ביום שלישי הקרוב יוצג זינדין זידאן כמאמנה החדש של נבחרת צרפת. רגע לפני כן, נפרדו אנשי הצוות של הנבחרת מדידייה דשאן, שסיים פרק ארוך של 14 שנים ו-185 משחקים כמאמן הטריקולור, אותם הוביל לזכייה במונדיאל 2018, לגמר ב-2022 ולחצי הגמר במונדיאל האחרון, בו צרפת הפסידה 6:4 לאנגליה במשחק על המקום השלישי (אחרי הפסד 2:0 לספרד בחצי הגמר). עם סיום תפקידו, הודה דשאן כי האווירה הפכה ל"בלתי נסבלת".
במכתב שפורסם ב"לה פריזיאן", נכתב: "כשאתה, דידייה דשאן, הענקת לנו את הזכות להצטרף אליך להרפתקה המדהימה שנקראת נבחרת צרפת, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין את כל מה שנעבור יחד. "הניצחונות, האכזבות המעטות, המסעות ברחבי העולם כדי לייצג משהו שהוא הרבה יותר מנבחרת כדורגל, הרגעים המרגשים שחלקנו עם מדינה שלמה, אבל גם חיי היומיום שאיש לא רואה, ושבסופו של דבר הם החשובים ביותר. עכשיו, כשההרפתקה הזו הסתיימה אחרי המונדיאל בארה"ב, רצינו לומר לך תודה. יש תודות שאי אפשר לשמור בלב. תודה שנתת בנו אמון, תודה שאפשרת לנו לקחת חלק במסע הייחודי הזה, תודה שנתת לנו מקום לצידך".
רעיון אחד, לדבריהם, ליווה את דשאן לאורך כל הדרך: "אין דבר חשוב יותר מהחולצה". הם סיפרו כי שמעו אותו אומר את המשפט הזה מאות פעמים, אך בעיקר ראו אותו מיישם אותו בפועל. "עבורך, זו הייתה דרישה שלא ניתן להתפשר עליה. ולפני שדרשת אותה מאיתנו, דרשת אותה מעצמך, בכל החלטה שקיבלת".
בהמשך תיארו אנשי הצוות את הלקחים שלמדו ממנו: "לימדת אותנו שעבודה קשה ואמונה בדרך שוות יותר מהבטחות ריקות, שאחריות לא דורשים אלא נושאים. שכל פרט חשוב - מהמגרש ועד המטבח, ממסיבת העיתונאים ועד חדר הטיפולים. לקבל הפסדים בלי לחפש תירוצים ולהישאר מאוחדים גם כשהכול הולך מצוין וגם כשהדברים מסתבכים".
לדבריהם, דשאן ידע לבנות קבוצה הרבה מעבר לשחקנים שעל כר הדשא: "לימדת אותנו שקבוצה גדולה אינה רק אוסף של שחקנים גדולים, אלא אנשים שרוצים להתקדם יחד. תמיד הזכרת לנו שלכל אחד יש חשיבות. גרמת לנו להרגיש שלעבודה שלנו יש ערך, וזו אולי אחת המתנות הגדולות ביותר שמאמן יכול להעניק לאנשים שעובדים לצידו".
אנשי הצוות הדגישו גם את הישגיו חסרי התקדים של דשאן: "אסור לעולם להמעיט בגודל ההישג. מעבר לזכייה בגביע העולם, מה שמדהים באמת הוא היציבות שלו בצמרת. אף מאמן אחר לא הצליח להוביל נבחרת לחצי גמר המונדיאל שלוש פעמים ברציפות. ההיסטוריה תזכור את ההצלחות, השיאים, הגמרים והלילות שריגשו מדינה שלמה".
עם זאת, הם ציינו כי הזיכרונות היקרים ביותר עבורם יהיו דווקא אלה שלעולם לא ייחשפו לציבור. "נשמור בלב את השיחות הפרטיות, את הרגעים סביב שולחן האוכל, את מילות העידוד אחרי ימים קשים, ואת אותם רגעים שקטים שבהם כמה מילים שלך הצליחו להחזיר את כולם למסלול. לימדת אותנו שמנהיגות אינה זקוקה לנאומים גדולים. אפשר להנהיג בשקט, אך גם בתקיפות, מתוך כבוד ומתוך אנושיות עמוקה".
בסיום המכתב נפרדו ממנו במילים אישיות: "עזבת בדיוק כפי שניהלת את התפקיד - בענווה, בלי לחפש מחמאות ובלי להציב את עצמך מעל המוסד. הקדשת 14 שנים מחייך לנבחרת צרפת ונתת לנו את הזכות להיות חלק מהדרך הזו. לעולם לא נשכח את ההזדמנות הזו. תודה על האמון, על הגישה האנושית אך התובענית שעזרה לנו לצמוח, על הרגעים שיישארו איתנו לנצח, על הקלמארי ועל גלידת הפיסטוק. המסע הזה הותיר בנו חותם שלא יימחה לעולם ויקשור בינינו לכל החיים. הגאווה לשרת את נבחרת צרפת, והשמחה לעשות זאת לצידך".