בניגוד לרוב הפורטוגלים שנחתו בהפועל באר שבע בשנים האחרונות, אבל באופן זהה להלדר לופס, פדרו אמאדור מעולם לא לבש את מדי נבחרת פורטוגל. דויד סימאו צבר 50 הופעות בנבחרות הצעירות, אנדרה מרטינש וז'וזואה היו שחקני מפתח בנבחרת הצעירה ושיחקו גם בבוגרת, יורי מדיירוש צבר עשרות הופעות וזכה במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2015, וגם מיגל ויטור, לפני שהתחיל לייצג את נבחרת ישראל, רשם 33 הופעות בנבחרות פורטוגל השונות.
אמאדור, כמו הלדר לופס, עבר מסלול אחר. הוא לא סומן מגיל צעיר כאחד הכישרונות הגדולים של הדור שלו, למרות שכבר בגיל 18 היו מי שזיהו אצלו פוטנציאל. ב-2017, כשהיה שחקן נוער של בלננסש, דווח בפורטוגל שבנפיקה ומונאקו עוקבות אחריו מקרוב. הוא היה חלק משמעותי מקבוצת הנוער של המועדון, ששיחקה על אליפות פורטוגל, ורשם 26 הופעות מתוך 27 משחקים. אלא שבמקום להגיע למועדון גדול, הדרך שלו הייתה ארוכה ומפותלת יותר.
אמאדור התחיל את דרכו במחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון, המשיך בסאקאבננסה ועבר לבלננסש, לפני שהגיע לבראגה. במילואים של בראגה הוא שיחק לצד שמות שהפכו אחר כך מוכרים הרבה יותר: פרנסיסקו טרינקאו, דויד קרמו, פרנסיסקו מורה ומיגל קרספו. בזמן שהם המשיכו לברצלונה, פורטו, פנרבחצ'ה וספורטינג ליסבון, אמאדור נאלץ לבנות את הקריירה שלו בצורה פחות נוצצת.
הוא ערך את הבכורה המקצוענית שלו בבראגה B בליגה השנייה בפורטוגל ב-2018, התקדם לקבוצה הראשונה, ואף נרשם בסגל של בראגה בליגה האירופית בעונת 2019/20, אבל לא שותף בפועל. זמן קצר לאחר מכן עבר למוריירנסה, שם מצא יציבות. במשך ארבע עונות רשם 80 הופעות בכל המסגרות והפך לשחקן קבוע בליגה הראשונה. בעונת 2023/24 רשם שיא קריירה של 21 הופעות בליגה, פתח ב-14 משחקים ועזר לקבוצה לסיים במקום השישי.
השלב הבא היה ארה"ב. בקיץ 2024 חתם באטלנטה יונייטד בהעברה חופשית, תחת המאמן רוני דיילה. מהר מאוד הוא הפך לשחקן משמעותי. בעונת הבכורה שלו פתח ב-15 מתוך 16 משחקים, סיפק שמונה בישולים והפך לאחד השחקנים החשובים בקבוצה. בפלייאוף הוא בישל בארבעה משחקים רצופים, הישג שהשווה שיא MLS עבור שחקן בעונת פלייאוף ראשונה.
באטלנטה אמאדור גם פגש את אחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק. "זה כמו כריסטיאנו עבורנו, זה שונה", סיפר אמאדור על המשחקים מול ליאונל מסי. "הוא כבר לא בשיא הקריירה, אבל זה מאוד קשה". הוא זכר במיוחד משחק פלייאוף מול אינטר מיאמי, כשהאצטדיון באטלנטה התמלא בכמעט 70 אלף אוהדים. "הוא נכנס למגרש ופתאום זה נראה כאילו אנחנו משחקים בחוץ".
אמאדור גם סיפר שביקש ממסי את החולצה בסיום אחד המשחקים, אבל לא קיבל אותה. "אני חושב שלא היה לי מזל במשחק שבו ביקשתי, כי ניצחנו", אמר בחיוך.
מעבר לכדורגל, אחד הסיפורים שמלווים אותו הוא הקשר עם סבו. אמאדור סיפר שהזיכרון הראשון שלו מכדורגל מגיע מהימים שבהם היה ילד בן שש או שבע והלך עם סבו לשחק בפארק. למרות שהוא שמאלי, הסב הכריח אותו לשחק עם רגל ימין. "זה היה מתסכל כי לא יכולתי לעשות את אותם דברים שאני עושה עם רגל שמאל", סיפר. "אבל היום אני מאוד אסיר תודה על זה. זה עזר לי מאוד. עכשיו אני טוב עם שתי הרגליים".
גם היום הוא לוקח איתו לכל מקום שרשרת שקיבל מסבו. "היא מתנה מסבא שלי, אז אני תמיד מביא אותה איתי".
מבחינה מקצועית, מדובר במגן שמאלי שאוהב להצטרף להתקפה, למסור ולהיות מעורב במשחק. אמאדור הגדיר את עצמו כשחקן חכם, מהיר וכזה שאוהב לשחק עם חבריו לקבוצה. המספרים שלו באטלנטה מחזקים את התמונה: הוא לא רק מגן שמרני, אלא שחקן שמנסה להשפיע בחלק הקדמי.
עם זאת, הדרך שלו לא הייתה נקייה ממכשולים. ב-2020 הוא קרע את הרצועה הצולבת ונעדר כ-11 חודשים. מאז חזר לשחק, הברך לא הפכה לבעיה קבועה, אבל לאורך השנים היו לו מספר פציעות שרירים. הקריירה שלו דרשה ממנו לא מעט התאוששות וסבלנות.
באתר Five Stripe Final, שמסקר את אטלנטה יונייטד, תהו לאחרונה לגבי עתידו של אמאדור במועדון בעקבות ניסיונות לצרף מגן שמאלי נוסף. הכותבים הדגישו כי לדעתם שחקנים זולים שמספקים תפוקה הם בעלי ערך גדול יותר על המגרש מאשר בשוק ההעברות, והציגו את אמאדור כשחקן שקשה להבין מדוע המועדון ירצה לוותר עליו.
להפועל באר שבע מגיע שחקן שלא עלה על המסלול של חלק מהכוכבים הגדולים איתם גדל. לא אחד ששמו הסתובב במשך שנים סביב נבחרת פורטוגל או ענקיות אירופה, אלא מגן שבנה את עצמו דרך ליגות נמוכות, פציעה קשה, ארבע שנים של יציבות בפורטוגל וניסיון ב-MLS מול השמות הגדולים ביותר.
אמאדור מגיע לישראל בגיל 26, אחרי שכבר ראה לא מעט בכדורגל. עכשיו הוא יצטרך להוכיח שהדרך הארוכה שעשה הכינה אותו גם לאתגר הבא.