כשיצאה מכבי תל אביב לטורניר ההכנה בקפריסין בחודש שעבר, אנשי הצוות המקצועי ידעו שהשחקן שצפוי להתקשות יותר מהאחרים הוא קיטון וואלאס. הגארד האמריקאי כבר השלים כמה שבועות של אימונים, ואף נראה טוב במשחקי ההכנה בישראל, אבל במכבי ידעו שמול יריבות אירופיות ברמה בינונית ומעלה הסיפור יהיה שונה עבור שחקן בלי אף דקת ניסיון בכדורסל האירופי.
ואכן, וואלאס התקשה, והמשיך להתקשות גם בפתיחת העונה ביורוליג, כשהביקורת סביבו רק הולכת וגוברת. "נכון שלוני ווקר בשורה התחתונה לא הצליח פה, אבל קיטון נתפס כמחליף שלו, והוא שחקן בסגנון שונה והמספרים שונים", אומר גורם בכיר במכבי. "והקבוצה פתחה בהפסדים, אז מחפשים מטרות. בייקוט לא אמור להיות מרכזי, אז תופסים שניים - ים מדר, שתהיה אליו יותר סבלנות כי הוא ישראלי, וקיטון".
כשמדברים על שחקן חדש במכבי תל אביב שלא הייתה כלפיו יותר מדי סבלנות, תמיד חוזרים לסיפור של טייריס רייס. הגארד האמריקאי הגיע מבאיירן מינכן, ובאמצע העונה כבר היו מי שקראו לחתוך אותו. בסופו של דבר הוא הוביל את הצהובים של דיוויד בלאט לזכייה האחרונה שלהם ביורוליג, ב-2014, ושמו נכנס למיתולוגיה של המועדון.
אלא שההשוואה הנכונה לוואלאס לא צריכה להיות לרייס - שחקן שכבר שיחק כמה שנים באירופה והיה מוכח ברמה מסוימת - אלא לשחקנים שהגיעו למכבי תל אביב ללא שום ניסיון בכדורסל האירופי.
רק בעונה שעברה היו במכבי שלושה שחקנים כאלה, ואף אחד מהם לא היה סיפור הצלחה בתחילת הדרך. שניים שרדו את כל העונה, או לפחות את רובה: מעמדו של אושיי בריסט כבר התערער בסוף נובמבר, אבל כמה שבועות לאחר מכן הוא החל להשתפר, עד שבסיום העונה זכה להארכת חוזה ולשדרוגו. ג'ף דאוטין אמנם ניצח את הדרבי באוקטובר, אבל היה חלש ברוב העונה, מלבד הבלחות בגביע, ולבסוף שוחרר אחרי המלחמה. והיה גם קליף אומורי, שלגביו לאף אחד לא הייתה יותר מדי סבלנות - כנראה בצדק.
גם ההיסטוריה הקרובה לא מספרת סיפור שונה. ווניין גבריאל הגיע ללא ניסיון, פתח רע ושוחרר. ג'רל מרטין הגיע עם ניסיון באוסטרליה בלבד, פתח רע, השתפר ולבסוף שוב נחלש. אפילו סביב טיילר דורסי, שהפך בהמשך לכוכב אירופי, נשמעו רינונים בתחילת דרכו. אחד הבודדים שהיה חד מהרגע הראשון בצהוב היה דווקא טאריק בלאק, שהוכיח כבר בתחילת הדרך שהוא סוג של באנקר.
"זה לא מפתיע. אתה מגיע וצריך להתרגל לסגנון שאתה בכלל לא מכיר", אומר אחד מאנשי מכבי. "תוסיף לזה את הלחץ שיש פה להצליח מהרגע הראשון, וזה קשה. גם לשחקנים עם ניסיון באירופה לא קל להיקלט פה עם כל הלחץ, אז בטח לכאלה שאין להם. כמערכת, בכל פעם מחדש זה מבחן".
במכבי מעידים שוואלאס הוא קודם כל בחור נהדר וחבר טוב לקבוצה, שחקן שרוצה ללמוד, מקשיב להערות של הצוות המקצועי וגם יודע לזהות מתי הדברים לא הולכים לו.
"אנחנו אוהבים את האופי של קיטון. הוא שם מבחינת האגרסיביות ברמת טופ יורוליג. הוא לא השחקן היחיד שלוקח לו זמן להסתגל, הוא רוצה ללמוד בכל יום. הוא רואה כל מהלך, מאוד מחויב. הוא יעשה את ההתאמות, זה לא יקרה ביום אחד", אמר עליו המאמן עודד קטש.
אחד מחבריו לקבוצה הוסיף: "קראתי איפשהו שאומרים שקיטון לא יכול לעבור שחקנים באחד על אחד. זה שטויות. די ברור שהוא לא רוצה לכפות את עצמו על קבוצה שרצה, ומחפש את המקום שלו, וזה לא פשוט. יש לו יכולות ברמה מאוד גבוהה, הוא גם אתלט, גם קולע וגם שומר. בעוד תקופה, קצרה מאוד אני מקווה, כולם יבינו שהם דיברו עליו שטויות".
וואלאס מודע לביקורת וממשיך לעבוד קשה. בניגוד לשחקנים אחרים, שבצוות המקצועי איבדו בהם אמון בשלב מוקדם מאוד, במקרה שלו עדיין קיימת אופטימיות שהוא מסוגל להעלות את הרמה ולהגיע ליכולת הנדרשת. "בסוף, אנחנו צריכים שהוא יהיה טוב כי אנחנו לא משופעים בעמדה הזאת", אומר אחד מאנשי מכבי.
השאלה הגדולה לגבי וואלאס היא כמה סבלנות תהיה למכבי כלפיו. "זו שאלה של המאזן של הקבוצה לא פחות מאשר של היכולת שלו", קובע מקורב למערכת. "בשנה שעברה לאף אחד לא היה ספק שאושיי בריסט הוא שחקן טוב, אבל כשהקבוצה נכשלה בסוף נובמבר, כמעט הקריבו אותו. אם הקבוצה תמשיך להפסיד, אני חושש שוואלאס יהיה בין השחקנים הראשונים שישלמו את המחיר".