דובב גבאי הודיע היום (ראשון) על פרישה מכדורגל. החלוץ בן ה-39, שהחל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה ועבר בגיל 17 למכבי פתח תקוה, תולה את הנעליים אחרי 20 שנות פעילות. קבוצתו האחרונה הייתה מכבי יבנה מליגה א' דרום, בה כבש שער אחד בשמונה משחקים עד שנפצע בדצמבר.
בהודעת הפרישה כתב גבאי :"לפני הכול, אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא. מאז שאני זוכר את עצמי, הכדורגל ואני זו יחידה אחת. אבא שלי משה חיים ז"ל התווה לי את הדרך. גם כשעבר לאמן בעפולה, כשהייתי רך בשנים, התלוויתי אליו, ספגתי ממנו, נשמתי דרכו את האהבה שלי לכדורגל ולמדתי ממנו איך כדורגלן צריך להתנהל. אבא שלי ז"ל היה החבר הכי טוב שלי, מורה הדרך שלי, האיש שצפה בכל משחק שלי, כיוון אותי ונתן לי בראש כשהיה צריך וזה קרה לא מעט. להודות לו? זה יהיה מעט. אבא, החלום שהתחיל איתך על מגרשי הכדורגל לעולם לא יסתיים. הוא פשוט ממשיך בדרך אחרת".
"שלא לדבר על אמא אורנה. להיות אשת כדורגלן זו מורכבות גדולה, אז להיות בנוסף גם אמא לכדורגלן? מגיע לה את פרס אם השנה, בכל שנה. מבלי להתעלם מהצרחות שנשמעו ביציע מגרונה של אמא שלי, ומהדאגה האינסופית.
"לסיפור המשפחתי אין שלם ללא אח תומך. אחי הקטן הוד, שהיה האוהד מספר אחד שלי, הפך להיות ממלא המקום של אבא שלי עם לכתו מאיתנו. צועק, גוער, דואג ומחבק חומת מגן אמיתית.
"כשבגרתי וקיבלתי את ההזדמנות לשחק בקבוצת הבוגרים של מכבי פתח תקוה, הגשמתי חלום. זכיתי לעבור דרך מועדונים גדולים, להתפתח במסע ארוך ומיוחד - מכבי הרצליה, הפועל באר שבע בקדנציה אדירה, בית"ר ירושלים שעליה גדלתי, בני יהודה ועוד תחנות משמעותיות שהאמינו בי וביכולת שלי לתת את מה שאני הכי אוהב - לכבוש שערים ולשחק עם תשוקה. תודה לכל המועדונים, המאמנים, חבריי לקבוצות והאוהדים שליוו אותי לאורך הדרך".
את הבכורה בבוגרים של מכבי פתח תקוה ערך גבאי באוגוסט 2006, אז גם כבש את שער הניצחון לרשת בני יהודה בגביע הטוטו. כחודשיים לאחר מכן כבש לראשונה גם בליגת העל, בדרך ל-58 שערים בליגה הבכירה במהלך הקריירה. התקופה הטובה ביותר הייתה בפהועל באר שבע, במדיה כבש 40 שערי ליגה. לאחר מכן עבר גם לבית"ר ירושלים ובני יהודה, חזר לקדנציה קצרה במכבי פתח תקוה ושיחק בהמשך גם בהפועל אשקלון והפועל חדרה.
לאחר מכן ירד לליגה הלאומית וכבש בצרורות במדי הפועל אום אל פאחם, הפועל נוף הגליל (לה סייע להעפיל לליגת העל), מכבי אחי נצרת, מכבי יפו והפועל ניר רמת השרון. אחרי קדנציה נוספת ביפו, ירד כאמור לליגה א' ויבנה הייתה התחנה האחרונה לפני הפרישה.