וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה הוא לחש לו? הסרטונים חשפו: המשחק הגדול של המונדיאל היה "מכור"

עודכן לאחרונה: 29.6.2026 / 8:55

אלג'יריה ואוסטריה נראו בדרך לתיקו מחושב שיספיק לשתיהן לעלות שלב, במה שהזכיר את "חרפת חיחון" מ-1982. אחרי שני השערים הדרמטיים בתוספת הזמן, והתגובות של הספסלים, החשד רק עולה

תקציר: אלג'יריה - אוסטריה 3:3/כאן11

אוסטריה ואלג'יריה נפרדו אתמול (ראשון) ב-3:3 דרמטי וסוער שהעלה את שתיהן לשלב הנוקאאוט, אבל הרוחות עדיין סוערות - לאור העובדה ששתי הנבחרות ידעו שתיקו טוב לשתיהן. המשחק התחיל טוב, ובמשך השעה הראשונה קיבלו הצופים משחק קצבי ומהנה, אך לאחר מכן שתי הנבחרות הסתפקו בשמירה על התוצאה. במשך יותר מחצי שעה כמעט דבר לא קרה. ב-2:2, אלג'יריה ואוסטריה יכלו כמעט ללחוץ ידיים ולעזוב את המגרש.

מהדקה ה-65 ועד ה-91 השלימה אלג'יריה, כמעט ללא כל לחץ, 279 מתוך 282 מסירות. אוסטריה השלימה 80 מתוך 85. במהלך פרק הזמן הזה נבעטו רק שתי בעיטות לשער.

כאמור, תיקו היה מספיק לשתי הנבחרות כדי להעפיל לשלב הנוקאאוט של המונדיאל, וכשנראה היה כי "הפסקת אש" בלתי רשמית נכנסה לתוקף, רבים כבר השוו את המשחק ל"חרפת חיחון" המפורסמת מ-1982 - המשחק שבו ניצחון 0:1 של גרמניה המערבית על אוסטריה העלה את שתיהן והדיח את אלג'יריה. היו שכבר כינו את המשחק החדש "פשרת מיזורי השנייה".

תחושה לא נעימה. אוסטריה ואלג'יריה/GettyImages
לוחשים לו משהו באוזן, והחיוך נעלם. מחרז/צילום מסך, מתוך הרשתות החברתיות

ואז, בתוך תוספת הזמן, הכול השתנה. אלג'יריה המשיכה להניע כדור כאילו מדובר באימון, עד שחוסם עוואר וריאד מחרז החליטו לקחת יוזמה. עוואר הקפיץ כדור חכם מעל ההגנה הפסיבית, ומחרז כבש בפעם השנייה במשחק והעלה את אלג'יריה ל-2:3.

לרגע נראה היה שהאלג'יראים סוף סוף נוקמים על מה שאירע להם בחיחון לפני 44 שנה ושולחים את אוסטריה הביתה. אלא שבדקה השישית של תוספת הזמן הגיע הטוויסט האחרון. אוסטריה יצאה להתקפה אחת אחרונה, והמחליף סשה קלאידז'יץ' נגח לרשת כבר בנגיעה הראשונה שלו בכדור וקבע 3:3. התוצאה החזירה את שתי הנבחרות למקום שממנו התחילו - שתיהן עלו לשלב הבא, בעוד איראן הודחה.

"היה לזה סוף הוליוודי", אמר מאמן אוסטריה ראלף רנגניק. "אני מאמן יותר מ-40 שנה ולא זוכר משחק עם תפניות כאלה. אם אלפרד היצ'קוק היה כותב תסריט כזה, הייתי אומר שהוא השתגע".

המשחק סימל היטב את שלב הבתים של המונדיאל החדש - מצד אחד את הדרמה שהופכת את הטורניר לייחודי, ומצד שני את הבעיות שבפורמט החדש של 48 נבחרות, שמאפשר לעיתים לשתי קבוצות להסתפק בתוצאה שמשרתת את שתיהן.

בדיוק מסיבה זו, לאחר "חרפת חיחון", החליטה פיפ"א לקיים את משחקי המחזור האחרון בכל בית באותה שעה, כדי למנוע תיאומים אפשריים.

מחרז חוגג, דקה לאחר מכן אלג'יריה נכנעת

ארנאוטוביץ' גוער בספסל של אלג'יריה

שופט המשחק ההוא בחיחון, בוב ולנטיין, סיפר בעבר: "כבר אחרי 20 דקות הרגשתי שמשהו לא בסדר. כמעט לא היו תיקולים". הפעם הסרטונים ועשרות המצלמות חשפו תיעוד בצורה מפורטת יותר: את ארנאוטוביץ', למשל, על הספסל של אוסטריה גוער בשחקני אלג'יריה, או את שחקני אלג'יריה מתלחשים ביניהם אחרי השער של מחרז - שמבין שבזכות השער נבחרתו עשויה לפגוש את ספרד בשלב הבא, ולא את שוויץ. רנגניק ומאמן אלג'יריה ולדימיר פטקוביץ' דחו כל השוואה לאירוע ההוא. "אני שמח שבסופו של דבר הכדורגל ניצח," אמר פטקוביץ'.

כאמור, במשך שעה שלמה המשחק היה פתוח לחלוטין. שער של מרקו ארנאוטוביץ' נענה על ידי ראפיק בלגהאלי, שער של מרסל זאביצר נענה בשוויון של מחרז, ושתי הנבחרות חיפשו הכרעה. אלא שבין שער השוויון של מחרז לבין הדרמה בתוספת הזמן נרשמה כחצי שעה כמעט נטולת התקפות.

"זה היה טבעי," הסביר רנגניק. "אחרי משחק כל כך אינטנסיבי, שבו היה יכול להיגמר אפילו 6:6, ברור ששתי הקבוצות הורידו קצב". גם פטקוביץ' הודה שבמשך כרבע שעה שתי הקבוצות הפכו פסיביות יותר, אך התעקש שמעולם לא שיחקו על תיקו. "המטרה שלי תמיד היא לנצח", אמר. "אבל צריך גם לדעת לנצח עם הראש, בחוכמה. יש מצבים כאלה בכדורגל".

עבור אוסטריה, תיקו או ניצחון הבטיחו את המקום השני בבית ומפגש מול אלופת אירופה ספרד. הפסד היה מדיח אותה. אלג'יריה כאמור עמדה בפני דילמה מעניינת: ניצחון היה מסדר לה מפגש מול ספרד, בעוד שתיקו היה מוביל למפגש נוח יותר מול שווייץ. במובן מסוים, דווקא תיקו היה עדיף מבחינתה.

רנגניק אף הודה בכך לאחר המשחק. "אף אחד לא יכול היה לחשוב בדקה ה-75 שמישהו יתכנן להבקיע בדקה ה-93", אמר. "אבל אני לא מאמין שרוב שחקני אלג'יריה באמת העדיפו לשחק מול ספרד במקום מול שווייץ".

דווקא משום כך, שערו השני של מחרז היה כל כך מפתיע. האוסטרים נראו המומים, כאילו לא האמינו שאלג'יריה באמת תנסה לנצח אחרי כל אותה מחצית שעה של משחק כמעט ללא התקפות. לרגע זה נראה כמו אקט נקמה מושלם: להרדים את היריבה במשך חצי שעה ואז להכות ברגע האחרון - "וזה בשביל חיחון". אבל מחרז עצמו דחה את הפרשנות הזאת.

"למען האמת זה היה קצת מביך", הודה. "שיחקנו לרוחב, הם עמדו מאחור, ואז הגיע כדור אחד. אני חייב לכבד את הכדורגל. כשהכדור מגיע אליי מול השוער, אני חייב לנסות להבקיע. זו החובה שלי". לדבריו, "בסופו של דבר הם השוו ועלו שלב, וגם אנחנו עלינו. זה הדבר הכי חשוב". זה לא הרגיע את המבקרים.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully