הפועל באר שבע הפגינה אמש (ג') את משחקה הטוב ביותר מאז החלה את הכנותיה לעונה החדשה. כתוצאה מכך היא גם הוכיחה שהכוכב האדום ניתנת להכנעה, והניצחון בהונגריה 0:1 משערו של זאהי אחמד, עשה צדק עם המשחק ביניהן.
בשבוע הבא יערך הגומלין בסרביה, אליו תגיע אלופת ישראל בראש מורם, ועם סיכוי טוב לעלות לשלב הבא במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. על הישגה של באר שבע חתומים כל שחקניה, שמתחילת המשחק נראו נמרצים, רעננים וחדורי ביטחון ביכולתם. הם נעו לעבר הכדור, קיבלו אותו, והשתדלו ללחוץ גבוה על הגנת הכוכב. עבורנו זו הייתה הפתעה נעימה. אותה מגמה אף הניבה את שער היתרון.
כדורגל הוא בין היתר משחק של ניצול מישגים וטעויות, והפעם מי ששילמה על כך ביוקר רב הייתה הקבוצה הסרבית. כקבוצות רבות באירופה, שמתחילות במסירות קצרות וקרובות בין השוער לבין שחקני הגנתו, גם היא נקטה בשיטה הניפסדת.
באחת מהפעמים עט על המציאה אחמד הבאר שבעי שזכה בכדור והמשיכו מיידית לעבר הרשת. בשערים שכאלה רובצת האשמה על השוער, אולם בעיקר על המאמנים שעוצמים עיניהם מלראות את הסכנה המתלקחת.
כולי תקווה שמאמן הפועל, רן קוז'וך, יאסור זאת על הגנתו בגומלין, בו תשתדל הכוכב האדום ללחוץ ללא הרף על הקו העורפי של באר-שבע.
אתמול, כאשר אלופת סרביה ניסתה לתקוף את מחצית המגרש הישראלית, היא מעטה לבעוט לעבר השער, וכשכבר בעטה, חסרו הבעיטות דיוק ועוצמה. למעשה אני זוכר רק פעם אחת שבה נאלץ השוער אופיר מרציאנו לזנק ולהדוף כדור שעשה את דרכו לעבר המסגרת.
שני דברים פעלו אתמול במקביל לטובתה של באר שבע: משחקה חסר התחכום והרעיונות של הכוכב, ומנגד נחישותה של הפועל לא לוותר על שום קרב מגע. רק כאשר הורחק מתן בלטקסה בדקה ה-58, השתנה המשחק, ובכל זאת כל ניסיונות האורחים לשנות את התוצאה, נדונו לכישלון מוחלט.
פעם אחר פעם הם הגביהו כדורים לעבר רחבת העונשין, אך שוב ושוב הם נהדפו בזכות מיקום מוצלח ומשחק ראש חסר פשרות של בלמי הפועל.
שריקת הסיום הורידה את המסך על חלקה הראשון של ההתמודדות עם הכוכב האדום. אין סיבה לכך שמה שהצליח הפעם, לא יצליח בחלקה השני.