בגיל 16 טיילור טאונסנד כבר הייתה הטניסאית הטובה בעולם לנערות. היא זכתה באליפות אוסטרליה ביחידות ובזוגות, הוסיפה תואר זוגות בווימבלדון וניצבה במקום הראשון בדירוג העולמי. אלא שבקיץ 2012, רגע לפני אליפות ארה"ב, האנשים שהיו אמורים לטפח את אחת התקוות הגדולות של הטניס האמריקאי רצו לדבר איתה על משהו אחר: הגוף שלה.
ה-USTA, התאחדות הטניס האמריקאית, הורתה לטאונסנד להגיע לפלורידה לשמונה שבועות של אימוני כושר, ובכך למעשה למנוע ממנה להתחרות. ההתאחדות גם סירבה בתחילה לממן את השתתפותה באליפות ארה"ב. ב-ABC תיארו אז את טאונסנד, 1.68 מטר וכ-77 ק"ג על פי אמה, כבעלת "מבנה גוף דומה לזה של סרינה וויליאמס". אמה, שילה, שילמה בעצמה את ההוצאות כדי שבתה תוכל להגיע לניו יורק.
"היא הייתה כעוסה, נסערת ומבולבלת", סיפרה שילה ל-ABC. "היא רצתה לשחק ולא הבינה למה לא מאפשרים לה. איך הייתם מרגישים אם הייתם הטובים בעולם ואז אומרים לכם שאתם לא יכולים לעשות את מה שאתם רוצים לעשות?". האם ביקשה מה-USTA לקבל מדדים ברורים: "ביקשתי שייתנו לי פרטים ספציפיים כדי שאוכל לעזור לה להבין מה הם עושים ומה הסיבה לכך. אף פעם לא קיבלתי אותם". לדבריה, אף אחד לא הסביר אם הדרישה הייתה להגיע למשקל מסוים או לאחוז שומן מסוים.
העיסוק במשקל שלה אפילו לא התחיל בפרשה הזאת. כמה חודשים קודם לכן, במסיבת עיתונאים רשמית של ה-USTA, עיתונאי אמר לטאונסנד בת ה-16 שהוא זוכר אותה כ-"בעלת עודף משקל משמעותי" ושאל אותה על "המאבק" שלה במשקל. "תמיד הרגשתי די בנוח עם הגוף שלי", השיבה. "אני יודעת, וגם אמרו לי, שאין לי את מבנה הגוף הטיפוסי שיש לכל האחרות. אני פשוט צריכה לעבוד עם מה שיש לי. מבחינתי, זה עובד די טוב". היא סיפרה ששינתה את התזונה, ויתרה על מזון מהיר, צ'יפס וגלידה ועבדה קשה על הכושר והכוח.
"אי אפשר להעניש מישהי בגלל מבנה הגוף שלה"
אלא שאז התברר פרט משמעותי הרבה יותר. לפני אליפות ארה"ב גילתה משפחתה של טאונסנד שהעייפות והכושר הלקוי לכאורה נבעו ממחסור חמור בברזל, שהיה כה חמור עד שכמעט נזקקה לעירוי דם. "זה היה מצב חמור מאוד", סיפרה אמה ל-ESPN. טאונסנד עצמה הסבירה: "אף אחד לא ידע מה זה, אז חשבנו שמדובר בכושר, אבל למעשה זו הייתה בעיה בריאותית". לאחר שקיבלה טיפול היא השתתפה באליפות ארה"ב, וה-USTA התנצלה והחזירה למשפחה את ההוצאות.
הסערה כבר יצאה משליטה. ב-ESPN כתבו שבאותם ימים הופיעו שוב ושוב תיאורים שלפיהם נאמר לטאונסנד שעליה "לרדת במשקל", "להרזות" ושהיא "שמנה מדי" מכדי להתחרות. פטריק מקנרו, שהיה אחראי על פיתוח השחקנים ב-USTA, התעקש: "זה לא קשור למשקל, זה לא קשור למבנה הגוף. זה קשור לכושר הכללי ולמשחק שלה". טאונסנד הייתה מרוסקת: "הייתי מאוד נסערת. בכיתי. הייתי הרוסה. עבדתי כל כך קשה".
מי שיצאה להגנתה הייתה לינדזי דבנפורט, שידעה היטב כיצד מרגישות ביקורות מהסוג הזה. "אי אפשר להעניש מישהי בגלל מבנה הגוף שלה", אמרה אלופת שלושת טורנירי הגרנד סלאם ומי שהייתה מספר 1 בעולם. "לא הייתי רזה בגיל 15 ולא הייתי בכושר בגיל 15. אם היו אומרים לי שאני לא יכולה לשחק, זה היה יכול להרוס לי את הקריירה".
שנה לאחר מכן דבנפורט עדיין דיברה על הפרשה. "בשנות העשרה שלי לא הייתי בכושר כפי שיכולתי להיות, אבל אתה לא תמיד יודע מה עובר על נערות בנות 17, 18 ו-19", אמרה ל-ESPN. "כולם שונים, מבנה הגוף שלך שונה. כרגע זה אולי נתפס כאילו מישהו לא בכושר, אבל זה לא תמיד המצב".
"הייתי שמנה והייתי שחורה"
מבחינת טאונסנד, הסיפור לא התחיל בגיל 16 וגם לא הסתיים שם. בטקסט אישי שפרסמה ב-Players' Tribune היא סיפרה ששמעה הערות על ממדי גופה כבר כשהייתה בת ארבע או חמש. היא זכרה אמא של אחת הילדות מסתכלת עליה ואומרת: "תראו אותה. היא יותר מדי... גדולה". בהמשך, כשמשפחתה עברה לאטלנטה, היא זוכרת ששמעה מסביבה: "היא גדולה מדי. היא מפותחת מדי".
"אני לא רזה, ומעולם לא הייתי רזה - זו פשוט האמת", כתבה. "הייתי עולה למגרש עם הקפלים הקטנים שלי מבצבצים מהגופיות הצמודות. למה? למה לא? אהבתי איך שנראיתי. אהבתי איך שהרגשתי ולא התביישתי".
באותו טקסט היא הציגה את פרשת 2012 בצורה הרבה פחות מפויסת מכפי שעשתה כנערה. מבחינתה, היא לא הייתה רק עניין של כושר אלא גם של גזע ושל התבנית שלתוכה עולם הטניס רצה להכניס אותה. "הייתי שמנה והייתי שחורה, אז הם לקחו ממני את החלום. או לפחות ניסו", כתבה. "הם לא רק הרחיקו אותי משום שלא התאמתי ל'תבנית' של איך שטניסאית אמורה להיראות - הם הענישו אותי. הם לקחו ממני משהו שהרווחתי".
גם כשהתחילה להוכיח את עצמה בבוגרות, הדיון לא נעלם. אחרי שהדהימה את המדורגת 20 אליזה קורנה ברולאן גארוס 2014, CBS הקדישה כתבה ל"שאלות סביב הממדים והבריאות שלה". טאונסנד כבר נשמעה פחות מוטרדת: "הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל אף אחד לא באמת מבין. הם לא בתוך הגוף שלי, הם לא כאן והם לא משחקים. אז שיגידו מה שהם רוצים. אני פשוט מנסה להמשיך הלאה".
מספר 1 בעולם, אבל לא ביחידות
אולי קל לשכוח את זה בתוך הסיפור על הגוף והמראה, אבל טאונסנד הפכה בינתיים לאחת מטניסאיות הזוגות הטובות בעולם. ב-2025 היא טיפסה לראשונה בקריירה למקום הראשון בדירוג העולמי וכיום היא מדורגת שנייה. יחד עם קטרינה סיניאקובה היא זכתה בווימבלדון ב-2024, באליפות אוסטרליה ב-2025 וברולאן גארוס השנה - שלושה תארי גרנד סלאם בשלוש שנים.
הפער מול קריירת היחידות שלה בולט. דירוג השיא של טאונסנד ביחידות הוא 46 בעולם, אליו הגיעה באוגוסט 2024. עד השנה היא הגיעה פעמיים בלבד לשמינית גמר בטורניר גרנד סלאם, בשני המקרים באליפות ארה"ב - ב-2019 וב-2025. דווקא בניו יורק היא רשמה גם את אחד הניצחונות הגדולים בקריירה, כשהדיחה ב-2019 את סימונה האלפ, אז המדורגת 4 בעולם.
גם בגיל 30 היא עדיין מתקדמת ביחידות. השנה הגיעה באוסטין לגמר ה-WTA הראשון בקריירה שלה, בזמן שבזוגות המשיכה לצבור תארים: חמישה כבר ב-2026, כולל אינדיאן וולס, מיאמי, מדריד ורולאן גארוס עם סיניאקובה.
"ידעתי שאני שמנה"
ב-2021 ילדה טאונסנד את בנה איידן בניתוח קיסרי ונאלצה לבנות מחדש גם את הגוף שלה וגם את הקריירה. היא סיפרה ל-Women's Health שירדה כמעט 90 פאונד, כ-41 ק"ג, כדי לחזור לסבב: "היה קשה לקבל את השינויים הפיזיים שהגוף שלי עבר: לעבור ניתוח קיסרי, להשתקם ממנו ולהוריד כמעט 90 פאונד כדי לחזור ולשחק".
ב-2022 היא סיפרה לאתר אליפות ארה"ב עד כמה המסע הזה היה קשה. "במשך המון זמן הייתי אומרת לעצמי, 'אני רק צריכה להוריד 10 ק"ג', ונאבקתי עם זה. ואז אחרי שילדתי היו לי 40 ק"ג להוריד ואמרתי, 'אלוהים, אף פעם לא הייתי צריכה לעשות דבר כזה'".
גם ברשתות החברתיות המשיכו להגיע הערות על גופה. הפעם היא כבר הייתה מצוידת בתשובה אחרת לגמרי. "ידעתי שאני שמנה", אמרה. "אתם לא הולכים לפגוע ברגשות שלי, אני מודעת לזה. אבל אני עושה משהו בנוגע לזה".
עכשיו היא קובעת איך היא נראית
בראיון ל-Women's Health היא חזרה גם לשנים שבהן הייתה נערה. "היה קשה להתמודד עם דימוי הגוף שלי ועם זה שכולם מסתכלים עליי ובוחנים אותי בגיל כל כך צעיר. זה נושא כל כך קשה עבור ילדה בת 15 - הייתי צריכה להרים את המגן שלי ולהילחם לבד". לדבריה, עולם הטניס שבו גדלה היה שונה מאוד: "לא הייתה אז בטניס תנועת body positivity, לא הייתה קבלה אמיתית של כל הצורות והמידות".
היחס שלה לגוף השתנה יחד איתה. "תמיד הייתי צריכה להוכיח לאנשים שאני משחקת טוב ושאני נראית בכושר", סיפרה. "עכשיו אני כבר לא מרגישה שאני צריכה, כי אני יודעת מה אני עושה. אני יודעת איזו עבודה אני משקיעה".
היום מחכה לה גם מבחן ספורטיבי עצום. טאונסנד תפגוש את ארינה סבאלנקה, המדורגת מספר 1 בעולם. עבור מי שבגיל 16 הייתה מספר 1 בעולם לנערות ונאלצה לראות את הגוף שלה הופך לנושא שיחה ציבורי, יש במעמד הזה לא מעט סמליות.