ההתנהלות של נבחרת אירלנד סביב המשחק מול ישראל בליגת האומות ממשיכה לעורר הדים. בטור חריף במיוחד שפורסם היום (רביעי) ב"דיילי מייל", תקף העיתונאי דייויד פטריקרקוס את היחס לישראל וטען שהוא חלק מתופעה רחבה הרבה יותר באירלנד.
"הגינס. החום הטבעי. האווירה הטובה. אומה של משוררים ומספרי סיפורים, חסרי יראת כבוד אבל הגונים בבסיסם", פתח פטריקרקוס. "ככה לפחות נראה הסטריאוטיפ החיובי על האירים. כיום הדימוי של אירלנד המודרנית הוא של מדינה צדקנית, כועסת, אובססיבית לקורבנות ההיסטורית שלה ומכורה להטפת מוסר לאחרים".
משם עבר ישירות לאירועים שקדמו למשחק מול ישראל: "ביום ראשון שחקני אירלנד פגשו את ישראל במשחק ליגת האומות בהונגריה. לפני שריקת הפתיחה הם ענדו סרטים שחורים. בזמן ההמנון הישראלי הם הרכינו את ראשיהם, ולא היו לחיצות הידיים המקובלות לפני המשחק. קפטן אירלנד דארה אושיי לחץ את ידי השופטים, אבל לא את ידו של הקפטן הישראלי. השוער המחליף גאווין באזונו פרש מהסגל במקום לשחק".
בהמשך הצביע פטריקרקוס על מה שהוא רואה כסתירה בהתנהלות האירית: "בסדר גמור, אפשר לומר, לכל אחד יש את העקרונות שלו. אלא שרק שישה שבועות קודם לכן שחקני הקריקט של אירלנד שיחקו מול נבחרת הגברים של אפגניסטן. זו מדינה שנשלטת על ידי הטליבאן, שתחת שלטונו נשים נדחקו באופן שיטתי מהחיים הציבוריים. אבל האפגנים התקבלו בחום רב".
גם האירוויזיון הוזכר בטור. "אירלנד סירבה להשתתף השנה מכיוון שישראל הורשתה להתחרות. השתתפותה של אירלנד, כך הודיעה RTÉ, הייתה 'בלתי מתקבלת על הדעת'. אירלנד פיתחה תפיסה מוזרה של עצמה כמפקחת המוסר של העולם", המשיך פטריקרקוס. "היא עסוקה ללא הרף במתן פסקי דין על ההתנהגות של מדינות אחרות, במיוחד ישראל ובריטניה, ומגלה הרבה פחות התלהבות כשצריך לבחון את הרקורד שלה עצמה".
מכאן עבר פטריקרקוס להיסטוריה של אירלנד במלחמת העולם השנייה: "במהלך המאבק המוסרי והצבאי הגדול ביותר של המאה ה-20, המלחמה נגד היטלר, אירלנד נותרה ניטרלית. היו לכך סיבות היסטוריות מורכבות, ואירלנד גם סייעה בחשאי לבעלות הברית בדרכים משמעותיות. ב-2 במאי 1945, כשהיטלר כבר מת, מחנות הריכוז שוחררו וזוועות המשטר הנאצי כבר היו ברורות, דה ואלרה ביקר את הנציג הגרמני כדי להביע תנחומים על מותו של הפיהרר. איך זה בתור 'בלתי מתקבל על הדעת'?".
גם היחס ליהודים באירלנד אחרי המלחמה עלה בטור: "פרוטוקול של ישיבה בין-משרדית אירית מספטמבר 1945 קובע: 'מדיניות משרד המשפטים היא להגביל הגירה של יהודים'".
בהמשך התייחס לנשיא אירלנד לשעבר מייקל היגינס ולפגישה שלו עם נציגים יהודים: "ב-2024 הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, הגיע לפגוש את היגינס יחד עם נציגים יהודים נוספים כדי לדון בחרדה הגוברת בקרב יהודי אירלנד מאנטישמיות. לפי וידר, התגובה של היגינס הייתה להרצות להם על הזוועות הישראליות. תחשבו על זה לרגע. האזרחים היהודים שלך אומרים לך שהם מפחדים, והתגובה שלך היא להסביר להם על הרוע של ישראל".
בחלק האחרון של הטור ניסה פטריקרקוס להסביר מה עומד, בעיניו, מאחורי היחס לישראל: "אירלנד גילתה את היתרונות הנהדרים של קורבנות נצחית. ההיסטוריה שלה תחת שלטון בריטי מושלכת כמעט על כל סכסוך בעולם. אותה אנלוגיה היסטורית חוזרת שוב ושוב. אירלנד הייתה תחת קולוניאליזם בריטי. הפלסטינים תחת קולוניאליזם ישראלי. לכן הפלסטינים הם האירים והישראלים הם הבריטים".
את הטור חתם כך: "אני מכיר אירים רבים שהם אנשים טובים, מוסריים וכנים באמונותיהם. אבל אין ספק שפוליטיקה שבנויה סביב תחושת קיפוח וצביעות השתלטה על המדינה שלהם, עם השפעה מזיקה מאוד".