ליסב עיסאת פתח פרק חדש בקריירה. אחרי עונה במכבי חיפה, הבלם עבר הקיץ לבריסטול סיטי מהצ'מפיונשיפ בעסקת ענק של 2.5 מיליון יורו וכעת הוא מתכונן לעונה החדשה באנגליה. בריאיון ל-103FM הוא דיבר על ההתרגשות מהמעבר, על התקופה במכבי חיפה ובעיקר על התחושות שהובילו אותו לבחור לייצג את נבחרת רומניה.
"ממש מרגש, אני לא אשקר, אני נהנה מכל אימון, מכל דבר פה. זה הכול ברמה הכי גבוהה שיש, המתחם הוא ברמה שמעולם לא יכולתי לדמיין. דורשים ממני המון ואני שמח שזה קורה", סיפר. "יש לנו בשבת משחק ראשון של הליגה, מתכוננים, יש המון ציפיות מהצוות ומהשחקנים ובכלל מהמועדון כי הוא מכוון גבוה".
הבלם כבר מחכה להרגיש את האווירה באצטדיון הביתי: "אנחנו מתחילים במשחק בית, יש פה 35 אלף מקומות באצטדיון. זה אצטדיון לא גדול, אבל מרגיש מאוד ביתי. גם כששיחקנו מול ניוקאסל, זה הרגיש מיוחד. אני כבר לא יכול לדמיין איך זה יהיה במגרש מלא. אני רוצה להתחיל את הליגה ברגל ימין, הצוות מאוד מרוצה ממני".
עיסאת סיפר עד כמה רחוק הוא הגיע ביחס לחלומות שהיו לו בתחילת הדרך: "אני חלמתי בהתחלה לשכנע את חיים סילבס לתת לי לשחק בהפועל חדרה, אחרי זה הכדורגל, אתה לא יודע לאן הוא ייקח אותך". כעת הוא כבר מסתכל על אפשרות להגיע רחוק יותר: "אי אפשר לדעת איפה תמצא את עצמך כשאתה בצ'מפיונשיפ וכל קבוצת פרמיירליג עוקבת אחריך".
אלא שהסיפור המשמעותי יותר מבחינתו נוגע לנבחרת ישראל. עיסאת סיפר כי בתקופה שבה היה חלק מהנבחרת הוא הרגיש שלא זכה ליחס שציפה לו. "פשוט לא הייתי מרוצה מהדרך ואנשים מסוימים גרמו לי להרגיש לא רצוי. אני לא אוהב להזכיר שמות. אנשים שפגעו בי וגרמו לי להרגיש לא רצוי".
בהמשך סיפר על הפנייה שקיבל מנבחרת רומניה: "ברגע שפנו אליי נבחרת רומניה ואמרו לי 'יש לנו דרך מאוד מיוחדת בשבילך ואם אתה תעשה אותה, אתה תגיע נכון'. גדלתי בחיפה ומעולם לא הייתי ברומניה, חששתי, אבל חשבתי שאם אני רוצה לקחת את הקריירה שלי קדימה זו הבחירה הנכונה".
עיסאת הסביר כי עבורו היחס האישי הוא מרכיב משמעותי במיוחד: "מאוד חשוב לי הכבוד והיחס האישי לפני כל דבר אחר, אני רוצה לסמוך על הבן אדם בעיניים עצומות וזה לא קרה. לא נתנו לי תחושה שאני שייך, שיש לי את המפתחות להרכב. אני תמיד עובד קשה, אני לא אומר שמגיע לי הכול. באותה תקופה שהייתי שום דבר, היה קצת יותר קשה. אני יודע שכדורגל הוא תחרותי, אבל זו תחושה שאני לא יכול להסביר".
מנגד, בנבחרת רומניה הוא מתאר חוויה שונה לחלוטין: "אני מרגיש ברומניה שפורסים לי שטיח אדום בכל מקום שאני מגיע אליו. הגעתי כשחקן הכי צעיר בנבחרת שיש לך שחקנים מאוד בוגרים".