ישראל מחריפה את הלחץ הדיפלומטי על הולנד לקראת משחקה של הפועל באר שבע מול אלקמאר ביום חמישי הקרוב בליגה האירופית, אך ספק אם זה יספיק. לפי דיווח שפורסם הערב (שני) ב- Nieuwsuur של רשת NOS ההולנדית, שגריר ישראל בהולנד, צבי אבינר ופני, דורש לאפשר לאוהדים הישראלים להגיע למשחק, אפילו במספרים מוגבלים. אם לא ניתן יהיה להבטיח את כניסתם ואת ביטחונם, ישראל מבקשת להעביר את ההתמודדות לאצטדיון אחר, ואפילו למדינה אחרת.
לפי הדיווח, השגריר שוחח היום בטלפון עם ראשת עיריית אלקמאר, אניה סכאוטן, והעלה בפניה "סימני שאלה גדולים בנוגע להצדקה" של ההחלטה לאסור על אוהדי באר שבע להיכנס לאצטדיון. במקביל, שר החוץ גדעון סער שוחח בנושא עם מקבילו ההולנדי, טום ברנדסן. משרד החוץ ההולנדי אישר שהסוגיה עלתה במגעים בין המדינות, אבל סירב לפרט את תוכן השיחות.
למרות הלחץ הישראלי, בעיריית אלקמאר לא מתכוונים לסגת. דובר ראשת העיר הבהיר ל-Nieuwsuur שההחלטה סופית ושהמשחק ייערך ביום חמישי בעיר ללא אוהדים אורחים. זאת אף שאופ"א הגדירה את אוהדי הפועל באר שבע כבעלי "פרופיל סיכון בינוני" בלבד, בעוד העירייה המקומית החליטה לסווג את ההתמודדות כבעלת סיכון גבוה מאוד, בין היתר בגלל המצב הגיאופוליטי והאירועים שהתרחשו באמסטרדם סביב המשחק בין אייאקס למכבי תל אביב בנובמבר 2024.
משרד החוץ הישראלי צייץ הערב: "שנתיים אחרי שישראלים נרדפו ברחובות אמסטרדם, התשובה ההולנדית היא להחרים את הקורבנות, ולא את התוקפים. ההחלטה של אלקמאר לאסור על אוהדי הפועל באר שבע להגיע למשחק מעניקה פרס למי שמאיימים באלימות ומסיתים לה, ומנוגדת לרוח הספורט עצמה. הדרת הישראלים הזאת מתרחשת על רקע גל של תקיפות אנטישמיות בהולנד, שמוזן מהסתה אנטי-ישראלית מצד פוליטיקאים ואישי ציבור הולנדים. האיסור על אוהדים ישראלים להגיע למשחק, בדומה לחרם על האירוויזיון, הוא כתם נוסף על הולנד, שהולכת והופכת לאחד ממוקדי האנטישמיות המרכזיים בעולם".
למרות האיסור, כמה אוהדים ישראלים הבהירו ל-Nieuwsuur שהם עדיין מתכוונים להגיע להולנד. העירייה כבר נערכת לאפשרות שמספר לא ידוע של אוהדי באר שבע יימצאו מחוץ לאצטדיון ביום המשחק, ובמקביל דווח על שתי הפגנות פרו-פלסטיניות שמתוכננות להתקיים בעיר.
כזכור, הפועל באר שבע וההתאחדות לכדורגל פועלות בימים האחרונים כדי לשנות את ההחלטה, כאשר יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ נרתם למאבק לצד אלונה ברקת. אלא שהדיווח החדש בהולנד מלמד שלפחות בשלב הזה, גם ההתערבות הישירה של הדרג הדיפלומטי הבכיר לא מצליחה להביא לשינוי בעמדת הרשויות המקומיות.