יום סגירת חלון ההעברות הפך עם השנים לאחד הימים המטורפים בכדורגל האירופי. במשך שבועות ולעיתים חודשים מנהלים מועדונים משא ומתן על שחקנים בשווי עשרות מיליוני יורו, רק כדי להגיע לשעות האחרונות ולגלות שחסר מסמך, שהמחליף לא הגיע, שהמטוס התעכב או שמישהו פשוט לחץ על הכפתור הלא נכון.
לכבוד הדדליין, חזרנו לכמה מהסיפורים הגדולים, המצחיקים והאבסורדיים ביותר שנולדו במרוץ נגד השעון.
פיטר אודמווינגי: נשאר בחניה
אם יש אדם שהפך לסמל של יום סגירת החלון, זה כנראה פיטר אודמווינגי. בינואר 2013 חלוץ ווסט ברומיץ' היה נחוש לעבור לקווינס פארק ריינג'רס. עד כדי כך נחוש, שהוא החליט לא להמתין לכך שהמועדונים יסגרו את העסקה.
חלוץ נבחרת ניגריה לשעבר נסע בעצמו ללונדון והגיע ללופטוס רואד כשהוא משוכנע שהמעבר עומד להיחתם. אלא שהייתה בעיה קטנה: העסקה עדיין לא הושלמה. הוא נשאר מחוץ לאצטדיון, העניק ריאיונות מתוך המכונית לעיני מצלמות הטלוויזיה, ובסופו של דבר אפילו לא הורשה להיכנס. העסקה קרסה והוא נאלץ לחזור לווסט ברומיץ', שגם הענישה אותו בעקבות האירוע. שנים לאחר מכן המשיך לטעון שהסיפור שהוצג לציבור לא שיקף את כל מה שהתרחש מאחורי הקלעים.
"הבעיה בכל הסיפור הזה היא שאף אחד לא מתעניין באמת. הם רק רוצים הסחת דעת. סקיי ספורטס סחטה את הסיפור הזה במשך כל כך הרבה שנים. אני חושב שזו פשוט רשעות", אמר לאחרונה.
דויד דה חאה: הפקס המפורסם בעולם
בקיץ 2015 נראה היה שדויד דה חאה סוף סוף עובר ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. הצדדים הגיעו להסכמה על עסקה שבה קיילור נבאס אמור היה לעשות את הדרך ההפוכה, והכול נותר תלוי בהשלמת הניירת לפני סגירת החלון בספרד.
ואז הגיע חצות.
המסמכים לא נרשמו בזמן והעסקה קרסה. ריאל טענה שקיבלה מסמך קריטי מיונייטד ב-23:59 ולא הספיקה להעביר אותו להתאחדות, בעוד האנגלים התעקשו שהם ביצעו את חלקם בזמן והאשימו את הספרדים. כך נולדה אגדת "הפקס של דה חאה", גם אם בפועל הסיפור היה מורכב יותר מתקלה פשוטה במכשיר פקס. דה חאה נשאר במנצ'סטר ובתוך ימים חתם על חוזה חדש.
ז'ואאו פלהיניה: עבר בדיקות, לבש את החולצה - וחזר הביתה
קשה להגיע קרוב יותר למעבר ממה שהגיע ז'ואאו פלהיניה לבאיירן מינכן בקיץ 2023. הקשר של פולהאם הגיע למינכן ביום האחרון של החלון, עבר בדיקות רפואיות ואפילו הצטלם בחולצה של באיירן לקראת ההודעה הרשמית.
רק שההודעה לא הגיעה.
פולהאם לא הצליחה למצוא מחליף בזמן ולא נתנה אור ירוק סופי לעסקה. החלון בגרמניה נסגר, פלהיניה נאלץ להוריד את מדי באיירן ולחזור ללונדון כשחקן פולהאם. האירוניה? שנה לאחר מכן הוא בכל זאת חתם בבאיירן.
דאנקן מקגווייר: "Save" במקום "Submit"
אם צריך לבחור את הדרך המטופשת ביותר להפיל עסקת כדורגל, לבלקבורן יש מועמדות רצינית לתואר.
בפברואר 2024 סיכמה הקבוצה על צירופו של חלוץ נבחרת ארצות הברית דאנקן מקגווייר מאורלנדו סיטי. העסקה כבר עברה כמה גלגולים, ובשעות האחרונות סוכם על השאלה. כל המסמכים הנדרשים נחתמו לפני הדדליין.
אלא שמישהו בבלקבורן חשב שהוא לחץ על הכפתור "Submit paperwork" במערכת ההעברות של ה-EFL. בפועל הוא לחץ על "Save".
כשהטעות התגלתה כבר היה מאוחר מדי. מקגווייר היה בעיצומה של טיסה ממחנה האימונים של אורלנדו במקסיקו, והעסקה קרסה. בלקבורן ערערה, אבל ללא הצלחה.
ריאן באבל: הלוך במסוק, חזור ברכבת
גם שחקן נבחרת הולנד לשעבר זכה לסיפור דדליין שקשה להמציא. בקיץ 2010 ליברפול הייתה מוכנה להעביר אותו לווסטהאם, במסגרת עסקה שנגעה גם לקרלטון קול.
ווסטהאם לא רצתה לבזבז זמן ושלחה מסוק כדי להביא את באבל מליברפול ללונדון. שנים לאחר מכן סיפר השחקן שהטיסה הייתה איומה בגלל מערבולות, אבל זאת הייתה רק ההתחלה.
כשהגיע התברר שיש פער מהותי: באבל חשב שמדובר בהשאלה, בעוד ווסטהאם רצתה שיחתום לחמש שנים. העסקה התפוצצה. ואם חשב שהמסוק ממתין כדי להחזיר אותו לליברפול, הוא טעה. לדבריו, אנשי ווסטהאם פשוט הורידו אותו בתחנת רכבת ושלחו אותו הביתה משם.
בנג'אני: נרדם והחמיץ שתי טיסות
בינואר 2008 ניסתה מנצ'סטר סיטי להשלים את רכישתו של בנז'אני מפורטסמות'. הצדדים הגיעו להסכמה והחלוץ היה צריך להגיע למנצ'סטר כדי לעבור בדיקות ולחתום.
אלא שבנז'אני הגיע לנמל התעופה בסאות'המפטון - ונרדם.
מנכ"ל פורטסמות' פיטר סטורי סיפר לאחר מכן שהחלוץ החמיץ לא טיסה אחת, אלא שתיים. כשהגיע סוף סוף למנצ'סטר כבר היה אחרי 23:00, כשגם בדיקות רפואיות עוד היו על הפרק. בתחילה נטען שהעסקה לא הושלמה בזמן, אבל ארבעה ימים לאחר מכן הפרמיירליג אישרה שהמסמכים הדרושים דווקא התקבלו לפני הדדליין והמעבר אושר.
14 שניות שעלו בחצי עונה: אדריאן סילבה ולסטר
אחת מעסקאות הדדליין הכואבות ביותר שייכת לאדריאן סילבה. בקיץ 2017 סיכמה לסטר על רכישת קשר ספורטינג ליסבון תמורת כ-22 מיליון ליש"ט, אלא שהרישום שלו במערכת של פיפ"א הושלם 14 שניות בלבד אחרי סגירת חלון ההעברות. פיפ"א סירבה לאשר את ההעברה, וגם הניסיונות של לסטר להפוך את ההחלטה לא הועילו.
התוצאה הייתה כמעט אבסורדית: סילבה כבר היה שחקן של לסטר, התאמן עם הקבוצה, אבל לא היה רשאי לשחק במדיה עד לפתיחת חלון ההעברות בינואר. כשהגיע הרגע שבו סוף סוף היה ניתן לרשום אותו, לסטר העניקה לו את החולצה מספר 14 - תזכורת משעשעת במיוחד ל-14 השניות שבגללן נאלץ לחכות חודשים כדי לערוך את הופעת הבכורה.