בזמן שפיפ"א ממשיכה להציג את המונדיאל כאירוע שמאחד את העולם, כתבה חריפה שפורסמה ב"גרדיאן" הבריטי מציגה תמונה שונה לחלוטין: חסרי בית בערים המארחות בארצות הברית טוענים כי הורחקו, פונו ונעלמו מהמרחב הציבורי כדי שהערים ייראו נקיות ומזמינות יותר לעיני האוהדים והתיירים.
הכתבה, שפרסם העיתונאי בארני רוניי, מתמקדת בין היתר באטלנטה, שם פינו עובדי העירייה ללא התראה אוהלים, מסמכי זיהוי, תרופות וחפצים אישיים של אנשים שישנו בפארק פרידום. בעירייה טענו כי מדובר ב"תחזוקה שגרתית של הפארק", משום שהמקום לא הוגדר כמאהל רשמי. ימים ספורים לאחר מכן כמעט לא נותר בפארק זכר לאנשים שחיו בו.
לפי ה"גרדיאן", פינוי חסרי בית (הומלסים) ממרכזי הערים הפך לתופעה שחזרה על עצמה במהלך המונדיאל בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. ראש עיריית אטלנטה, אנדרה דיקנס, אף אמר בעבר כי מטרת העיר היא לוודא שאנשים ללא קורת גג "לא יתקרבו למרכז העיר ולאזורים אחרים באטלנטה" - לא רק בתקופת המונדיאל.
אחד מחסרי הבית שהתראיין לכתבה, אדם בשם סיריוס, סיפר כי נלקח בשעת לילה למרכז מרוחק מחוץ למרכז העיר. "הם הורידו אותי שם באמצע הלילה", סיפר. "הם קוראים לזה מרכז מורמוני או משהו כזה, אבל זה לא היה אלא מחסן מלא בשוטרים. כשראיתי את המקום, עזבתי והלכתי כל הדרך בחזרה לכאן. זה בגלל המונדיאל. הם מנסים לגרום לעיר להיראות טוב לתיירים. הם לא רוצים את המפגעים האלה בסביבה".
דרייבון קלארק, חסר בית נוסף באטלנטה, טען כי הקהילה המקומית נדחקה הצדה בשם הרווחים שמייצר הטורניר. "הרבה מהקהילה שלנו סולקה", אמר. "אנחנו לא רק סימני דולר. אנחנו יותר מזה. אנחנו בני אדם, ואנחנו מתוסכלים מכך שבחרו להתייחס אלינו כפחות מבני אדם כדי לעשות כסף".
קלארק הוסיף כי אף שחברי הקהילה אוהבים כדורגל, הדרך שבה בוצעו הפינויים הייתה טראומטית: "הם הביאו פקחים חיצוניים וארגונים אחרים כדי לדחוף החוצה אנשים - את האנשים שלנו. לא משנה אם הם שחורים, לבנים או חסרי בית. אנחנו רק רוצים שקולנו יישמע".
הכתבה מציינת כי באטלנטה הושקה לקראת הטורניר תוכנית בשם "Downtown Rising", שנועדה לפנות מאהלים ממרכז העיר. התוכנית טענה כי הצליחה לספק דיור לכ-500 בני אדם, אך לא בכל המקרים ברור לאן הועברו האנשים שפונו, האם ניתנה להם אפשרות בחירה ומה עלה בגורלם לאחר מכן.
עובדת במרכז לטיפול באנשים המתמודדים עם התמכרויות וקשיים נפשיים סיפרה ל"גרדיאן" כי הבחינה בירידה במספר חסרי הבית ברחובות במהלך המונדיאל, אך לא ראתה הוכחות ברורות לכך שכולם שוכנו באופן מסודר.
"אנחנו יודעים שהאנשים נעלמו", אמרה. "אז לאן הם הלכו? רבים מהם רצו להישאר באזור שבו היו, ואני לא יודעת לאן לקחו אותם. ייתכן שהם פשוט הועברו למקום מרוחק מאוד".
המציאות באטלנטה קיבלה בעבר תפנית טרגית במיוחד. בינואר אשתקד נהרג קורנליוס טיילור, שישן באוהל בשכונת סוויט אובורן ההיסטורית, לאחר שנמחץ למוות בידי דחפור במשקל חמישה טונות במהלך פעולת פינוי עירונית. מותו הוביל להבטחות להחמרת הנהלים ולהגברת הזהירות בעיר, שבה חיים לפי ההערכות כ-3,000 חסרי בית.
גם בערים אחרות ננקטו צעדים דומים. בדאלאס פונה מאהל שכלל עד 200 אוהלים סמוך לבניין העירייה. בלוס אנג'לס שוכנו חסרי בית במוטלים שהוזמנו מראש, ובסיאטל הבטיחה ראשת העיר לבנות 500 יחידות דיור חדשות עד פתיחת המונדיאל - אך בפועל נבנו רק 50.
על פי נתונים רשמיים המובאים בכתבה, לפחות 770 אלף בני אדם בארצות הברית מוגדרים חסרי בית. בשנתיים האחרונות הועברו מאות הצעות חוק שמפלילות שינה במרחב הציבורי או שהייה ממושכת ברחובות, ולדברי ה"גרדיאן", המונדיאל האיץ את התהליך בערים המארחות.
רוניי כותב כי הפער בין חגיגת הכדורגל העולמית לבין מצבם של חסרי הבית ממחיש את האכזריות החברתית ואת המרחק העצום בין עשירים לעניים בארצות הברית. לדבריו, נוכחותם של מחנות אוהלים בסמוך לאירועי ראווה נוצצים הייתה תזכורת מתמדת לאופן שבו אנשים יכולים ליפול במהירות בין הסדקים.
סיריוס ניסח זאת בצורה חריפה אף יותר: "הספורט הזה מייצר כל כך הרבה כסף, אבל אנחנו לא. האם באמת נאחד את העולם? האם נתקן את העיר? אנחנו האנשים היחידים שמודרים מהאירוע הזה".
בסיום הכתבה הוא משווה את המונדיאל למשחקי ראווה שנועדו להסיח את דעת הציבור: "הם תמיד מביאים אירוע גדול שכולם מסתנוורים ממנו. ראיתם את 'גלדיאטור'? זה כמו המשחקים שם. זו הסחת דעת. הם מתייחסים אלינו כמו לזבל ורומסים אותנו. אבל זו אמריקה, לא?".