"רובי שפירא אמר שהוא צריך את הכסף. עזבתי, ולמחרת הוא התאבד"

עופר טלקר התארח בפודקאסט של ספורט1 "מחצית בשכונה" בהגשת רון עמיקם, ודיבר על הקריירה המרתקת שלו.

על החיזורים ממכבי חיפה: "כל הזמן היו חיזורים מקבוצות בליגת העל, אבל דווקא ממכבי חיפה. גיורא שפיגל אמר ליענקל'ה שחר שיש שחקן שחייבים להביא. היו חיזורים, משא ומתן, הצעה מסודרת".

על הבחירה בהפועל חיפה: "הפועל חיפה לא ניהלה משא ומתן. היא פשוט באה ושמה הצעה מטורפת, 300 או 400 אלף דולר. בסוף קנו אותי ב-400 אלף דולר. ההצעה של מכבי חיפה, אם אני זוכר, הייתה בסביבות 200 אלף. בסכומים של אז אי אפשר היה להגיד לא".

על רובי שפירא: "רובי היה אוהד שרוף של הקבוצה. הפועל חיפה הייתה פרויקט חייו. אחרי שסגרנו אחד החוזים הוא החזיר אותי ואמר לי: החלום שלי הוא לפתוח את העיתון ביום ראשון ולראות את הפועל חיפה במקום הראשון. מעבר לחוזה שלך, כל יום ראשון שאני אפתח את העיתון ואראה אותה במקום הראשון, תקבל ממני אלף דולר מתנה".

על עונת האליפות: "27 מחזורים היינו במקום הראשון, אז זה היה 27 אלף דולר. הוא רצה לשלם את הכסף על האושר שלו. הוא רצה לפתוח את העיתון ולראות את הפועל חיפה במקום הראשון. שתבין מה זה עשה לו".

על המעבר שכמעט קרה למכבי חיפה: "הכול כבר היה סגור. אני בעצמי התקשרתי ליענקל'ה שחר ואמרתי שאני שומע דברים בתקשורת. הוא אמר לי: 'מי לא רוצה שחקן כמוך? זה מעניין אותך?'. אמרתי כן, ולמחרת הוא ורובי הסתדרו. בישראל כבר פורסם שהכול סגור - עופר טלקר עובר למכבי חיפה. מעבר מהפועל חיפה למכבי חיפה, זה לא מעבר רגיל".

על מה שעצר את העסקה: "אני הייתי עם הנבחרת בהונגריה. פתאום דפיקות בדלת ואבי קאופמן שם. הוא אומר: אין עסקה, אתה חותם פה. רובי לא מסכים בשום פנים ואופן, אתה הסמל של המועדון וכל השיווק בשנה הבאה הולך להיות עליך. אמרתי לו: אבל הכול סגור, גם החוזה שלי במכבי חיפה".

על החוזה שדרש כדי להישאר: "רובי אמר: תרשום מה שאתה רוצה. רשמתי חוזה לשלוש שנים והפצצתי ברמות שאין סיכוי שיעבור, כי רציתי להיות במכבי חיפה. משהו כמו 220-230 אלף דולר לעונה לשלוש שנים. הייתי בטוח שאין דבר כזה. וזה עבר".

על ג'ובאני רוסו: "אמרו מיליון פעם 'ג'ובאני מבלה', אבל הוא היה מגיע לאימון והיית רואה מפלצת. אני שיחקתי מאחוריו בצד ימין. הייתי טס למעלה והוא היה מחליף אותי בהגנה. מסיבות, סיפורים והכול - באימון היית רואה מפלצת. לכן זה לא שינה".

על תחילת היחסים עם אלי גוטמן: "אני וגוטמן לא הלך ביחד בהתחלה. בפגישה הראשונה הוא אומר לי: 'אתה לא סחורה'. אמרתי לו: מה זה לא סחורה? בדיוק הגעתי מעונה שבה נתתי שישייה. הוא אומר לי: מה זה השישיות האלה? זה לא במאני טיים, אני צריך מגן. אני מסתכל סביבי ולא מבין מה הבן אדם רוצה ממני".

על השינוי שדרש ממנו: "הוא אמר לי: כדי להיות המגן הכי טוב בארץ, אתה לא יכול בלי לעשות הגנה. אתה לא עושה גליץ' אחד. ואני הרי הייתי חלוץ, קשר ימני, פרימדונה בצד ימין שרוצה לעשות התקפה ולעשות קצת הגנה".

על ההצעה של גוטמן להעביר אותו למכבי חיפה: "יום אחד הוא קורא לי ואומר: אני לא מרוצה, החלטתי להחליף אותך. אני מביא את גולן דרעי ממכבי חיפה ואתה עובר למכבי חיפה. הסתכלתי עליו ואמרתי: 'אתה מאיים עליי שתעביר אותי למכבי חיפה?' אני מסכים".

על נקודת המפנה: "יום אחד ישבתי עם עצמי ואמרתי: 'רגע, מה הוא רוצה ממני? הבן אדם רוצה להצליח. אתה לא משחק חזק? תשחק חזק. אתה לא יורד לגליצ'ים? תרד. אתה לא נכנס באנשים? תיכנס'. עשיתי שינוי תוך ימים. התחלתי להשתולל על המגרש, לרדת, לעלות, להיכנס - ופתאום ראיתי שהפנים שלו משתנות".

על התרומה של גוטמן לקריירה שלו: "אלי גוטמן שינה אותי. הרבה מאמנים תרמו לי, אבל אלי גוטמן שינה לי את הקריירה. הוא לקח שחקן כל כך התקפי והוסיף לו את ההגנה, משחק הראש והגליצ'ים. אלי גוטמן. נקודה".

על העזיבה את הפועל חיפה והקשר למותו של רובי שפירא: "יש קשר ישיר. הרבה אוהדי הפועל חיפה חושבים שעזבתי את הספינה לפני שהיא טבעה, אבל בדיוק הפוך. שבוע לפני ההתאבדות רובי פנה אליי ואמר: אתה עובר לבית"ר ירושלים. אמרתי לו: למה? אני מטורף על הקבוצה, רוצה להיות פה. הוא אמר לי: אתה חייב לעבור, אני מקבל עליך מיליון שקל ואני צריך לשלם משכורות".

על המעבר לבית"ר: "לא רציתי לעבור. הוא אמר לי: אתה חייב, אני צריך את הכסף. במילים האלה. ביום חמישי עברתי לבית"ר ועשיתי אימון ראשון. ביום שישי בערב רובי התאבד".

על הרגע שבו שמע על מותו: "אני גמור. אבא שלי התאבד. רובי היה אבא שלי. אני בחור צעיר שמגיע לחיפה לבד, אין לי כלום שם, ורובי לקח אותי לתוך הבית שלו. כל מה שהייתי צריך - רובי. הייתי בשוק מטורף, יומיים בכיתי".

על בית"ר ירושלים: "זו הייתה בית"ר שממש נהניתי לשחק בה. אתה רואה את מאור מליקסון, אבירם ברוכיאן, שלומי ארבייטמן, ברק יצחקי, אלירן דנין - ילדים ואתה כבר עם הניסיון שלך ואומר: מה הם הולכים להיות? תוך כדי אתה גם מכוון אותם".

על האותנטיות של בית"ר: "אתה רוצה קצת שכונה. להגיע לבית וגן, קצת שש-בש. היה בזה משהו. בית"ר ירושלים היא אותנטית, היא של העם. גם כשנהיו עכשיו מקצוענים יותר, זה לא ייקח ממנה את האותנטיות. אני הולך ברחוב ומדברים איתי בית"ר ירושלים. אני איש בית"ר ירושלים".

על שלמה שרף: "שלמה שרף זה שלמה שרף. הוא לא חסך מאף אחד. אני זוכר ששלום תקווה אמר לו פעם: שלמה, אתה מוריד לי את כל הביטחון. הוא שלח אותו למשרד הביטחון - אמר לו: לך תיקח ביטחון ותחזור אליי".

על הכינוי "מוביל ירקות": "כולם זוכרים שהוא אמר 'מוביל ירקות'. אני זוכר גם שהוא אמר: השחקן הזה יהיה אצלי בנבחרת. היו בעמדה שלי שמות מטורפים. פליקס, חרזי, חזן. כששאלו אותו איך טלקר לא משחק והוא מוביל את הפועל חיפה, הוא אמר: הוא יכול להוביל ירקות".

על ריצ'רד נילסן: "נילסן הגיע עם דף נקי. הוא לא מכיר אח שלי, חבר שלי, שמור לי ואשמור לך. איך שהוא נחת, הוא בא לראות הפועל פתח תקוה נגד הפועל חיפה, אני משחק מגן ימני ונותן צמד. למחרת הכותרת הייתה שהוא לא האמין למהירות שלי. בזימון הראשון שלו אני בנבחרת. אתה יודע איזו מחמאה זאת?".

על ההבדל בין שרף לנילסן: "שלמה הלך עם השחקנים שלו, ואני מבין את זה. נילסן הגיע מדנמרק ולא הכיר אף אחד. אם מדברים על כדורגל כמקצוע ועל יושר - לזה אני מתכוון".

על השיטות של נילסן: "היינו בדן קיסריה בכינוס הראשון. הוא אמר לכולם להיכנס לבריכה אחרי האימון הראשון. הסתכלנו אחד על השני - מה בריכה? ברקוביץ' הסביר לו שהשחקנים מפחדים שמחר יצלמו אותם ויגידו שהם מטיילים בבריכה. הוא אמר: כולם לבריכה. בצהריים אמר שכל אחד יכול לשתות חצי כוס יין. לא ידענו לקבל את זה".

על אברהם גרנט: "אברהם הוא איש עם המון יכולות. בן אדם שלא בעט יום אחד בכדור ולהגיע לאן שהוא הגיע, עם התארים שעשה בישראל ובעולם, צריך להיות גאון. בהתנהלות מול תקשורת ובוסים הוא לא גאון - הוא פרופסור של הגאונים. אני פשוט יותר התחברתי למאמנים שנתנו לי חופש".