הקרע בין מארק קיובן למשפחת אדלסון יוצא לאור באופן רשמי. בעלי דאלאס מאבריקס לשעבר הגיש השבוע בקשה לבית המשפט במחוז דאלאס, במסגרת מהלך משפטי ראשון שעשוי להוביל לתביעה נגד בעלי הקבוצה הנוכחיים, פטריק דומונט ומשפחת אדלסון.
קיובן טוען כי הודר לחלוטין מהתוכניות להקמת האולם החדש של המאבריקס ומפיתוח מתחם הנדל"ן סביבו, למרות שלדבריו היה זכאי להיות שותף מלא בהחלטות מכוח ההסכמים שנחתמו בעת מכירת המועדון בסוף 2023.
לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, קיובן מבקש לקבל מסמכים, לחשוף את מבנה החברות שמאחורי פרויקט האולם החדש ולחקור כיצד מתקבלות ההחלטות העסקיות. לטענתו, הוקמה חברה ייעודית שמנהלת את הפרויקט מבלי ליידע אותו או לשתף אותו בתהליך.
במוקד הטענות ניצב פטריק דומונט, חתנה של מרים אדלסון ובעל השליטה במאבריקס. במסמכים נטען כי דומונט נוקט "שיטות עסקיות לעומתיות" וכי הוא נמנע במכוון מלשתף את קיובן במידע הנוגע לעסקאות החשובות ביותר של המועדון.
קיובן חושף כי בעת מכירת 69% מהמועדון למשפחת אדלסון בעסקה בשווי כ-3.5 מיליארד דולר, הושג לדבריו "הסכם ג'נטלמני". לפי ההבנות, דומונט ינהל את הצד העסקי - כולל פרויקט הקזינו והאולם החדש - בעוד קיובן ימשיך להיות אחראי על הפעילות המקצועית של קבוצת הכדורסל.
"דומונט לא עמד בחלק שלו בהסכם", כתב קיובן במסמכיו, "לא נשארתי בשליטה על הצד המקצועי. במקום זה, המנהל הכללי לשעבר ניקו האריסון קיבל את השליטה - מה שהוביל לטרייד של לוקה דונצ'יץ'".
קיובן אף מתאר שיחה ישירה שקיים עם דומונט לאחר שהתברר לו שאיבד את השפעתו. לדבריו, כששאל מדוע אינו ממשיך לנהל את הכדורסל, השיב לו דומונט: "למה שאתן לך שליטה על נכס בשווי ארבעה מיליארד דולר?"
לטענת קיובן, גם בפרויקט האולם החדש הוא גילה על העסקה רק לאחר שפורסמה במסמכים רשמיים לרשות ניירות הערך בארצות הברית. לדבריו, לא רק שלא עודכן מראש, אלא שגם נמנעה ממנו האפשרות להשתתף באחת מההשקעות המשמעותיות ביותר של המועדון.
המתיחות בין הצדדים מחריפה כבר חודשים ארוכים. אחרי טרייד לוקה דונצ'יץ' הודה קיובן בריאיונות כי לא היה מבצע עסקה כזו, ובהמשך אף אמר כי אינו מתחרט על מכירת המאבריקס - אלא "על האנשים שלהם מכרתי".
בשלב זה מדובר בבקשה מקדימה לאיסוף ראיות, אך היא עשויה להוות בסיס לתביעה אזרחית רחבת היקף נגד משפחת אדלסון. מנגד, מקורבים לבעלות החדשה סירבו להגיב לטענות, בעוד בעלי מניות לשעבר במועדון טענו כי הסתמכות על "לחיצת יד" בעסקה של מיליארדי דולרים היא בסיס משפטי חלש במיוחד.