הערב הגדול של רוי רביבו מול אספניול, שבו בישל פעמיים בתוך שלוש דקות וסייע לאלצ'ה להשיג ניצחון 1:3, המשיך את פתיחת הקדנציה הנהדרת שלו בספרד. כעת אביו, חיים רביבו, סיפר לראשונה בפודקאסט שלו, "רביבו ושכנר", על המעבר של בנו לספרד - מהשיחות לפנות בוקר ועד להחתמה המסעירה - ועל המהירות בה השתלב בקבוצתו החדשה.
"אם היית שואל אותי בנקודה הזאת מה יקרה בארבעת המשחקים האלה שהוא שותף בהם, לא הייתי צופה בכלל את ההתקדמות הזאת", הודה רביבו, "זה אחד הדברים הקשים ביותר, להיכנס. אתה רואה באימון פתאום את החברים מחבקים אותו, מדברים איתו. גם הקצב הוא אחר".
רביבו סיפר כי כבר לפני שנה וחצי ניסה להכין את בנו לאפשרות שיעבור יום אחד לליגה הספרדית. "אמרתי לו: 'רוי, אתה תגיע לליגה הספרדית, אתה תצטרך את השפה'. עכשיו הוא מבין עד כמה זה חשוב", אמר.
לדבריו, גם מאמן אלצ'ה זכר היטב את רביבו עוד מהמפגש מול פורטו במדי מכבי תל אביב: "אנסלמי בחר את רוי עוד כשמכבי תל אביב שיחקה נגד פורטו לפני שנה וחצי", סיפר, "הוא אמר לו: 'אני זוכר אותך כי עשית לי בעיות. כל פעם ששיחקת על הקו, נכנסת לאמצע וקיבלת את הכדור ולא ידעתי איך להתמודד איתך. מאז זכרתי אותך'".
רביבו האב עדיין מצנן מעט את ההתלהבות ומזכיר שמדובר רק בתחילת הדרך: "את הקצב ייקח לו המון זמן. זה משהו שייקח זמן, גם לקצב הזה וגם לעומס הזה. אין מה לעשות, זה ייקח לו כמה חודשים טובים".
אחד הרגעים שבהם רוי עצמו הבין עד כמה גדולה הקפיצה הגיע אחרי המפגש מול ריאל מדריד. "אנחנו מגיעים הביתה והוא אומר לי: 'אבא, תשמע, זה משהו מטורף'", סיפר חיים. "הוא אמר: 'אני רואה כמו כולם בטלוויזיה את המהירות של אמבפה, אבל כשאתה לידו זה משהו מטורף. בשיא המהירות הוא עושה הטיות שהן לא דבר רגיל'".
רביבו המשיך: "הוא אומר לי, 'כששיחקנו בליגה הישראלית, בדקה 70 פתאום היה יורד הקצב, היה נהיה יותר רגוע ואפשר היה להניע את הכדור. פה עד הדקה האחרונה הקצב הוא כמו בתחילת המשחק. גם השחקנים שנכנסים מגבירים עוד יותר את המהירות'".
אבל הדרך לספרד הייתה רחוקה מלהיות פשוטה. רביבו סיפר כי בשבועות שקדמו למעבר הוא דאג בעיקר למצבו של בנו. "מאוד רציתי שרוי יצא החוצה, לא בגלל שלא כיף להיות במכבי תל אביב או לא כדאי להיות שם, אלא פשוט הרגשתי את המצב הנפשי של הבן שלי", אמר. "זה לא מעניין אותי כדורגל. הכדורגל הוא אחרי המצב הנפשי של הבן שלי. לאבא קשה מאוד לראות את הילד שלו סובל, והילד שלי סבל בתקופה הזאת".
"אנשים לא הבינו את המצב הנפשי", הוסיף, "כל אחד ישב באיזה פודקאסט או באיזה מקום והתחיל לדבר על מה שהוא חושב, ואף אחד לא הסתכל על מה קורה עם הילד. שנה שלמה סיפרתי לו: 'אל תדאג, מכבי תל אביב תעזור לך ברגע הזה, תמשיך לשחק ותעשה את הדברים נכון'".
רביבו חשף כי בשלב מסוים המעבר כבר נראה אבוד. "המצב הנפשי שלו לא היה טוב. היה קשה לו לישון בלילה, הוא לא אכל. הוא היה הולך לאימונים ולמשחקים, אבל האכזבה שלו הייתה קשה", סיפר.
לדבריו, נקודת המפנה הגיעה בשיחה לילית עם אנשי מכבי תל אביב. "לקחתי את הטלפון וצלצלתי לג'ק. עם כל זה שאני כועס עליו וכל מה שדיברתי, אמרתי: 'הילד שלי, אני לא אמור להתעסק באגו. המצב של הילד יותר חשוב לי'. פתחנו שוב את השיחה ודיברנו בנעימות".
בהמשך הבהיר כי מבחינתו, אם המעבר לא היה מתרחש בקיץ או לכל המאוחר בינואר, רוי לא היה מאריך חוזה במכבי תל אביב. "אם הוא לא יצא עכשיו או לא יצא בינואר, אין סיכוי שהוא יצא ממכבי תל אביב ואין סיכוי גם שהוא יחתום על הסכם חדש", אמר.
ואז הגיע הלילה המכריע. "אני מצלצל בשלוש וחצי לסטיבן ולג'ק", סיפר. "העליתי את הסוכן ואמרתי: 'תדברו עכשיו כולם ביחד'. בבוקר סטיבן וג'ק מדברים איתי, והמשפט האחרון שהם אומרים הוא: 'מיץ' אמר - הבטחתם לילד, תתנו לו ללכת'".
רביבו הדגיש כי בניגוד לדיווחים, הוא עצמו לא שוחח עם מיץ' גולדהאר בנושא. "אף פעם לא דיברתי עם מיץ' על רוי. מיץ' לא היה מעורב בשום דבר באופן אישי. הכל היה דרך ג'ק וסטיבן".
בסופו של דבר, העסקה נסגרה בשעות הקטנות של הלילה. "בארבע בבוקר אני אומר לו: 'קום, תסדר מזוודה'. הוא אומר לי: 'מה לסדר?'. אמרתי לו: 'קום, תסדר מזוודה, אנחנו טסים'. הוא קם והתחיל לסדר", שיחזר רביבו.
פחות משלושה שבועות לאחר מכן, רביבו כבר רואה את בנו פותח בהרכב, משתלב במהירות ומבשל פעמיים בניצחון על אספניול - קצב התקדמות שאפילו הוא, עם כל הניסיון שלו בכדורגל הספרדי, מודה שלא ציפה לו.