עולם ה-NBA נפרד מדון נלסון, שהלך לעולמו בגיל 86, ואחרי ההודעה על מותו הגיע גל של הספדים מצד כמה מהשחקנים הגדולים שאימן לאורך הקריירה. סטפן קרי, דירק נוביצקי, טים הארדוויי, כריס מאלין, בארון דייויס ומייקל פינלי, לצד לוקה דונצ'יץ', סטיב קר ואדם סילבר, נזכרו באחד המאמנים המשפיעים בתולדות הליגה ובעיקר באמון שנתן בשחקניו ובדרך יוצאת הדופן שבה ראה את המשחק.
נלסון אימן במשך 31 עונות ב-NBA וסיים עם 1,335 ניצחונות בעונה הסדירה, שני בכל הזמנים אחרי גרג פופוביץ'. הוא זכה שלוש פעמים בתואר מאמן העונה, הדריך את מילווקי, גולדן סטייט, ניו יורק ודאלאס ונכנס להיכל התהילה ב-2012. עוד קודם לכן זכה בחמש אליפויות כשחקן בוסטון סלטיקס.
אחד ההספדים הבולטים הגיע מדירק נוביצקי, שנלסון היה מהאנשים המרכזיים בהגעתו לדאלאס ב-1998 ובהתפתחותו בשנותיו הראשונות בליגה. "לא רק בחרת בי. האמנת בי", כתב נוביצקי. "ראית דברים במשחק שלי לפני שאני בכלל הבנתי שאני מסוגל לעשות אותם. אמרתי את זה מיליון פעמים ותמיד אומר את זה: אני לא חושב שהקריירה שלי הייתה יכולה להתפתח כפי שהתפתחה בלי שאתה תהיה המאמן הראשון שלי ותיתן לי את החופש לשחק את המשחק שלי. אני יכול רק לומר תודה. על הכול".
גם סטפן קרי זקף לזכות נלסון חלק משמעותי מהגעתו לגולדן סטייט, שבחרה בו במקום השביעי בדראפט 2009. "אחת הסיבות הגדולות לכך שנבחרתי על ידי הווריירס הייתה דון נלסון", אמר קרי. "מהיום הראשון הוא אתגר אותי ונתן לי הזדמנות להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי על המגרש. הוא לימד אותי הרבה במהלך העונה היחידה שלנו יחד ולעולם לא אשכח את הלילה שבו הפך למאמן עם מספר הניצחונות הגבוה בתולדות ה-NBA. הייתה לו השפעה עצומה על הספורט והוא ייזכר כאחד ממוחות הכדורסל הגדולים בהיסטוריה".
שחקני גולדן סטייט מתקופות שונות הצטרפו לפרידה. טים הארדוויי, שהיה חלק משלישיית Run TMC לצד כריס מאלין ומיץ' ריצ'מונד, אמר: "נלי הקדים את זמנו ולא היה אף אחד כמוהו. הייתה לו השפעה מדהימה על הקריירה שלי ועל משחק הכדורסל. כמה מהזיכרונות האהובים עליי בכדורסל הגיעו בשנים האלה עם נלי בגולדן סטייט. הוא הביא כל כך הרבה אישיות ותשוקה לכל דבר שעשה. הוא הפך את המשחק לכיף".
מאלין סיפר כי הקשר עם נלסון חרג הרבה מעבר למגרש. "הוא דאג לי קודם כל כאדם, ולעולם לא אשכח את התמיכה, הכנות והאמונה שהוא הראה בי בתקופה קשה בחיי. נלי היה יותר ממאמן עבורי, הוא היה מישהו שבאמת היה אכפת לו".
בארון דייויס נזכר בקבוצת "We Believe" של 2007, שאותה הוביל נלסון להדחת דאלאס, בעלת המאזן הטוב בליגה, מהמקום השמיני במערב. "הוא הבין מה גרם לנו לעבוד וגרם לנו להאמין שאנחנו יכולים לנצח כל אחד", אמר דייויס. "התקופה הזאת בקריירה ובחיים שלי הייתה מיוחדת, ונלי היה חלק עצום במה שהפך אותה לכזאת".
סטיבן ג'קסון, שהיה גם הוא מאותה קבוצה, סיפר: "נלי האמין בי יותר מכל מאמן שאי פעם שיחקתי עבורו. הוא הבין אותי, סמך עליי ונתן לי את החופש להיות עצמי על המגרש. זה כל מה שאי פעם רציתי ממאמן".
גם מייקל פינלי, ששיחק אצל נלסון בדאלאס, נפרד ממי שלדבריו שינה את הקריירה שלו. "הוא האמין בי, אתגר אותי ונתן לי הזדמנות להפוך לשחקן שהפכתי להיות. נלי היה יחיד במינו. גאון כדורסל, חדשן, מתחרה ומישהו שראה את המשחק אחרת מכולם".
לוקה דונצ'יץ' אמנם לא שיחק אצל נלסון, אבל התייחס במיוחד להשפעתו על הדרך שבה ה-NBA הסתכלה על שחקנים מחוץ לארצות הברית. "זה יום עצוב לכדורסל", כתב. "יש לי כל כך הרבה כבוד אליו ועל כל מה שעשה עבור המשחק, במיוחד על הדרך שבה האמין בשחקנים בינלאומיים. אני אסיר תודה על הזמן שביליתי איתו".
גם סטיב קר הדגיש את החדשנות שאפיינה את נלסון לאורך הקריירה. "הוא אתגר באופן עקבי את החשיבה המקובלת, התנסה בהרכבים ובסגנונות משחק שונים וראה אפשרויות במשחק שאחרים לעיתים קרובות לא ראו", אמר מאמן גולדן סטייט. "כל כך הרבה ממה שהיום הפך לדבר שבשגרה ב-NBA אפשר לייחס לדרך שבה נלי ניגש למשחק".
הקומישינר אדם סילבר סיכם: "דון נלסון חולל מהפכה בכדורסל ה-NBA באמצעות חוסר פחד, יצירתיות ואמונה עמוקה. הוא בילה כמעט 50 שנה ב-NBA, זכה בחמש אליפויות כשחקן בבוסטון סלטיקס ולאחר מכן בנה את אחת מקריירות האימון המצליחות והחלוציות בתולדות הליגה. ההשפעה שלו על הספורט שלנו תמשיך להיות מורגשת במשך דורות".