ספרד עלתה אמש (שני) לרבע גמר המונדיאל עם 0:1 קטן על פורטוגל ושולחת את כריסטיאנו רונאלדו וחבריו הביתה, במשחק שבו הספרדים שוב הוכיחו שהם יודעים לנצח גם בלי להבריק. עוד לפני שריקת הפתיחה, רוברטו מרטינס הפתיע כשהעדיף בהרכב את ז'ואאו פליקס על חשבונו של רפאל לאאו שהיה מהטובים ביותר בניצחון על קרואטיה.
פליקס הוא שחקן איכותי מאוד, אבל הוא לא שחקן כנף קלאסי. הוא מתקשה לבוא לידי ביטוי על הקו, אין לו את המאפיינים של לאאו - המהירות, העוצמה והיכולת באחד על אחד, והוא צריך לשחק קרוב יותר למרכז, כחלוץ שני, שם הוא מסוגל להשפיע הרבה יותר. לכן ההחלטה הזו הייתה תמוהה כבר מהרגע הראשון. מנגד, ספרד המשיכה עם אותו הרכב שהביס את אוסטריה. המחצית הראשונה הייתה שקולה, עם עדיפות קלה לספרדים. ההזדמנות הטובה ביותר הגיעה כבר בדקה השמינית, כשאויארסבאל החמיץ אחרי מסירה גאונית של דני אולמו.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
אם היה שחקן אחד שבלט במיוחד בצד הפורטוגלי, זה שוב היה נונו מנדש. גם הערב הוא הוכיח מדוע רבים רואים בו את המגן השמאלי הטוב בעולם. כמעט בכל עימות הוא גבר על לאמין ימאל. למעשה, הפעם היחידה שבה ימאל הצליח לייצר איום ממשי הייתה במתפרצת, כשמנדש כבר היה גבוה ולא בעמדה שלו. ההחלפה שלו בדקה ה-56 בגלל פציעה פגעה משמעותית בפורטוגל. לא רק מבחינה הגנתית, אלא בעיקר התקפית. כמעט כל המהלכים המסוכנים עברו דרכו, והוא היה השחקן הדומיננטי והמסוכן ביותר של נבחרתו.
ספרד ממשיכה להיות נבחרת שלא תמיד מהנה לצפייה, אבל הכוח שלה הוא בקבוצתיות. היא מניעה כדור, שולטת בקצב וממעטת להסתמך על הברקות אישיות. היא גם הנבחרת היחידה בטורניר שלא ספגה שער. למעשה, היחיד שמנסה באופן קבוע לעשות משהו בלתי צפוי הוא ימאל, וגם הפעם רק הוא ניסה לפרוץ את ההגנה הפורטוגלית.
גם לואיס דה לה פואנטה קיבל החלטה שנראתה מוזרה כשחמש דקות לסיום הוא הוציא בחילוף כפול את דני אולמו ופדרי. בזמן שהמשחק הלך לכיוון הארכה, להוציא שניים מהשחקנים היצירתיים ביותר שלך נראה כמו הימור מוגזם. אבל דווקא כאן המאמן יצא גדול. אחד המחליפים, מיקל מרינו, כבש את שער הניצחון אחרי בישול של פראן טורס, מחליף נוסף שנכנס מוקדם יותר. לפעמים מאמן נמדד בדיוק ברגעים האלה.
וכמובן, אי אפשר בלי להתייחס לכריסטיאנו רונאלדו. שוב הוא היה הדמות המרכזית, אבל שוב לא הורגש. בצחוק אפשר לומר שלא נותרה לו ברירה אלא לחכות למונדיאל הבא, כשהוא יהיה כבר בן 45. אבל ברצינות, זה היה עוד משחק שבו הוא כמעט לא השפיע, ובכל זאת נשאר על הדשא 90 דקות. גונסאלו ראמוש, שכבש את שער הניצחון מול קרואטיה, כלל לא שותף. הסיבה ברורה: לא מוציאים את רונאלדו.
זה רגע לא פשוט עבור אחד מגדולי הכדורגלנים בהיסטוריה. אבל צריך גם לומר את האמת. לא הגיוני ששחקן בן 41 פלוס מקבל במונדיאל הזה יותר דקות מאשר קיבל במונדיאל בקטאר, כשהיה צעיר בכמעט ארבע שנים. רונאלדו כבר לא מספיק חד, לא מספיק דינמי, ובמצבו הנוכחי הוא יותר מגביל את פורטוגל מאשר עוזר לה.
בשורה התחתונה, פורטוגל הודחה בצדק. עם סגל עמוס בכישרון - ברונו פרננדש, שחקן העונה באנגליה, ויטיניה וז'ואאו נבש שהביאו לפריז סן ז'רמן שתי זכיות רצופות בליגת האלופות ושורה של כוכבים נוספים - היא פשוט לא הצליחה להוציא מעצמה את מה שהיא מסוגלת. יותר מדי שחקנים נעלמו ברגע האמת.
ומילה אחרונה על ספרד. אם יש שחקן ששווה לציין מעבר לכובש, זה מארק קוקורייה. בשקט, בלי הרבה כותרות, הוא ממשיך להציג טורניר מצוין. גם הפעם הוא היה מצוין הגנתית, ניטרל לחלוטין את חברו (לשעבר) לצ'לסי פדרו נטו, והמשיך להראות מדוע ריאל מדריד בחרה בו כרכש משמעותי. ספרד תפגוש ברבע הגמר ביום שישי את בלגיה, על פניו הגרלה נוחה, מצד שני אחרי הרביעייה שהבלגים נתנו לאמריקאים, הספרדים לא יגיעו ללוס אנג'לס לטיול בפארק.