ניקולה יוקיץ' הוא כבר מזמן אחד הכדורסלנים המפורסמים בעולם, אבל אם זה היה תלוי בו, נדמה שהיה מוותר בשמחה על חלק גדול מהפרסום שמגיע עם המעמד. כוכב דנבר וקפטן נבחרת סרביה התארח בפודקאסט "Jao Mile" במולדתו לריאיון אישי במיוחד, שבו דיבר בין היתר על היחס שלו לתהילה, למשפחה, לכדורסל ולחיים מחוץ למגרש.
"אני מתגעגע מאוד לאנונימיות", הודה יוקיץ'. "זה מפריע לי יותר ויותר ואני נהיה יותר גס כלפי אנשים, כי זה מעייף. אני לא מצטלם, אבל זה הזמן שלי ואם אנשים לא יכולים להבין את זה... אנשים אומרים לי שאני גס רוח, אבל אני חושב שמספיק זה מספיק. כבר הצטלמנו מספיק. זה כמו ללכת לגן חיות".
גם בכל הקשור להיותו מודל לחיקוי, לסרבי יש תפיסה שונה מהמקובל אצל כוכבי ספורט. "אני לא יודע אם אדם אחד, ספורטאי או דמות ציבורית, באמת יכול להשפיע על אדם צעיר", אמר. "צעירים מושפעים מהחברים שלהם, מהמשפחה ומהסביבה. אני לא חושב שאני משפיע כל כך על ילדים צעירים. אני בעצמי לא הערצתי אחרים, ולכן אני לא מסכים שהם צריכים להסתכל עליי כמודל לחיקוי". בהמשך הוסיף כמסר לילדים: "אל תקשיבו לי ואל תסתכלו עליי. עמוק בפנים אתם תמיד יודעים מה נכון ומה לא נכון".
למרות התדמית של מי שהיה מעדיף לבלות עם הסוסים בסומבור מאשר תחת אור הזרקורים של ה-NBA, יוקיץ' הבהיר עד כמה הוא מחובר לכדורסל. "אני אולי גאה בכך שיש לי רצון לשחק בכל משחק. אולי אני לא צריך, לפעמים מנוחה היא דבר טוב, אבל ככה אני אוהב את זה", סיפר. "כשנפצעתי הייתי ממש עצבני, כי זו הייתה הפעם הראשונה שנעדרתי לתקופה ארוכה. אני אוהב לשחק כל הזמן. אני אפילו לא אוהב כשיש לנו יומיים בין משחקים, כי אז אני לא יודע מה לעשות".
הוא גם חשף עד כמה שגרת העבודה שלו רחוקה מהדימוי הנינוח: "מתוך 300 ימים, אני נמצא בחדר הכושר ב-295". כשנשאל מי שומר עליו בצורה הטובה ביותר, ציין בין היתר את איביצה זובאץ, יוסוף נורקיץ' ורודי גובר. "הליגה מאוד מוכשרת, גם בהתקפה וגם בהגנה", אמר.
מחוץ לכדורסל, הסוסים ממשיכים לתפוס חלק מרכזי בחייו. "השנה ארגנתי את עצמי כך שאלך לאורווה בכל יום, לרכב, וזה מאוד משמעותי עבורי", סיפר. "יש לי הרבה סוסים, אז צריכים אותי שם כדי לעזור. אני נהנה מהזמן איתם. זה כמו ספורט, רק שאני בתפקיד עוזר המאמן. כשכולם הולכים אני מגיע להאכיל אותם". את הכסף הראשון שהרוויח בקריירה, אגב, הוא השקיע בדיוק שם: "הדבר הראשון שקניתי היה סוס".
יוקיץ' סיפר גם על המחיר שמשפחתו שילמה בדרך לפסגה. "אני זוכר שסיימתי אימונים מאוחר ואבא שלי חיכה לי. הזמן שלהם, הכסף שלהם... לא היה לנו מספיק כסף לנעלי כדורסל. הם הקריבו בשבילי", אמר. "עכשיו, כשהפכתי לאבא בעצמי, אני מבין מה הם עשו בשבילי".
ומי המבקר הגדול ביותר שלו גם היום? "אבא", השיב יוקיץ'. "הוא רואה כל משחק ולא מפספס אף אחד. במחצית הוא שולח לי הודעה: 'ניקולה, מה אתה משחק?'. אני עונה לו: 'אם אתה לא אוהב את זה, תכבה'. אבא הוא המבקר הכי גדול שלי, וככה זה צריך להיות. גם האחים שלי. אתה צריך מישהו שיגיד לך כשמשהו לא בסדר. זה הרבה יותר משמעותי עבורי".