בזמן שנבחרת ישראל בדרך להשלים עוד קמפיין מאכזב, ברשתות החברתיות שוב עולה המועמדות של איל ברקוביץ' לתפקיד מאמן הנבחרת, אבל שחקן העבר, שכיום משמש כפרשן, מספר למה מעולם לא הלך במסלול של להפוך למאמן - על אף רצונו להיות המאמן הלאומי.
בשיחה עם אראל סג"ל ב-103FM אמר האחרון לברקו: "נאמר לי שיש סקר, שהציבור הישראלי רוצה לראות אותך מאמן נבחרת". ברקו ענה: "הסקר הזה, אתה יודע כבר כמה שנים? כל פעם עושים סקר, כל פעם אני מנצח בסקר וכל פעם מביאים מאמן אחר". סג"ל שאל: "אתה חושב שהיית יכול לעשות את זה? אני אשאל אותך עכשיו אמיתי: היית יכול להיות מאמן נבחרת? זה מה שהיית רוצה?". וברקו ענה: "תגיד לי, מה אני, בא מענף הבלט? רכיבת סוסים? ג'ודו?". אראל סג"ל: "אז למה זה לא קרה? למה לא הלכת לנתיב הזה?".
אז ברקו הסביר מדוע הוא לא הלך במסלול הארוך, של להתחיל כמאמן קבוצה - ואז לזכות במינוי אחרי שהוכיח את עצמו. "אני אגיד לך למה לא הלכתי", אמר ברקוביץ', "פה בישראל מקובל שאתה מתחיל מקטן ולאט לאט צומח ונהיה מאמן גדול. קח למשל את ברק בכר. הוא התחיל בקרית שמונה בנוער, אחרי זה עבר לבוגרים, אחרי זה לקח אליפות, אחרי זה עבר לפה, ואני לא מסוגל, באמת, לא מסוגל לאמן קבוצות קטנות, לא מסוגל לבוא למגרש שיהיו לי אלף צופים.
"עכשיו, מאמן נבחרת זה לא מאמן קבוצה. מאמן קבוצה זה דבר סיזיפי מאוד. זה יותר גרוע משחקן כדורגל. זה לבוא כל יום מוקדם לפני כולם, וללכת אחרון אחרי כולם. ואני לא מסוגל לזה יותר, כי הייתי כל החיים שלי במגרש כדורגל. מאמן נבחרת זה הנאה אחת צרופה ויחידה. אתה רק נהנה. זה מאוד מאוד פשוט להיות מאמן נבחרת.
"אני אסביר לך למה. בנבחרת אתה שלושה-ארבעה דברים. אחד, זה לבחור את הסגל הכי טוב. שתיים, לבחור את ההרכב הכי טוב. ושלוש, לעשות את החילופים הכי טובים. הדבר הרביעי, זה כבר היחסי אנוש, והקארמה במגרש, והיחסים בין השחקנים, והחדר הלבשה, שזה אין בעיה, הייתי בכמה חדרי הלבשה. אבל אני אומר, זה מאוד קל. כשאתה מאמן קבוצה, זה יום לימודים ארוך, זה שבתות, זה חגים, שמחת תורה".