במונדיאל הקודם כבר התרגלנו לתוספות זמן חריגות, כש-10, 11 ו-12 דקות הפכו כמעט לשגרה. אבל במונדיאל 2026 התמונה השתנתה לחלוטין. למרות הפסקות השתייה, משחקים רבים מסתיימים עם תוספת זמן צנועה בהרבה, לעיתים חמש או שש דקות בלבד. מאחורי השינוי עומדת תוכנית ברורה של ראש איגוד השופטים של פיפ"א, פיירלואיג'י קולינה, שהחליט להילחם בבזבוזי הזמן לא באמצעות הארכת המשחקים - אלא באמצעות האצת הקצב שלהם.
בקטאר 2022, משחק נמשך בממוצע 101:22 דקות, ובמחזור הפתיחה אפילו 102:43 דקות. במונדיאל הנוכחי, בניכוי הפסקות השתייה, הממוצע עומד על 96:08 דקות בלבד - פחות גם מרוסיה 2018, שם הממוצע במחזור הפתיחה היה 96:54 דקות. אלא שהנתון המעניין באמת הוא לא אורך המשחק, אלא כמה ממנו באמת משוחק.
לפי נתוני Opta, זמן הכדור נטו במגרש במונדיאל 2026 עומד על 57:22 דקות בממוצע - פחות מקטאר 2022, שם נרשמו 58:03 דקות, אבל יותר מרוסיה 2018, אז הכדור זז 54:52 דקות בלבד. המשמעות: המשחקים קצרים יותר מקטאר, אך עדיין מספקים כמעט אותה כמות של כדורגל בפועל.
הנתון שממחיש בצורה הטובה ביותר את השינוי הוא אחוז הזמן שבו הכדור נמצא בשדה המשחק. במחזור הפתיחה של רוסיה 2018 הוא עמד על 56.25%, בקטאר 2022 על 56.86%, ואילו במונדיאל הנוכחי הוא כבר עלה ל-59.38%. כלומר, פחות דקות מתות, פחות עצירות מיותרות - ויותר כדורגל ביחס לאורך המשחק.
קולינה הציג לפני הטורניר כמה צעדים שנועדו לשנות את התנהגות השחקנים: ספירה לאחור של חמש שניות בבעיטות שוער והוצאות חוץ, הגבלת חילופים לעשר שניות, וחובה על שחקנים שקיבלו טיפול להישאר מחוץ למגרש למשך דקה. המטרה, לדבריו, הייתה "להפחית ככל האפשר את הפגיעה בקצב המשחק".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
עד כה, נראה שהתוכנית עובדת. רק בעיטת שוער אחת הפכה לקרן בגלל עיכוב, לא נרשם מקרה שבו מחליף לא הורשה להיכנס בגלל יציאה איטית מדי של השחקן המוחלף, וגם בזבוזי הזמן בעקבות פציעות נראים מצומצמים יותר. בנוסף, האיסור על "פסקי זמן טקטיים" של שוערים תרם גם הוא לזרימה טובה יותר.
המסקנה ברורה: פיפ"א לא בהכרח מנסה להוסיף יותר זמן - היא מנסה לבזבז פחות ממנו. בינתיים, לפחות על פי המספרים, המונדיאל הנוכחי מציע משחקים קצרים יותר, קצביים יותר, ובעיקר יעילים יותר.