בגיל 41, בעונתו ה-23 ב-NBA, לברון ג'יימס עדיין לא נשמע כמו מי שממהר להיפרד מהמשחק. בריאיון מקיף ל"טיים", שנערך במתקן האימונים של הלייקרס לקראת סיום העונה הסדירה, הוא הבהיר שההחלטה על פרישה לא תהיה קשורה רק לגוף - אלא בעיקר לראש.
"זה תלוי במחשבה", אמר לברון. "ביום שבו לא אוהב להגיע לאולם חמש שעות לפני משחק, או לאימון שעתיים וחצי לפני כולם - אדע שסיימתי. כי אז אתחיל לרמות את המשחק".
לברון, שכבר הפך למלך הסלים של ה-NBA בכל הזמנים, המשיך גם בעונת 2025/26 להציג יכולת של אולסטאר. "אתה חושב שאני לא נהנה עדיין?", אמר. "יכולתי להיות בבית עם קומפרס חם על הגרון, משקה חם וביצים מקושקשות".
הכתבה מציגה אותו לא רק כשחקן על, אלא כספורטאי ששינה את כללי המשחק: מהילד שגדל באקרון, אוהיו, בבית חד-הורי וללא אחים, ועד לאימפריה עסקית, תקשורתית וחברתית. "תמיד הרגשתי מקופח", אמר. "הרגשתי מקופח שהייתי בבית עם הורה אחד. הרגשתי מקופח שלא היו לי אחים. תמיד היה לי משא על הגב".
הצטרפו למשחק הניחושים של וואלה ספורט וקיה
בכתבה התייחס לברון גם להחלטה המפורסמת שלו לעזוב את קליבלנד לטובת מיאמי, וסיפר: "לא ראיתי שהמועדון מתקדם בקצב שבו אני מתקדם בקריירה. רציתי יותר. רציתי לנצח ברמה הכי גבוהה". אוהדי קליבלנד שרפו חולצות, ולברון הפך לנבל של הליגה. היום הוא אומר: "חשבתי שזה מנופח, בצורה מגוחכת".
במיאמי הגיעו גם האליפויות, אבל גם ההתבגרות הציבורית. ג'יימס החל להשמיע קול בנושאים חברתיים ופוליטיים - מטרייבון מרטין, דרך מחאת "I Can't Breathe" ועד העימותים עם דונלד טראמפ ולורה אינגרהאם, שאמרה לו "תשתוק ותכדרר". לברון לא שתק. "אלה דברים שנוגעים בנשמה שלי", אמר. "אין מצב שלא נדבר".
אשר לוויכוח הנצחי מול מייקל ג'ורדן הוא לא מנסה לשכנע. אבל כשנשאל את מי היה בוחר ראשון בדראפט דמיוני של הגדולים מכולם, התשובה הייתה ברורה: "אני לא לוקח אף אחד לפניי. אם ג'נרל מנג'ר מסתכל על כולנו עם הבחירה הראשונה - יהיה קשה לא לקחת אותי".