הכוכב ההוליוודי נזכר בנשיקה עם מראדונה: "איזה ערב! מהטובים בחיי"

קולין פארל נזכר במפגש שלו עם דייגו מראדונה בבואנוס איירס בשנת 2005, ותיאר אותו כ"אחד הערבים הטובים בחיי". לדבריו, יותר משני עשורים לאחר מכן, אותו מפגש נותר כרגע בלתי נשכח, בעיקר בזכות העובדה שחלק אותו עם אביו.

השחקן האירי סיפר על החוויה בתוכנית After Hours בהנחיית ג'יימס קורדן, שעסקה בסיפורים אלטרנטיביים סביב המונדיאל. "צילמנו את 'מיאמי וייס' באורוגוואי, ובגלל תקלה נדחו הצילומים בשבוע", נזכר פארל. "אבא שלי היה איתי - זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ביקר אותי על סט צילומים. תמיד רציתי להגיע לבואנוס איירס בגלל דייגו מראדונה ובגלל מונדיאל 1986 במקסיקו. הוא היה אל בשבילי. אז אמרתי לאבא שלי: 'למה שלא נטוס לבואנוס איירס ונאכל קצת בשר?'".

פארל סיפר שההערצה למראדונה החלה כשהיה בן 10, במהלך מונדיאל 1986. "הייתי בדיוק בגיל שבו כבר הבנתי את המשחק, אבל גם יכולתי להעריץ אותו בלי גבולות". הוא שחזר כיצד, לאחר שהתמקם עם אביו במסעדה ובהמשך במועדון לילה, הבחין לפתע במהומה בכניסה: "הסתכלתי... ולעולם לא אשכח את זה. היו פנסים, פלאשים, בערך 20 אנשים שהלכו לאחור במעגל. האורות כבו. אני לא מגזים. נפתח מעבר, ושם הוא עמד. גאון פיוטי בגובה 1.65 מטר".

השיחה בין השניים התפתחה במהירות, ובהמשך צולמה גם התמונה שהפכה למפורסמת בעולם - פארל לובש את חולצתו של מראדונה, והשניים מתנשקים על השפתיים. "איזה ערב! אחד הערבים הטובים בחיי. כשאתה פוגש את הגיבור שלך, מישהו שהערצת כמוני, המגדר כבר לא משנה", אמר בחיוך.

לדבריו, הקשר ביניהם לא הסתיים באותו ערב. "הוא היה פשוט מדהים. נפגשנו שוב למחרת. הוא רצה לתת לי את החולצה שלו. זו הייתה מחווה כל כך נדיבה ואצילית".

במפגש השני נכחו גם בתו של מראדונה ואביו של פארל, שהיה כדורגלן מקצועני בעבר. אחד הזיכרונות המרגשים ביותר עבור שחקן הקולנוע היה הרגע שבו חזר לחדר המלון וגילה שהחולצה לא הוקדשה לו. "הוא חתם עליה, וכשחזרתי לחדר ראיתי שהיא לא מוקדשת ל'קולין', אלא לאבא שלי, איימון. אבא שלי היה מאושר. בהתחלה התאכזבתי, אבל אחר כך הבנתי עד כמה המחווה הזאת הייתה אצילית".

פארל הוסיף כי מאז שאביו הלך לעולמו, הזיכרון הזה קיבל עבורו משמעות עמוקה עוד יותר: "ביליתי את אחד הערבים הטובים בחיי עם אבא שלי, שכבר אינו איתנו. הוא היה שם, גם הבת של דייגו הייתה שם. ישבנו כולנו יחד, צחקנו במשך שעות. נשארו לי רק זיכרונות טובים מהאיש הזה".

לסיום הגדיר את מראדונה במילים פשוטות: "הוא היה גאון, פשוט כך. שירה בתנועה".