אחרי ימים סוערים של ישיבות שחקנים, אפשרות לחרם ופרובוקציות חוזרות ונשנות, נבחרת אירלנד עלתה בסופו של דבר לכר הדשא בדברצן וחגגה עם 0:3 משפיל על חשבון שחקני נבחרת ישראל.
התוצאה עצמה הייתה רק חלק מהסיפור בתקשורת הבריטית והאירית. הכותרות והפרשנויות עסקו בעיקר באווירה החריגה, במחוות של השחקנים ובשאלה האם ניתן היה בכלל להפריד את הכדורגל מכל מה שהתרחש סביבו.
ב-RTE בחרו בכותרת: "שערים במחצית הראשונה הובילו את אירלנד לניצחון על ישראל במשחק השנוי במחלוקת בדברצן". בדיווח הודגש כי השחקנים האירים עלו עם סרטים שחורים, במה שההתאחדות הגדירה כמחווה לזכר "כל החיים שאבדו בסכסוך", הרכינו את ראשיהם בזמן ההמנון הישראלי ולא לחצו ידיים עם שחקני ישראל. גם החלפת הדגלונים המסורתית בין הקפטנים לא התקיימה - בדיוק כפי שהודיעה ההתאחדות מראש.
ה"גרדיאן" הלך רחוק יותר בפרשנות שלו ופתח בקביעה כי "כדורגל ופוליטיקה בלתי נפרדים בעולם המודרני". בעיתון נכתב כי אחרי שבוע שבו התמיכה האירית בפלסטינים הפכה את המשחק ל"קרב של מצפון", התוצאה בסופו של דבר "כמעט הרגישה חסרת חשיבות". עוד תיארו שם את ההתמודדות כ"ניצחון טכני - לא רק בגלל חרם", לאחר שבמשך שעות כלל לא היה ברור אם כל שחקני אירלנד יסכימו לעלות למגרש.
העיתון הבריטי הקדיש מקום רב גם לאווירה ביציעים. לדבריו, האצטדיון הכמעט ריק הזכיר משחק מתקופת הקורונה: "כל מילה שנאמרה הייתה נשמעת", והיציעים הריקים העניקו למקום תחושה "מוזרה, כמעט רדופה". בגרדיאן ציינו גם את הטקס שלפני המשחק: אנשי הצוות האירי הפנו את גבם בזמן ההמנון של נבחרתם, בעוד השחקנים הביטו אל הדשא במהלך ההמנון הישראלי, ולאחר מכן שתי הנבחרות נמנעו מלחיצות ידיים ומהחלפת דגלונים.
Sky Sports העמידו את המחלוקת במרכז הכותרת: "ישראל 0, אירלנד 3: הנבחרת של הלגרימסון ניצחה במשחק השנוי במחלוקת בהונגריה". בדיווח הודגשו שוב היעדר לחיצות הידיים, הסרטים השחורים והרכנת הראש בזמן ההמנון, לצד החלטתו של באזונו להיות השחקן היחיד שלא לקחת חלק לאחר ההצבעה הקבוצתית.
ב-Irish Times סיכמו את הצד המקצועי בצורה חדה: "אחרי שבוע סוער, זו הייתה בסופו של דבר משימה פשוטה מאוד עבור אירלנד. ישראל לא היוותה שום איום, אירלנד הייתה נבחרת הכדורגל העדיפה בהרבה". אלא שגם שם הדגישו כי הסיפור רחוק מלהסתיים: "מה יהיו ההשלכות של כל זה - עוד נראה". כזכור, ערב קודם הגדיר העיתון את המתרחש במחנה האירי כ"יום של קלון", וטען כי המשבר חשף בעיית מנהיגות עמוקה בהתאחדות.
ב-Irish Independent שמרו על הקו הביקורתי. הכותרת קבעה כי אירלנד אמנם "זכתה בנקודות, אבל הרוויחה מעט" מהמשחק השנוי במחלוקת מול ישראל, ובכותרת המשנה נכתב כי הנבחרת של הלגרימסון אמנם יצאה מההתמודדות כשידה על העליונה, אך עדיין "צריכה לשכנע את הציבור האירי שהיא צדקה כשבחרה לשחק".
בסיום, הלגרימסון, שעלה לכותרות בעקבות אמירותיו טרום המפגש הטעון, היה נרגש מהניצחון: "זה היה אחד הימים הקשים בקריירת האימון שלי. אבל הרצון של השחקנים, שרצו לתת הצהרה כשחקני כדורגל. מה שהם עשו היה מרשים. בזמנים קשים - אתה מוצא את המנהיגים שלך. האנרגיה שלהם הייתה מרשימה, בטח בהינתן בהכנה שלנו. לא יכול להיות גאה יותר".
הלגרימסון הבהיר כי ההחלטה לא לשתף את פין עזז הייתה שלו, וציין כי "הוא נמצא בסיטואציה שונה משחקנים אחרים בסגל". כמו כן הבהיר כי גאבין באזונו יחזור לסגל אירלנד למשחק מול אוסטריה ביום חמישי, אך לא ייקח חלק במשחק השני מול ישראל ביום ראשון הבא.