נבחרת הנוער הישראלית הפסידה לסלובניה, אך חלום ההעפלה לאליפות העולם עדיין בחיים: אם תנצח את שני משחקיה במשחקי הדירוג על מקומות 5-8, תשיג את הכרטיס היוקרתי לאליפות שתיערך בקיץ הבא.
מטרה משנית יותר היא אישית - דייויד מוסיס ואביב ארונוב נמצאים בעיצומו של טורניר מופלא, בו ביססו עצמם כשניים מהכשרונות הגדולים במחזור גילם באירופה.
ארונוב מוליך את הטבלת הקלעים עם 24.4 נקודות, בעוד חברו לנבחרת שני עם 23.8. הגארד הישראלי מדורג ראשון גם באחוזים מהעונשין (88.9), ומוסיף גם 5.6 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים לערב. הוא הפגיז 30 נקודות מול יוון, 31 מול צרפת, 19 מול אוסטריה, 22 מול דנמרק ו-20 מול סלובניה, לאחר שלקח הכי הרבה זריקות מהשדה באליפות עד כה (18.8 לערב).
מוסיס, לעומתו, מוליך את עמודת המדד באליפות עם 27.4 לערב - פער משמעותי מהדורג שני איגנאס שטומברגאס הליטאי (25.6), והוא גם שיחק יותר מכל שחקן אחר (32.9 למשחק). שחקן הפנים מוביל גם את טבלת הריבאונדים למשחק (12.2), מדורג תשיעי באחוזים מהשדה (49.4), שישי באחוזים מהעונשין (82.1) ושביעי באחוזים מחוץ לקשת (39.1).
באף משחק באליפות הזו מוסיס לא ירד מ-21 נקודות או מ-8 ריבאונדים: מול יוון הבריק עם 26 ו-19, מול צרפת סיפק 25 ו-8, מול אוסטריה 21 ו-9, מול דנמרק 23 ו-17 ומול סלובניה 24 ו-8.
עד ההפסד לסלובניה, גם מוסיס וגם ארונוב היו במירוץ לתואר ה-MVP של הטורניר, אך סביר להניח שההדחה ברבע הגמר תמנע זאת. הישראלי היחיד שזכה לכבוד הגדול הוא בן שרף ב-2024, אז הגיעה ישראל עד חצי הגמר וסיימה לבסוף רביעית (גם אז הפסידה לסלובניה).
נציין לטובה גם את אמיתי עזריאל, שמוליך את האליפות ביחס אסיסטים-איבודים עם 4.3 אסיסטים על כל איבוד. בטבלת האסיסטים כולה הוא מדורג שלישי, עם 5.2 למשחק.