"מה שאני משאיר לכדורגל האורוגוואי זה כלום... למקום הרביעי במוקדמות לא היה שום ערך, למקום השלישי בקופה אמריקה לא היה שום ערך, ואינטואיטיבית, לגבי התצוגה הזו (ההפסד 1:0 לספרד וההדחה מהמונדיאל) אני לא צריך להגדיר אותה. אם תשאלו אותי איך ייזכרו את תקופת הכהונה שלי, זו כהונה שלא השאירה דבר".
כך מרסלו ביילסה סיכם את התקופה הסוערת שלו כמאמן נבחרת אורוגוואי.
זה מונדיאל שעלול לרסק את המורשת הכוללת של ביילסה, אחד המאמנים החשובים ביותר בכדורגל המודרני, מאמן שהקונספטים שלו העניקו השראה לשורה של מאמני על, בהם פפ גווארדיולה, דייגו סימאונה ואנדוני איראולה. יותר מ-160 שחקנים שעבדו תחת ביילסה הפכו למאמנים בעצמם, אבל ההתרסקות של נבחרת אורוגוואי במונדיאל 2026 רשומה בעיקר על שמו ועלולה להכתים את המורשת שלו כמאמן.
חלק מההחלטות שלו הובילו באופן ישיר להפסדים. הוא התעקש, למשל, להחזיר להרכב את השוער בן ה-40 פרננדו מוסלרה, שביצע טעויות שהובילו לשערים יותר מכל שוער אחר בהיסטוריה של המונדיאל. אבל הקריסה של אורוגוואי אינה תוצאה של החלטה כזו או אחרת - אלא של נפילה ארוכה וכואבת.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
כבר בתחילת המונדיאל, עוד לפני המשחק הראשון, נראה היה שביילסה והמונדיאל הזה בצפון אמריקה הם שילוב שלא יעבוד. הוא סירב לשתף פעולה במהלך יום הצילומים הרשמי של פיפ"א. ביילסה נעץ את מבטו ברצפה, ידיו היו בכיסים והוא עמד קפוא כמו פסל לאורך כל יום הצילומים. "אני לא דוגמן", הצהיר. "אני לא חייב לתת שום הסבר, התמונה צולמה כפי שצולמה. האם אני צריך להסביר גם למה אני לא מסתכל על האנשים שמדברים איתי ברגע זה?"
ביילסה המשיך במונולוג העצבני שלו גם כשהכתבים כבר עברו לנושא הבא: "יש גבול למה שאנחנו צריכים להסביר. אם אני מרכיב משקפיים, למה אני מרכיב משקפיים? אתה מסתכל למישהו בעיניים, למה אתה עושה את זה? אין שום דבר רע בלהרכיב משקפיים, להסתכל למישהו בעיניים או להסתכל למטה".
לפחות דיברו איתו על זה ולא על השבר העמוק בנבחרת אורוגוואי - בדרך כלל נבחרת שמגיעה לכל מונדיאל עם זהות ברורה ורעל בעיניים, אך למונדיאל 2026 הגיעה שבורה, מנותקת ממאמנה וחסרת תשוקה למשחק.
-
הריאיון העצבני של ביילסה בסיום ההדחה
??| Marcelo Bielsa was clearly enraged going into Post match media duties. ??pic.twitter.com/EQq8ktNxew
— CentreGoals. (@centregoals) June 27, 2026
הכול החל ב-2024, אז החלוץ האגדי לואיס סוארס מתח ביקורת פומבית ונפיצה על ביילסה. הוא האשים את הארגנטינאי בזלזול מוחלט בשחקנים, ביצירת סביבה קרה ומנוכרת וביחס לחברי הסגל הוותיקים כאילו היו שחקני קבוצת נוער.
ביילסה עצמו הודה בחיכוך העצום שהסגנון שלו מייצר. הוא כינס מסיבת עיתונאים שנמשכה שעתיים בעקבות הפסד משפיל 5:1 במשחק ידידות לארצות הברית, ובה הצהיר בכנות: "אני מייצר מתח. כשאני מגיע, הסביבה הופכת למתוחה... אני רעיל. להתחבר אליי זה אומר שמצבך יהיה גרוע יותר". למרות שההתאחדות גיבתה אותו ואפשרה לו להשלים את מחזור המונדיאל, הנבחרת התפוררה חברתית תחתיו.
זה נראה עכשיו כמו היסטוריה רחוקה, אבל ביילסה פתח בצורה מצוינת את הקדנציה שלו כמאמן נבחרת אורוגוואי. הסגל, שהיה זקוק לחילופי דורות - שכן כמה משחקנים שהודחו בשלב הבתים בקטאר 2022 עוד שיחקו במונדיאל 2010 בדרום אפריקה - אימץ את סגנון הלחץ האנכי שמאפיין את ביילסה וקצר פירות בתחילה. ביילסה הוביל את אורוגוואי לחצי גמר הקופה אמריקה והעפיל בקלות למונדיאל.
עם זאת, הדרישות הפיזיות והמנטליות שלו הובילו לאורך הקריירה שלו לירידות מתח חדות. בצעד חריג במיוחד לקראת המונדיאל, ביילסה בחר שלא לאשר אף משחק ידידות רשמי לפני הטורניר, והסתמך אך ורק על מחנה אימונים מבודד. כתוצאה מכך הגיעה הנבחרת ללא קצב משחק תחרותי - חיסרון שנחשף כבר במשחק הפתיחה שלה, שהסתיים בתיקו 1:1 מול ערב הסעודית.
מעבר לעומס הטקטי, ההכנות המיידיות של אורוגוואי למונדיאל שובשו בשל כאוס אדמיניסטרטיבי. בעיות בניירת ותקלות במטוס הותירו את הסגל תקוע זמנית במקסיקו ערב הטורניר, דבר ששיבש קשות את נסיעתו לפלורידה ועורר תסכול פומבי מצד הקפטן חוסה מריה חימנס.
אבל בסופו של דבר, הבעיה הגדולה ביותר של ביילסה היא הפרדוקס הקלאסי של "אל לוקו": האיזון הבלתי אפשרי בין פילוסופיית כדורגל מבריקה ובלתי מתפשרת לבין התשישות הפסיכולוגית שהיא כופה על הסגל שלו.
בגיל 70, לא ברור עוד כמה שנים ביילסה ימשיך לאמן. הוא לא זכה בתואר בליגה הראשונה עם קבוצה בכירה מאז 1998. יש לו ארבעה תארים בלבד כמאמן: עם ניואל'ס אולד בויס, עם ולס סארספילד בארגנטינה, עם הנבחרת האולימפית של ארגנטינה ב-2004 ועם לידס, אותה העלה מהצ'מפיונשיפ לפרמיירליג ב-2019. הוא הודח משלב הבתים עם ארגנטינה במונדיאל 2002 ועם אורוגוואי ב-2026, כשבבית היו יריבות כמו ערב הסעודית וכף ורדה. הוא עשה דברים יפים מאוד עם מארסיי ולידס, אבל ברוב הקבוצות שאימן אחוז הניצחונות שלו נמוך מ-50%.
כאמור, ההשפעה שלו ושל תפיסת הכדורגל שלו גדולה יותר מהישגיו כמאמן. אבל הוא צפוי להותיר מורשת עגומה באורוגוואי, אחת ממדינות הכדורגל המפוארות בתולדות המשחק. אורוגוואי תשתקם בעתיד, וייתכן שכבר ב-2030 תחזור להיות הנבחרת החזקה שכולם זוכרים. עם זאת, קשה לראות כיצד ביילסה ישקם את התדמית שלו בעתיד הקרוב.