יש כדורגלנים שהפחד הגדול שלהם הוא להחמיץ פנדל מכריע, להפסיד משחק חשוב או לספוג פציעה קשה. אבל בשבועות האחרונים, שורה של כוכבים ברחבי אירופה גילתה שהסיוט האמיתי מחכה דווקא בבית. חמושים שמאיימים באקדח על בני משפחה, שחקן שנקשר בזמן שילדיו הקטנים נמצאים בבית, ופורצים שמנצלים את העובדה שהקורבנות שלהם משחקים מול עשרות אלפי צופים כדי לרוקן את בתיהם. שורת מקרי שוד בספרד ובאנגליה חושפת מציאות מדאיגה, שבה גם אחוזות יוקרה, שערים חשמליים ומצלמות אבטחה לא תמיד מצליחים להגן על הכוכבים.
המקרה המזעזע ביותר נחשף בתחילת השבוע בסביליה. ביום שני, בסביבות השעה 22:00, ישב סרחיו ריקו, שוערה לשעבר של פריז סן ז'רמן וסביליה, לארוחת ערב בביתו עם אשתו אלבה סילבה, שני ילדיהם הקטנים, חמותו ועובדת משק בית. חמישה גברים רעולי פנים, חמושים באקדחים ועוטים כפפות, פרצו לבית המשפחה באזור סביליה. מערכת האזעקה הייתה מנוטרלת מפני שבני המשפחה שהו בבית, ולפי הדיווחים בספרד, הפורצים הצליחו להיכנס דרך הדלת הראשית.
מה שהתרחש לאחר מכן נראה כמו סצנה מסרט אימה. לפי הדיווחים בתקשורת הספרדית, בני המשפחה ניסו למצוא מחסה באחד החדרים, אבל הפורצים הצליחו להגיע אליהם. ריקו נקשר לכיסא, ואחד החמושים הצמיד אקדח לראשה של חמותו בזמן שחבריו חיפשו חפצי ערך. שני ילדיו של השוער, בת שנתיים ותינוק בן שלושה חודשים, היו בבית במהלך האירוע. השודדים נמלטו עם כסף מזומן, תכשיטים, שעונים ותיקי מעצבים, לאחר ששהו בבית במשך כחצי שעה. בהמשך נזקקה המשפחה לסיוע רפואי ופסיכולוגי, אף שהשוער עצמו הבהיר שחלק מהדיווחים על אלימות פיזית קשה נגדו היו מוגזמים.
"אני עדיין בהלם ממה שקרה, אין לי מילים. אבל הדבר היחיד שבאמת חשוב הוא שתודה לאל, המשפחה שלנו בטוחה", כתבה סילבה לעוקביה באינסטגרם. עבור ריקו מדובר בטראומה נוספת, אחרי שבמאי 2023 נפצע קשה בתאונה עם סוס, שקע בתרדמת במשך כמעט שלושה שבועות ואושפז במשך 36 ימים בטיפול נמרץ. האיש שכבר נלחם על חייו נאלץ הפעם להתמודד עם חמושים בתוך ביתו, מול עיני משפחתו.
אלא שהפריצה לביתו של ריקו היא רק חלק מהסיפור. לפי דיווח בתוכנית הטלוויזיה הספרדית "La tarde se mueve", החוקרים בודקים כעת גם אפשרות שהפורצים קיבלו מידע מוקדם על מערך האבטחה במתחם המגורים. המשטרה בוחנת את מצלמות האבטחה, מחפשת טביעות אצבע וממצאים פורנזיים ומתשאלת עובדים במתחם. לפי מקורות שהובאו בתוכנית, העבריינים הכירו לכאורה את מיקום המצלמות ואת נקודות התורפה של מערך האבטחה. מדובר בכיוון חקירה בלבד, ולא הוכח שמישהו מאנשי המקום סייע לשודדים.
כמה ימים קודם לכן נפל קורבן לפריצה גם אנטוני, כוכבה הברזילאי של בטיס. ב-14 באוקטובר, בזמן ששיחק עם קבוצתו מול פורטו בליגת האלופות, חדרו אלמונים לביתו בסביליה וגנבו רכוש. בעוד בטיס חגגה ניצחון 2:3, הברזילאי גילה שהערב החגיגי הפך לסיוט אישי. "לילה שהיה אמור להיות מבריק הסתיים בכעס, עצב ותסכול", כתב ברשתות החברתיות. בהמשך הסביר שהדבר הכואב ביותר מבחינתו הוא לא אובדן החפצים, אלא הפגיעה בתחושת הביטחון של משפחתו במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבורה.
שלושה ימים לאחר מכן הגיע תורו של חברו לבטיס, טרוי פארוט. החלוץ האירי בן ה-24 שיחק בהפסד 5:2 לברצלונה, בזמן שמספר גברים רעולי פנים חדרו לביתו בשכונת היוקרה אל סאודין, לא הרחק מסביליה. הפורצים תועדו במצלמות האבטחה נכנסים לנכס ויוצאים ממנו, ואנשי האבטחה הזעיקו את המשטרה. במקרה הזה לא נגנב דבר, והמשטרה סיווגה את האירוע כניסיון שוד. לא ברור מדוע החשודים עזבו בלי לקחת רכוש.
התמונה שמצטיירת באזור סביליה מדאיגה במיוחד. שלושה כדורגלנים שנפגעו בתוך ימים ספורים, שניים מהם מאותה קבוצה, כשבשני המקרים של שחקני בטיס הפורצים פעלו בזמן משחקים. המשמר האזרחי בספרד אישר שהוא חוקר שורת מקרי פריצה באזור אלחרפה, והבהיר שטרם נעצרו חשודים. עם זאת, הרשויות גם הדגישו שעדיין לא ניתן לקבוע אם אותה כנופיה ביצעה את כל המעשים. במשטרה המקומית טוענים שבאזור כבר נעצרו בעבר כנופיות שביצעו פריצות דומות, ומביעים ביטחון שגם האחראים למקרים האחרונים ייתפסו.
באותו שבוע הגיעו השודדים גם לביתו של אילאיש מוריבה, קשרה בן ה-23 של סלטה ויגו. אלמונים פרצו לביתו בעיירה ניגראן שבגליסיה, בזמן שלא שהה במקום, ונמלטו עם כסף מזומן ותכשיטים. שווי הרכוש שנגנב לא פורסם, אבל בתקשורת המקומית תואר השלל כבעל ערך משמעותי. המשמר האזרחי חוקר לפחות ארבע פריצות נוספות לבתי מגורים באזור מאז סוף ספטמבר. בכמה מהמקרים האחרים ניצלו הפורצים את היעדרות הדיירים, פתחו חלונות בכוח ופעלו במהירות, באופן שעורר חשד למעקב מוקדם אחרי הבתים. עם זאת, עדיין לא הוכח קשר בין הפריצות השונות.
פרט נוסף שמשך תשומת לב בתקשורת הספרדית הוא העובדה שימים ספורים לפני הפריצה לביתו של מוריבה, פרסמה בת זוגו ברשתות החברתיות תמונות של מתנות שקיבלה ממנו, ובהן תכשיטים. לא נמצאה ראיה לכך שהפרסומים שימשו את הפורצים או השפיעו על בחירת היעד, אבל הפרשה ממחישה את אחת השאלות שמלוות את גל הפשיעה: האם אורח החיים המתועד של כדורגלנים ומשפחותיהם חושף אותם לסיכונים חדשים?
גם באנגליה, במקביל, התעורר השבוע קפטן מנצ'סטר יונייטד ברונו פרננדש למציאות דומה. ביום רביעי, בזמן ששיחק עם השדים האדומים נגד קומו באיטליה, פרצו שלושה חשודים לביתו בצ'שייר, אחוזה שמוערכת בכארבעה מיליון ליש"ט. למרות שערים חשמליים, מצלמות אבטחה ומערכות הגנה, החשודים הצליחו לחדור לנכס. שכן שהבחין בשלושה גברים בגינה הזעיק את המשטרה בסביבות השעה 20:30, אבל השוטרים שהגיעו למקום מצאו שהפורצים כבר נמלטו.
לפי ה-BBC, הפורצים שהו בתוך ביתו של פרננדש פחות מחמש דקות. אשתו ושני ילדיו לא היו במקום, והחשודים נמלטו עם מספר פריטים יקרי ערך. המשטרה פתחה בחקירה ובוחנת תיעוד ממצלמות האבטחה באזור. יונייטד הודיעה שהיא תומכת בקפטן שלה, שעבר ערב קשה במיוחד גם על הדשא, עם תבוסה 4:1 באיטליה.
פרננדש רחוק מלהיות הכדורגלן הראשון שנפגע באזור צ'שייר, שבו מתגוררים כוכבים רבים של שתי הקבוצות ממנצ'סטר. גם רובן דיאש נפל בעבר קורבן לפריצה בזמן ששיחק בליגת האלופות, ובשנים האחרונות דווח על פריצות לבתיהם של ג'ק גריליש, ראחים סטרלינג וריאד מחרז. האזור היוקרתי, המכונה "משולש הזהב", הפך למוקד משיכה לכדורגלנים עשירים, אבל גם ליעד חוזר של עברייני רכוש.
המקרים האחרונים מציגים שני דפוסים שונים. בראשון, העבריינים מנצלים לכאורה את לוח המשחקים הגלוי של הכדורגלנים, שמאפשר לדעת מראש מתי הם צפויים להיעדר מביתם. בשני, כמו במקרה של ריקו, מדובר בשוד אלים שבו נוכחות בני המשפחה לא מרתיעה את הפורצים. בשני המקרים השאלות דומות: מה ידעו העבריינים לפני שנכנסו לבית, כיצד התגברו על מערכות ההגנה והאם קיימת רשת עבריינית שמחברת בין חלק מהאירועים?
נכון לעכשיו, אין ראיות פומביות לכך שכל הפריצות בספרד ובאנגליה בוצעו בידי ארגון אחד, וגם הרשויות בסביליה נמנעות מקביעה כזאת. אבל עבור הכדורגלנים שנפגעו, ההבחנה הזאת לא משנה את התחושה. השכר הגבוה, הבתים המפוארים והחשיפה המתמדת הפכו לסיכון אפשרי, והמשחקים שבהם הם אמורים להיות מוגנים על ידי אלפי אנשי אבטחה ושוטרים עלולים להפוך דווקא להזדמנות עבור הפורצים. כפי שהבהיר אנטוני אחרי הפריצה לביתו, החפצים שנגנבו אולי יוחזרו או יוחלפו, אבל תחושת הביטחון שנלקחה ממשפחתו קשה הרבה יותר להשבה.