באופן מפתיע למדי, לברון ג'יימס חתם בפילדלפיה סיקסרס על חוזה של 8 מיליון דולר לשנתיים. הוא מקווה להצעיד את הקבוצה לגמר המזרח הראשון שלה אחרי 25 שנה, לצד ג'ואל אמביד, טייריס מקסי, וי.ג'יי אדג'קום והכוכב החדש בקבוצה, שהגיע בטרייד מבוסטון סלטיקס, ג'יילן בראון, שלפי הדיווחים הפך את הסיקסרס למועמדת המובילה לקלוט את לברון.
החמישייה הראשונה נראית כמו החמישייה האיכותית ביותר בליגה, וסוכנויות ההימורים הפכו את הסיקסרס לפייבוריטית לנצח במזרח, בעיקר מפני שהן חושבות שהרבה אנשים יחשבו כך ויהמרו עליה. אבל הספסל, כרגע, לא נראה עמוק ואיכותי במיוחד. חוץ מאנפרני סיימונס ודין ווייד, לא בטוח שהמאמן ניק נרס יכול לסמוך ב-100% על קיילב לאב, אדם בונה, לאברון פילון או ג'בארי ווקר.
וצריך גם להודות שעם לברון בחמישייה, כל הרביעייה האחרת תצטרך להתאים את עצמה מחדש למעין תפקיד חדש בהתקפה. ג'יילן בראון יצטרך לתפקד הרבה יותר ללא הכדור ולהיות הרבה יותר שחקן של קאץ' אנד שוט מכפי שהיה בשנותיו האחרונות בבוסטון.
מקסי עדיין ינהל את המשחק, אבל ייגע פחות בכדור. אדג'קום לבטח לא יקבל את ההזדמנויות הרבות שקיבל בעונה שעברה, אז בקושי שיחק עם ג'ואל אמביד ופול ג'ורג'. וסביר להניח שאמביד יצטרך לעבוד אחרת בהתקפה.
בהגנה, ובכן, השחקן היחיד בסגל שבעונה שעברה הוגדר על ידי האנליטיקס של הליגה כ"שחקן הגנה עילית" הוא פול ג'ורג', שעזב והוחלף על ידי ג'יילן בראון, שלפחות לפי האנליטיקס היה שחקן הגנה טוב בבוסטון, אבל לא ברמה הגבוהה ביותר.
כמו כן, התפוקה ההגנתית של ג'ואל אמביד יורדת מדי שנה, מקסי אף פעם לא היה שחקן הגנה דגול, ואדג'קום, ובכן, הוא בשנתו השנייה בליגה ויש לו פוטנציאל להיות שחקן הגנה מעולה. אבל עם פוטנציאל לא הולכים לפלייאוף. על פניו, גם על הספסל לא יושבים בדיוק דניס רודמן וקווין גארנט.
לברון הוא אחד השחקנים החכמים בהיסטוריה, אז קשה להטיל ספק בקבלת ההחלטות המקצועיות שלו. אבל מעניין למה בחר להצטרף לקבוצה שצריכה לבצע כל כך הרבה התאמות מחדש כדי להצליח על המגרש כבר העונה.
ובעידן שבו העומק, האנרגיות והבריאות של קבוצה קובעים אליפויות, קצת קשה לראות איך קבוצה עם כוכב בן 41, סנטר עם ברכיים ספוגיות ושניים, מקסימום שלושה, שחקני ספסל שיכולים לשחק בפלייאוף, מתגברת על התחרות הלא קלה במזרח.
סביר להניח שלברון החליט להצטרף לפילי גם בזכות קשריו האישיים עם מנהלי הסיקסרס.
הבכיר המרכזי בהנהלת פילדלפיה סיקסרס, שמחזיק בקשר האישי החזק ביותר עם לברון ג'יימס, הוא מייק גאנסי, הנשיא לענייני כדורסל. הקשר ביניהם משתרע על פני עשרות שנים. השניים גדלו ושיחקו כדורסל תיכונים באוהיו. גאנסי סיים כסגנו של לברון, במקום השני במרוץ לפרס "מר כדורסל של אוהיו" (Ohio Mr. Basketball) לשנת 2001.
ויותר משמעותי: גאנסי עבד בהנהלת קליבלנד קאבלירס במהלך הקדנציה השנייה של לברון במועדון, שם ביסס עמו קשר מקצועי ואישי חזק. גאנסי יודע מה צריך כדי לרצות את לברון ולייצר סביבו קבוצה מנצחת.
2001 Ohio Mr. Basketball voting:
— Onyx (@OnyxOdds) July 24, 2026
1. LeBron James (Signed with the Sixers)
2. Mike Gansey (Sixers President) pic.twitter.com/VxuDvfrWRF
בנוסף, בוב מאיירס, היועץ הבכיר ביותר להנהלת הסיקסרס, וג'מיר נלסון, סגן נשיא בכיר לענייני כדורסל, מחזיקים בקשרים מקצועיים חזקים עם לברון וגם עם סוכנו, ריץ' פול, דרך סוכנות Klutch Sports.
ויש עוד משהו שסביר להניח שהשפיע מאוד על לברון ג'יימס ועל הקשר לסיקסרס.
הסיקסרס נמצאים בבעלותו של ג'וש האריס, שהרוויח הרבה מאוד כסף דרך חברת ההשקעות אפולו גלובל. חברו ושותפו העסקי של לברון, וחבר ילדותו, מאבריק קרטר, גייס את מנכ"ל אפולו גלובל, מארק רוואן, להיות משקיע וחבר דירקטוריון ב-SpringHill, חברת ההפקות של קרטר ולברון.
רוואן הביע לא פעם התלהבות רבה מסגנון הניהול של מאבריק, שבעצמו הסביר בעבר שהוא "לומד עסקים וכספים" מרוואן. מאבריק הוסיף כי הוא עצמו "משקיע באפולו כבר זמן רב מאוד, ומארק הפך לחבר אישי".
אז החיבור האישי והכספי משמעותי מאוד בהחלטה של לברון, כנראה. מעניין אם קיבל או יקבל אחוזים מהקבוצה בהמשך הדרך. ואולם, מבחינת החיבור הכדורסלני על המגרש, זה הולך להיות מאתגר לחבר את כל החלקים בסגל של פילדלפיה.
ניק נרס הוא מאמן יצירתי, שלבטח ינסה לשבץ את לברון בכל מיני עמדות, מ-1 עד 5, ויכול לגרום להרבה דברים לעבוד. אבל זה קצת כמו להכניס הרבה ירקות לסנדוויץ' פילי צ'יזסטייק. זה יכול להתאים, אבל זה יהיה ממש מוזר.