וייקאנו וגם נגד פריז סן ז'רמן ספגה בארסה בעקבות קרנות, וגלאטסראיי הצליחה למצוא את הרשת בדרך דומה, אבל השער נפסל.
חלק מהבעיה קשור גם לחוסר היציבות בחוליית ההגנה. פליק נאלץ להשתמש בעשרה צירופי הגנה שונים ב-12 משחקים, בין היתר בעקבות היעדרויותיהם של אנדראס כריסטנסן, ז'ול קונדה, אריק גרסיה וז'ואן גרסיה. במשחק נגד פריז סן ז'רמן עלתה ברצלונה עם צ'אבי אספרט, פאו קובארסי, ג'רארד מרטין וז'ואאו קאנסלו בחולייה האחורית, וספגה ארבעה שערים. חוסר התיאום והקשיים במאבקי הגובה עלולים לקבל משמעות גדולה במיוחד נגד קבוצה שמחזיקה במספר רב של שחקנים גבוהים ופיזיים.
פליק עצמו לא ניסה לטשטש את הבעיה במסיבת העיתונאים לקראת הקלאסיקו. "אנחנו מכירים את נקודות החוזקה של ריאל מדריד. היא אחת הקבוצות הטובות ביותר במצבים נייחים, והיא גם חזקה מאוד מבחינה פיזית", הסביר הגרמני. "אנחנו צריכים להגן טוב יותר מכפי שהגנו בפריז. דיברנו על זה היום". הוא גם הדגיש את חשיבות המיקום הנכון עם הכדור ובלעדיו, את הלחץ על השחקן שמחזיק בכדור ואת העבודה המשותפת של שחקני ההגנה.
כך נוצר לקראת הקלאסיקו מפגש מרתק בין שתי מגמות מנוגדות. ריאל מדריד הפכה את המצבים הנייחים לאחד מסמלי השינוי שלה תחת מוריניו, ואילו ברצלונה מגלה שהם יכולים להיות גם פתרון התקפי וגם עקב אכילס הגנתי. מי שמחפש את המפתח למשחק עשוי למצוא אותו דווקא ברגעים שבהם הכדור עומד. עם כל הכבוד לאמבפה, ימאל ושאר הכוכבים, ייתכן שדווקא הגבהה אחת של גולר, נגיחה של בלינגהאם או תרגיל קרן של פליק יכריעו את אחד המשחקים הגדולים של העונה.