אירוע יוצא דופן נערך הערב (רביעי) בנתניה בהובלת הג'ודוקא לשעבר שגיא מוקי, שאירח בארנה בעיר את חברו הג'ודוקא האיראני לשעבר סעיד מולאי, למפגש תחת הכותרת: "ג'ודו ללא גבולות". במהלך האירוע ישבו מוקי ומולאי לשיחה בהנחיית בני סבטי ושניהם סיפרו לא מעט סיפורים בפעם הראשונה. לאחר מכן נערך קרב ראווה, בו מוקי ניצח.
מוקי שיתף: "כשהייתי ג'ודוקא בשיא שלי חשבו בכל העולם שאני סנוב. אני פשוט הייתי רוצה כל הזמן לנתק את עצמי לפני הקרבות, מהיריבים. לא לתת לשום דבר לחדור אליי. כמעט ולא הייתי מדבר עם איש. לא הייתי אומר שלום. הראשון שפתח אצלי את הכול ונכנס לי ללב היה סעיד מולאי. איפה שהוא כבר ב-2018, כשהוא עדיין מתגורר באיראן ומתחרה תחת הדגל שלהם. אני ידעתי מה הוא עובר ואילו איסורים אוסרים עליו שם ובכל זאת הוא אולי הראשון מבין כל המתחרים שלי בימים הגדולים, שהייתי מדבר איתם. כמובן בסתר. בצנעה. כי ידעתי שאני יכול לדבר איתו, אבל הוא בבעיה בגלל מה שעושים לו שם. אז היינו אומרים שלום אחד לשני והיינו מוצאים איזו פינה כדי לדבר קצת, מבלי שאחרים יראו וידעו אבל התפתחה בינינו חברות אמיתית".
מולאי, שזכה במדליית כסף בגרנד סלאם תל אביב ב-2021, אמר: "כבר מגיל צעיר אתה יודע באיראן שאתה לא יכול להיות בקשר ולא יכול להתחרות מול ישראלים. יתרה מזאת, גם בידיעה שאתה הולך להתחרות מולם אסור לך ללמוד עליהם. אסור לך לדעת עליהם, על הישראלים".
מולאי קד קידה לעבר הצופים שהגיעו לכבד את נוכחותו, חלקם חברי הקהילה הפרסית בישראל, והודה מקרב לב על האירוח שקיבל. הוא סיפר: "גדלתי באיראן על כך שישראל זו מדינה רעה מאוד, שפוגעת באנשים ועושה רק נזקים. מצד אחד מאוד רציתי להתחרות גם בישראלים, מצד שני ידעתי מה האיסורים שמטילים עליי".
מוקי סיפר על המפגש הערב עם מולאי: "אם אני הולך שמונה או תשע שנים אחורה, לא הייתי יכול אפילו לדמיין שאני אשב כאן בנתניה עם סעיד. היום שבו סעיד החליט לברוח מאיראן, אי שם אחרי אליפות העולם בטוקיו, זה היה יום מיוחד במינו. היינו צריכים להתחרות אחד בשני. השגרירות האיראנית הגיעה למקום כדי להגיד לו 'לא להתחרות נגדי'. המשטר האיראני דיבר עם אמא של סעיד והיא הייתה צריכה להתחנן בפניו שלא יתחרה נגדי.
"במהלך התחרות ישבו שתי דמויות שלא הבנו איך הגיעו בכלל לאזור של הספורטאים והמאמנים והביטו בנו. עד היום אני לא יודע מי הם. אבל הם הסתכלו עלינו כל הזמן ופיקחו. אורן סמדג'ה ביקש מנמרוד הפיזיותרפיסט לנסות ולהבין מי הם, אבל מיד שנינו היינו עטופים באנשי אבטחה. מה שקורה כאן הערב במפגש הזה זה ניצחון לאנושות. לא מחלקים כאן מדליה בנתניה. אבל זה ניצחון גדול יותר ממדליה. אני ממש פחדתי לפני המפגש הזה. לפני האירוע הזה. פחדתי אפילו מאיזה טיל בליסטי שינחת כאן רגע לפני שאנחנו נפגשים. המפגש הזה הוא עוד רגע שיא בקריירה שלי. זו לא מדליה, אבל זה רגע גדול מאוד בקריירה".
רגע לפני סיום הפאנל בהנחיית סבטי, ביקש מולאי לומר עוד כמה מילים: "אני רוצה להפגיש את הדגלים של ישראל ושל איראן - באיראן. צריך ללחום בשביל האמת. מי שלא לוחם נובל".