הוא רק בן 15, מתנשא לגובה בלתי נתפס של 2.29 מטר, כבר הפך לכוכב ברשתות החברתיות - ועכשיו גם עושה את הצעד המשמעותי ביותר בקריירה הצעירה שלו. ג'רמי גוהיר, אחד הפרוספקטים המסקרנים והחריגים בכדורסל העולמי, עוזב את קנדה ועובר לצרפת, שם יצטרף למחלקת הפיתוח של נאנטר 92. כן, אותה נאנטר שבה החל גם ויקטור וומבניאמה את דרכו בכדורסל הבכיר.
באופן כמעט בלתי נמנע, ההשוואות כבר החלו. סרטונים של הענק הקנדי מסתובבים ברשת ומציגים נער שמתנשא כמעט בראש שלם מעל חלק מיריביו, מטביע בקלות ומשתמש בממדים יוצאי הדופן שלו בשני צדי המגרש. אחד הסרטונים שלו צבר יותר מ-3.5 מיליון צפיות, והכינוי "Wemby stopper" - "עוצר וומבניאמה" - כבר הודבק לו על ידי אוהדים.
אלא שגוהיר עצמו לא ממש רוצה להיות "וומבי הבא". מאמנו בנוער, דניאל מולומבה, סיפר ל"ניו יורק פוסט" כי השחקן הצעיר רוצה "להיות ג'רמי גוהיר הבא" וליצור לעצמו מסלול משלו. זה לא אומר שחסרה לו שאפתנות. גוהיר כבר הודה שהוא רואה בוומבניאמה מעין יריב דמיוני שאליו הוא משווה את עצמו.
"אני רוצה לשחק כמוהו, אני רוצה לקלוע כמוהו, אני רוצה להיות טוב ממנו", אמר לאחרונה. "בשנה שעברה התחלתי ליצור לעצמי בראש תחרות של אני נגדו".
הדמיון לוומבניאמה ברור קודם כל בגלל הנתונים הפיזיים, אבל האנשים סביב גוהיר דווקא מצביעים גם על ההבדלים. על פי סוכנו, ז'רמי מדז'אנה - שמייצג גם את וומבניאמה - גוהיר הוסיף בשנה האחרונה כ-18 ק"ג של מסת שריר. כבר בגיל 15 הוא כבד באופן משמעותי מכפי שוומבניאמה היה באותו גיל, והוא עצמו מאמין שבעתיד הפיזיות יכולה להפוך לאחד היתרונות שלו.
הסיפור שלו יוצא דופן גם מבחינת קצב הגדילה. לפי כתבות אודותיו מהחודשים האחרונים, גוהיר היה בגובה 1.20 מטר בגיל שנתיים, הגיע ל-1.70 מטר בגיל תשע ול-2.21 מטר בגיל 13 (!). הוריו, אגב, אינם גבוהים בצורה קיצונית: אביו בגובה 1.83 מטר ואמו 1.70 מטר, אם כי במשפחה המורחבת יש קרובים שמתקרבים ואף עוברים את שני המטרים.
הגובה החריג לא תמיד היה ברכה מבחינתו. בעבר הודה גוהיר שהמבטים שהוא מושך לכל מקום שאליו הוא מגיע יכולים להיות מעיקים. "בכל פעם שאני הולך לאנשהו כולם מסתכלים עליי", סיפר. "לפעמים הייתי רוצה להיות בגובה 1.80 מטר. לפעמים הייתי רוצה פשוט להיעלם, אבל אני מעדיף להיות בגובה שלי ולשחק כדורסל".
בין גיל תשע ל-12, סיפר מולומבה, הדגש היה על זריזות, עבודת רגליים וקואורדינציה יותר מאשר על כדורסל עצמו. אחד הכלים המפתיעים שסייעו לו היה אגרוף. "האגרוף שינה עבורו את המשחק", סיפר המאמן. "כשהוא התחיל לעבוד על עבודת הרגליים דרך אגרוף, הוא התחיל להבין הרבה יותר טוב איך לשלוט בגוף שלו ובמרחב".
בדומה לוומבי, גם הדבר הבא לא רוצה להיות סנטר קלאסי שמחכה לכדור מתחת לסל. למרות מימדיו, הוא מעדיף לא פעם לשחק רחוק יותר מהטבעת, לכדרר ולזרוק מבחוץ. לדבריו, הוא מרגיש בנוח אפילו בעמדות הפורוורד, ובסביבתו מספרים שהוא שואף להיות מסוגל לשחק בכל חמש העמדות.
"הוא לא רוצה שאנשים יראו בו רק שחקן בגובה 2.31 מטר", הסביר מולומבה. "הוא רוצה לקלוע, לכדרר ולשחק מעמדה אחת עד חמש".
עם זאת, הדרך להפוך את הפוטנציאל למציאות עדיין ארוכה מאוד. באליפות העולם עד גיל 17, שבו שיחק למרות שהיה צעיר משמעותית מחלק גדול מהיריבים, גוהיר קיבל מעט יותר מ-11 דקות למשחק והשיב עם 2.4 נקודות ו-3.6 ריבאונדים לערב. משחק השיא שלו היה מול פורטו ריקו, עם 8 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-21 דקות.
בארצות הברית מיהרו לציין את שמו כמועמד להיבחר בדראפט ה-NBA של 2029, אך הודו כי כרגע מדובר ביהלום בלתי מלוטש. לשם כך בדיוק מגיע המעבר לנאנטר. המועדון הצרפתי נחשב לסביבה מצוינת לפיתוח שחקנים צעירים, וגוהיר יקבל שם גישה למעטפת מקצוענית של מאמני כושר, צוות רפואי, תזונאים ומאמני כדורסל. לפי מולומבה, לגוהיר היו הצעות ממספר בתי ספר מובילים בארצות הברית, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להציע לו בשלב הזה את סביבת הפיתוח שנאנטר מציעה.
הקשר לוומבניאמה רק יגביר את תשומת הלב. הכוכב הצרפתי גדל במערכת של נאנטר לפני שהפך לאחד השחקנים הגדולים בעולם, ובמרץ האחרון אף הפך לבעל מניות במועדון. עבור גוהיר, הבחירה באותו מסלול כמעט מזמינה את ההשוואות שהוא מנסה להתרחק מהן.
בטווח הארוך, התוכנית שלו עדיין כוללת גם את ארצות הברית. גוהיר מעוניין לשחק בעתיד בכדורסל המכללות, בין היתר כדי, לדבריו, "להשוות את עצמו לאמריקאים". יש לו גם מנטור לא שגרתי במיוחד: אוליבייה ריו, הענק הקנדי שמתנשא לכ-2.36 מטר. השניים מתאמנים יחד, וריו ומשפחתו מסייעים למשפחת גוהיר להתמודד עם תשומת הלב ברשת ועם המסלול המורכב שמוביל לכדורסל המכללות.
