נבחרת יפן הופכת לאחת המרעננות והמסקרנות במונדיאל. עם 0:4 מהדד לרשת של תוניסיה, יפן הפכה לנבחרת האסייתית הראשונה אי פעם לכבוש רביעייה בגביע העולמי. והיו עוד שיאים: דאיצ'י קמאדה הפך לשני בהיסטוריה יפן לכבוש בשני משחקים ברציפות אחרי שג'וניצ'י אינמוטו עשה את זה במונדיאל הביתי ב-2002.
איאסה אואדה הפך ליפני הראשון אי פעם לכבוש צמד במונדיאל, בעוד הנבחרת כולה חתומה על עודי השיג היסטורי: היא עמדה בפני איום אחד בלבד במשך בכל המשחק. תוניסיה, אגב, היא הנבחרת הרביעית אי פעם לספוג שתי תבוסות רצופות בהפרש של ארבעה שערים או יותר. זה קרה בפעם האחרונה ליוון ב-1994.
תיירי הנרי סיפק את הפרשנות שלו למשחק: "אני מציע לכל הנבחרות בטורניר לא להמעיט בערכה של יפן. אולי אין לה את אחד הסגלים הטובים בעולם, אבל היא נבחרת טובה ומאומנת. כדורגל הוא משחק של אינטיליגנציה. לנבחרת אחת יכול להיות סגל מפחיד, בלי קבוצתיות, ונבחרת אחרת תשחק יפה עם סגל ממוצע. בסופו של דבר, הכל מסתכם בהופעה קבוצתית".
זלאטן הצטרף: "די לקרוא ליפן אנדרדוג. הם לא מופיעים ברמה הזו במקרה. הגיע הזמן שיתייחסו אליהם כנבחרת מהעלית של הכדורגל. הם מאורגנים, חסרי פחד ויעילים בכל אזור במרכז. בכל משחק הם נראים חזקים יותר, חדים יותר ומלא ביטחון. אני לא הייתי רוצה לפגוש אותם".
הרווה רנאר, במשחקו הראשון (ואולי הלפני אחרון) כמאמן הנבחרת סיכם: "היינו רכים מדי הגנתית, אבל השחקנים ניסו ולא ויתרו. שיחקנו נגד נבחרת שהייתה עדיפה עלינו. עכשיו נצטרך להחזיק מעמד יחד ברגעים קשים. נצטרך גאווה כדי שנוכל להופיע במשחק האחרון בצורה הכי טובה שאפשר".
עלי עבדי שלח עקיצה לעבר ראשי ההתאחדות: "אני מתנצל בפני האוהדים הטוניסאים, אבל לא בפני אלה שמפיצים שמועות על ימין ועל שמאל ומנסים לפגוע. לא היה לנו זמן לעבוד. כל פעם מפרקים ובונים מחדש במקום לתקן טעויות. הגענו למונדיאל הזה עם שחקנים שמעולם לא שיחקו יחד".
