חוסה מריה חימנס, שהושאל בתחילת החודש מאתלטיקו מדריד לדפורטיבו לה קורוניה, חשף בריאיון באורוגוואי כי בנו בן השמונה אובחן לאחרונה עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) - בדיוק כמוהו.
"תמיד הסתדרתי יחסית טוב בלימודים, אבל ההתנהגות שלי הייתה סיוט", סיפר בלם נבחרת אורוגוואי בן ה-31, שבהפסד 3:1 ליפן ביום חמישי רשם את הופעתו ה-100 במדים הלאומיים. "כל כך ריחמתי על המורים שנאלצו להתמודד איתי".
כיום גם בנו מתמודד עם ההפרעה: "כשאמרו לי שזה תורשתי, התחלתי לבכות. חשבתי, במילים פשוטות, שהוא פשוט לא מקשיב לי. אבל האמת היא שלא, המוח שלו פשוט עובד בצורה הזאת".
רגע קשה הגיע כשהיה עליו להסביר לבנו מה קורה לו. "כשדיברתי איתו והייתי צריך לספר לו את זה, אמרתי לו: 'אתה מיוחד, כמו אבא. אנחנו צריכים לקחת כדור בכל בוקר, ואנחנו צריכים לנסות להתרכז'. ככה אתה תומך בו".
הידיעה פתחה מחדש ויכוח ותיק בחוגים מדעיים. הסיבה אינה הטלת ספק בדבריו של הבלם. הדיון מתמקד דווקא באבחון היתר הקיים כיום ובטעויות האבחון שתמיד ליוו סוג כזה של תפקוד לקוי. גם הנוכחות של ADHD בספורט בכלל, ובכדורגל בפרט, תמיד עוררה דיון. יש אינספור כתבות ברשת שמציינות, למשל, את אנדרס אינייסטה וזינדין זידאן כמי שסבלו מההפרעה, אף על פי שמעולם לא אישרו דבר כזה. ובמקרה של הספרדי, בוודאי אי אפשר לומר שהוא מסתיר דברים - הוא עצמו הודה שסבל מדיכאון.