אלכס פרגוסון ידע להתמודד עם יריבים גדולים, לחץ אדיר ורגעים שבהם כל העולם הביט בו. אבל היה רגע אחד שבו אפילו הוא הודה שפחד: החזרה לאולד טראפורד ארבעה חודשים בלבד אחרי שעבר ניתוח חירום בעקבות דימום מוחי.
המאמן האגדי של מנצ'סטר יונייטד, כיום בן 84, חזר בראיון ל-BBC לאותו יום במאי 2018, אז הגיע לראשונה לאצטדיון מאז האירוע הרפואי הקשה. האיש שהוביל את השדים האדומים במשך 26 שנים, זכה ב-38 תארים והפך לאחת הדמויות האהובות בתולדות המועדון, לא ידע כיצד יקבלו אותו האוהדים.
"הייתי רוצה לומר שהרגשתי בנוח, אבל זה לא היה כך", סיפר. "פחדתי". החששות התפוגגו ברגע שבו נכנס לתא הכבוד. פרגוסון ורעייתו קטי קיבלו תשואות עמידה מהקהל, מחווה שריגשה אותם מאוד. "אשתי כמעט בכתה", סיפר. "כשהתיישבנו היא אמרה לי: 'זה מדהים'".
אבל הדרך לשם הייתה קשה הרבה יותר. אחרי הניתוח איבד פרגוסון את קולו ונאלץ לעבור שיקום ממושך. "זה היה רגע מפחיד", סיפר, "אני זוכר שהנכדים שלי הגיעו לראות אותי ולא היה לי קול. אחר כך הביאו מטפלת שהתחילה לעשות איתי דברים כמו לבקש ממני לכתוב שמות של ציפורים, חיות ונהרות. ככה הקול שלי חזר".
פרגוסון, שפרש מאימון ב-2013 אחרי שהפך את מנצ'סטר יונייטד למעצמה עם 13 אליפויות פרמיירליג ושתי זכיות בליגת האלופות, חוזר בספרו החדש "Games of My Life" ל-21 משחקים שעיצבו את חייו - מהימים הראשונים כשחקן ועד הרגע שבו נפרד מהספסל באולד טראפורד.
אחד הרגעים שכמעט שינו את הכול הגיע דווקא בתחילת הדרך. בגיל 21, אחרי תקופה מתסכלת בסנט ג'ונסטון שבה התקשה לקבל דקות בקבוצה הראשונה, פרגוסון כבר החליט לוותר על הכדורגל וביקש לעבור לקנדה.
הוא אפילו מילא את הטפסים הדרושים, אך אז הגיע המשחק ששינה את חייו. סנט ג'ונסטון הגיעה למשחק מול ריינג'רס עם סגל חסר בעקבות מחלת שפעת, ופרגוסון קיבל את ההזדמנות בהרכב. הוא כבש שלושער, והקריירה שלו קיבלה תפנית. "אני אומר לצעירים - אל תפספסו את ההזדמנות הגדולה בחיים שלכם. צריך לזהות אותה", שיתף.
גם שנים לאחר מכן, כמנג'ר הגדול של יונייטד, הוא המשיך לקבל החלטות שלא תמיד התקבלו באהדה. אחת מהן הייתה מכירת פול אינס לאינטר ב-1995, מהלך שעורר כעס בקרב אוהדי המועדון. פרגוסון סיפר כי התלבט, אך בסופו של דבר החליט לקבל את ההצעה שעלתה ל-7.5 מיליון פאונד. "זה התפקיד שלך כמנג'ר. אתה צריך לקבל החלטות קשות, ולא כל החלטה מתאימה לכולם", אמר.
אותו עיקרון הוביל אותו גם כשבחר להמר על דור הצעירים של יונייטד - ראיין גיגס, גארי נוויל, פול סקולס ודיוויד בקהאם. אחרי הפסד לאסטון וילה ב-1995, אלן הנסן המפורסם אמר: "אי אפשר לזכות בכלום עם ילדים", אבל אותם ילדים הובילו את יונייטד לדאבל כבר באותה עונה.
"הם הוסיפו משהו. מעבר ליכולת הגדולה שלהם, היה להם רצון", סיכם פרגוסון. "האמנתי בצעירים, כי אם אתה נותן להם הזדמנות, קורים שני דברים: הם הופכים לכוכבים אמיתיים והם יכולים להישאר נאמנים לך כמאמן"אחד הרגעים שכמעט שינו את הכול הגיע דווקא בתחילת הדרך. בגיל 21, אחרי תקופה מתסכלת בסנט ג'ונסטון שבה התקשה לקבל דקות בקבוצה הראשונה, פרגוסון כבר החליט לוותר על הכדורגל וביקש לעבור לקנדה.
הוא אפילו מילא את הטפסים הדרושים, אך אז הגיע המשחק ששינה את חייו. סנט ג'ונסטון הגיעה למשחק מול ריינג'רס עם סגל חסר בעקבות מחלת שפעת, ופרגוסון קיבל את ההזדמנות בהרכב. הוא כבש שלושער, והקריירה שלו קיבלה תפנית. "אני אומר לצעירים - אל תפספסו את ההזדמנות הגדולה בחיים שלכם. צריך לזהות אותה", שיתף.
גם שנים לאחר מכן, כמנג'ר הגדול של יונייטד, הוא המשיך לקבל החלטות שלא תמיד התקבלו באהדה. אחת מהן הייתה מכירת פול אינס לאינטר ב-1995, מהלך שעורר כעס בקרב אוהדי המועדון. פרגוסון סיפר כי התלבט, אך בסופו של דבר החליט לקבל את ההצעה שעלתה ל-7.5 מיליון פאונד. "זה התפקיד שלך כמנג'ר. אתה צריך לקבל החלטות קשות, ולא כל החלטה מתאימה לכולם", אמר.
אותו עיקרון הוביל אותו גם כשבחר להמר על דור הצעירים של יונייטד - ראיין גיגס, גארי נוויל, פול סקולס ודיוויד בקהאם. אחרי הפסד לאסטון וילה ב-1995, אלן הנסן המפורסם אמר: "אי אפשר לזכות בכלום עם ילדים", אבל אותם ילדים הובילו את יונייטד לדאבל כבר באותה עונה.
"הם הוסיפו משהו. מעבר ליכולת הגדולה שלהם, היה להם רצון", סיכם פרגוסון. "האמנתי בצעירים, כי אם אתה נותן להם הזדמנות, קורים שני דברים: הם הופכים לכוכבים אמיתיים והם יכולים להישאר נאמנים לך כמאמן"