כמעט 17 שנה אחרי אותה סדרת פלייאוף בלתי נשכחת מול פרטיזן בלגרד, אנדרו ויז'נייבסקי עדיין מתקשה לשחרר. הגארד האמריקאי, ששיחק במכבי תל אביב בעונת 2009/10, חזר בריאיון ל-Skweek להפסד הכואב, לאווירה המטורפת בסרביה וגם לתקופה תחת פיני גרשון, שאותה הוא זוכר בחום.
"תמיד היה לי כבוד עצום לפרטיזן ולמאמן דושקו וויושוביץ'. מבחינה אישית חשבתי ששיחקתי טוב בסדרה הזאת, אבל זה עדיין אחד ההפסדים הקשים בקריירה שלי, כי באמת האמנתי שהייתה לנו קבוצה שמסוגלת לזכות ביורוליג".
ויז'נייבסקי סימן את המשחק הראשון בתל אביב כרגע שבו הסדרה הסתובבה: "בסופו של דבר, אני חושב שהמשחק הראשון בתל אביב הכריע הכול. היה לנו יתרון גדול ופשוט נתנו לו לברוח".
מי שכיכב באותו ערב היה דושאן קצ'מן, שקלע 29 נקודות ושבע שלשות. ויז'נייבסקי נזכר: "קצ'מן הארור... הוא פשוט לא החטיא. חייבים לתת לו קרדיט, הוא היה בלתי ייאמן".
האמריקאי גם הסביר מדוע פרטיזן הייתה יריבה כל כך קשה עבור מכבי: "אנחנו אהבנו לשחק מהר, אבל הם היו פיזיים מאוד בצבע עם אלכס מאריץ', לורנס רוברטס ויאן וסלי. הם הענישו אותנו בצבע, וברגע שקצ'מן התחיל לקלוע, הכול הפך לקשה עוד יותר".
לאחר שמכבי איבדה את יתרון הביתיות, הסדרה עברה לבלגרד, שם חיכו לצהובים יותר מ-20 אלף אוהדים. עבור חלק משחקני מכבי זו הייתה חוויה חדשה, אבל ויז'נייבסקי כבר הכיר היטב את האווירה בעיר, לאחר שאת דרכו באירופה החל בכוכב האדום.
"הרבה מהחברים שלי לקבוצה מעולם לא חוו משהו כמו בלגרד. אני כן", סיפר. "כל הזמן אמרתי להם: 'זה הולך להיות קשה בצורה בלתי רגילה. אנחנו צריכים לצפות להתחיל את המשחק כאילו אנחנו כבר בפיגור של 10 נקודות'".
בהמשך הוסיף: "זו התחושה שהאווירה שם נותנת. הקהל מעניק לקבוצה הביתית אנרגיה נוספת ובמקביל הופך את החיים של היריבה לאומללים. למעשה שיחקנו טוב, אבל פרטיזן שיחקה אפילו טוב יותר".
ויז'נייבסקי החמיא גם לקהל של מכבי, אך הבהיר מבחינתו שהאווירה בבלגרד הייתה אחרת: "שלא תבינו אותי לא נכון, בתל אביב יש אחת מאווירות הכדורסל הטובות באירופה. אבל בלגרד היא ברמה אחרת. האוהדים האלה דורשים עוד חמישה אחוזים מהשחקנים שלהם, וברגע שהם מרגישים שהיריבה מתקשה, הם לא מרפים. רוב השחקנים פשוט לא מוכנים לכמה שזה באמת רועש".
חלק משמעותי נוסף בריאיון הוקדש לפיני גרשון, שאימן את מכבי באותה עונה. עבור ויז'נייבסקי, שכבר עבר לפני כן אצל מאמנים קשוחים ותובעניים מאוד באירופה, העבודה עם גרשון הייתה חוויה שונה לחלוטין.
"אהבתי את פיני. הוא היה אישיות כל כך מיוחדת. הניגוד לא יכול היה להיות גדול יותר. זמאגו סגאדין היה כל הזמן עליך ודרש שלמות בכל יום. פיני היה יותר שואומן. הוא הבין את הקהל והבין אנשים".
ויז'נייבסקי תיאר גם את הפילוסופיה של גרשון: "הפילוסופיה שלו הייתה פשוטה: אל תסבכו את הכדורסל יותר מדי. הוא היה אומר לנו 'פשוט תעלו ותשחקו', או 'תקלעו את הזריקות שלכם'. אם הפסדנו, הוא פשוט היה אומר: 'החטאתם זריקות פנויות'".
"הוא היה רגוע, אדם טוב באמת שנהנה מהמשחקים הגדולים", המשיך. "פתחתי אצלו בחמישייה ואין לי דבר מלבד זיכרונות נהדרים מהעונה הזאת. אחרי שביליתי שנים אצל מאמנים תובעניים מיוגוסלביה לשעבר, להתאמן פעם אחת ביום ואפילו לקבל יום חופש בכל שבוע כמעט הרגיש כמו חופשה. הייתי כל כך רגיל לעבוד כל הזמן, שלפעמים אפילו רציתי להתאמן יותר".
ויז'נייבסקי, שפרש ממשחק ב-2012 וכיום משמש עוזר מאמן באוניברסיטת מנהטן, סיפר כי גם שנים אחרי סיום הקריירה הוא עדיין מרגיש חלק מהמועדונים שבהם שיחק באירופה. "מה שאני אוהב הוא שברגע שאתה חלק ממועדון, אתה תמיד נשאר חלק מהמשפחה שלו", אמר. "זה אותו דבר עם מכבי ועם המועדונים האחרים ששיחקתי בהם. זה משהו מיוחד בכדורסל האירופי".