פי ג'יי טאקר סיים קריירת NBA מרשימה שכללה 14 עונות, הכנסות של כ-90 מיליון דולר ואליפות עם מילווקי באקס ב-2021, אבל הדרך שלו לצמרת הייתה רחוקה מלהיות פשוטה. בריאיון שבו חזר לתחילת דרכו, הוא סיפר כיצד התקופה בהפועל חולון שינתה את הקריירה שלו והחזירה לו את האהבה למשחק.
טאקר נבחר במקום ה-35 בדראפט 2006 על ידי טורונטו, אך כמעט לא שיחק בעונת הרוקי שלו. הוא רשם 17 הופעות בלבד ובסך הכול 83 דקות, לפני שהראפטורס שחררו אותו כבר במרץ 2007 כדי לפנות מקום בסגל ללוק ג'קסון.
"בעונת הרוקי שלי שיחקתי רק ב-17 משחקים", סיפר טאקר. "זו הסיבה שהתחלתי ללבוש את המספר 17, כדי להזכיר לעצמי מאיפה באתי ואיך הכול התחיל. הייתי כל כך פגוע ומרוסק. היו לי אפשרויות נוספות ב-NBA, אבל נפגשתי עם הסוכן שלי ואמרתי לו שאני רוצה לשחק באירופה. רציתי לשחק, אין דרך אחרת לומר את זה".
הפורוורד, שהיה רגיל לקבל דקות רבות במכללת טקסס ואף נבחר לשחקן השנה של הביג 12 ב-2006, העדיף תפקיד משמעותי באירופה על פני ישיבה נוספת על ספסל ב-NBA. בסופו של דבר הוא חתם בהפועל חולון, והבחירה הזו הפכה לאחת החשובות בקריירה שלו.
"זו הייתה ההחלטה השנייה הכי טובה שקיבלתי בכל הקריירה", אמר. "היא החזירה אותי לרגש הזה של באמת לאהוב את המשחק. זו הייתה השנה שגרמה לי להתאהב מחדש במה שאני עושה".
טאקר העמיד במדי חולון ממוצעים של 14.6 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק בעונה הסדירה, ובפלייאוף העלה את המספרים ל-20.5 נקודות ו-10.5 ריבאונדים. הוא הוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית, שקטעה את רצף 14 האליפויות של מכבי תל אביב, ונבחר ל-MVP של סדרת הגמר.
ההצלחה בישראל פתחה בפניו דלתות נוספות באירופה. בהמשך שיחק באוקראינה, ישראל, יוון, איטליה וגרמניה, לפני שחתם בספרטק סנט פטרסבורג. ב-2012 החליט לוותר על חוזה גדול ברוסיה כדי לנסות לחזור ל-NBA, החלטה שאותה הגדיר כטובה ביותר שקיבל בחייו.
"ויתרתי על החוזה שלי. הייתי אמור לחזור לרוסיה ולחתום על החוזה הגדול ביותר שהיה לי אי פעם", סיפר. "לא הייתי מרוצה מההחלטה בהתחלה, אבל אשתי והסוכן שלי שכנעו אותי. בסוף זו הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי, והיא שינתה את חיי".
טאקר חתם בפיניקס, השתלב במהירות ובהמשך הפך לאחד משחקני ההגנה והקליעה מבחוץ המוערכים בליגה. הוא שיחק ביוסטון, מילווקי, מיאמי, פילדלפיה ולוס אנג'לס קליפרס, וזכה באליפות עם הבאקס לצד יאניס אנטטוקומפו.
הקשיחות שאפיינה אותו לאורך הקריירה באה לידי ביטוי גם בגמר המערב ב-2018 מול גולדן סטייט. לפני משחק 7 עבר טאקר ארבעה טיפולי שורש לאחר שסבל משלוש שיניים סדוקות, אך סירב לוותר על המשחק.
"עברתי ארבעה טיפולי שורש. זו הייתה עבודה של ארבע שעות וחצי, ואז טיסה של ארבע שעות וחצי", נזכר. "לא לקחתי תרופות כי אני לא אוהב תרופות. אבל לא היה אכפת לי. זה מה שחלמתי עליו כל החיים. הייתי מוכן למות על המגרש. לא היה מקום אחר בעולם שבו הייתי מעדיף להיות".
למרות הכאבים, טאקר שיחק כמעט 45 דקות, קלע 14 נקודות, הוריד 12 ריבאונדים, מסר שני אסיסטים וחטף ארבעה כדורים. יוסטון הפסידה, אך מבחינתו הסדרה נותרה אחד הרגעים הגדולים בקריירה.
"היה מדהים, היה כיף. זה לא נגמר כמו שרצינו, אבל האנרגיה הייתה הכול", סיכם. "להתמודד מול אולי הסקורר הטוב ביותר ששיחק את המשחק, וגם חבר טוב שלי, היה מיוחד. זה באמת הגדיר את הקריירה שלי".