למרות הקריאות הרבות באירלנד להחרים את המשחק מול ישראל, ולמרות אוהדים שהצהירו מראש שלא יצפו בו, נתוני הצפייה סיפקו תמונה שונה למדי. המשחק משך קהל גדול במיוחד ב-RTE (תאגיד השידור הציבורי באירלנד), עם ממוצע של 478 אלף צופים ושיא של 573 אלף במהלך השידור.
לשידור היו גם יותר מ-230 אלף צפיות ב-RTE Player, שירות הסטרימינג של תאגיד השידור הציבורי באירלנד, נתון שמחדד עוד יותר את הפער בין השיח הציבורי סביב המשחק לבין העניין שהוא עורר בפועל.
לשם השוואה, במשחק של אירלנד מול קוסובו ביום חמישי, 24 בספטמבר, צפו בממוצע 383 אלף איש, והשידור הגיע בשיאו ל-486 אלף צופים.
המשחק מול ישראל נערך בדברצן שבהונגריה, ובו ניצחה אירלנד 0:3 משערים של טרוי פארוט, אדם אידה וג'ק מוילן, שכבשו בתוך 12 דקות במחצית הראשונה. RTE שידרה את המשחק במתכונת מצומצמת, עם שידור פרשנות בינלאומי וללא פאנל פרשנים או אולפן, על רקע המחלוקת הציבורית סביב עצם קיום המשחק.
לפי נתונים נוספים שפורסמו באירלנד, המשחק מול ישראל תפס 40% מכלל קהל הטלוויזיה הזמין בזמן השידור, לעומת 36% במשחק מול קוסובו. עם זאת, בתקשורת המקומית ציינו שמדובר עדיין בנתונים נמוכים יחסית למשחקי נבחרת בעלי חשיבות גבוהה, כשמשחקים במוקדמות המונדיאל הגיעו בשנה האחרונה לנתונים גבוהים בהרבה. מצד שני, ליגת האומות נחשבת למפעל משני ומושכת פחות צופים - בטח ביחס למונדיאל או מוקדמות מונדיאל.