משחקי הפיינל פור של היורוליג שייצאו לדרך היום (שישי) יפגישו באופן מסורתי ארבעה מהמאמנים הטובים ביותר במפעל. מאמנים שהובילו תחת לוח משחקים צפוף ביותר את הקבוצות שלהם למעמד הגדול של הכדורסל האירופי, ושחולמים שבעוד שני ניצחונות הם יזכו לתהילת עולם.
בצד אחד של משוואת המאמנים נמצא שרונאס יאסיקביצ'יוס, אלוף אירופה עם פנרבחצ'ה, ואולי אחד המאמנים הכריזמטיים והמבוקשים שיש לכדורסל האירופי להציע כיום. בצד השני נמצאים שלושה מאמנים שלחלקם הכריזמה מהם והלאה, שההצלחה לא הייתה תמיד איתם ושבטוח שרבים מופתעים שהם נמצאים במעמד הזה עדיין.
יורגוס ברצוקאס - התואר סוף סוף יגיע?
קשה לומר את זה על מאמן שהגיע בפעם החמישית ברציפות לפיינל פור היורוליג, אבל יורגוס ברצוקאס יודע שהפעם אם הוא מסיים את הפיינל פור ללא תואר, ייתכן מאוד שהוא ימצא את עצמו בסוף העונה ללא עבודה, כשהעובדה שוואסיליס ספאנוליס נמצא בשוק המאמנים ממש לא מסייעת לו.
המאזן של ברצוקאס בפיראוס, משרה שבה הוא מחזיק מאמצע עונת 2019/20, הוא טוב מאוד, אבל ביחס לעובדה שהוא משחק בליגה שבה בפועל יש רק שתי קבוצות, היא נלקחת בחשבון כמאזן טוב בלבד. שלוש אליפויות, שלושה גביעים, וחמש עליות לפיינל פור. מה שלא מסייע לו היא העובדה שהיריבה העירונית הגדולה, שבתקופתו זכתה בפחות אליפויות מקבוצתו, זכתה ביורוליג במהלך הקדנציה שלו על הקווים.
בעיה מרכזית נוספת עם ברצוקאס, שמשותפת לרוב חבריו לפיינל פור, היא היעדר כריזמה. בעוד חלק מחבריו היוונים למקצוע שפעו כריזמה, הוא נחשב למאמן אפור, שגם ההישגים הגדולים שהביא - ביניהם זכייה ביורוליג עם אולימפיאקוס בקדנציה הראשונה (ובכך להפוך למאמן היווני הראשון שעושה זאת), הגעה עם לוקומוטיב קובאן לפיינל פור וזכיות כמאמן השנה ביוון כשאימן את מארוסי ופניוניוס, לא עזרו לו לנער מעליו.
הרבה מאוד על הכף עבור ברצוקאס בן ה-60. העובדה שהקבוצה שלו מגיעה לפיינל פור מהמקום הראשון, כקבוצה יוונית בפיינל פור ביתי, ואחרי ארבעה כשלונות קודמים בפיינל פור כשאין לו חוזה, הופכים את הטורניר הזה לקריטי עבורו. הקבוצה שלו היא הפייבוריטית לזכות בתואר, ואם לא תעשה זאת, רוב הסיכויים שלא ימשיך.
פדרו מרטינס - גאון ללא קבוצות גדולות
הכדורסל הישראלי אולי יתקשה להסכים עם זה, אבל פדרו מרטינס מגיע לפיינל פור כמאמן עם התדמית האפורה ביותר מבין המאמנים שיהיו בחצי הגמר. יליד ברצלונה בן ה-64 הפך לאויב ישראל בגלל ציטוטים כאלה ואחרים בשנתיים האחרונות, אבל באותו הזמן עשה קסמים עם ולנסיה והוביל אותה לפיינל פור, מקום שאיש לא חשב שהיא תהיה בו.
ועדיין עבור מרטינס המבוגר, מי שנחשב בתחילת הקריירה כסוג של פרודיג'י כשהוביל את בדאלונה לזכייה בגביע קוראץ' כשהיה רק בן 28, מדובר ברגע שיא אחרי לא מעט שנים מחוץ לאור הזרקורים. המאמנים ביבשת מעריכים אותו מאוד, וגם כשרב עם ארגין עתמאן בסדרת הפלייאוף עם פנאתינייקוס, רבים לקחו את הצד שלו, גם בשל ההצלחה המקצועית.
מרטינס לרוב לא קיבל את ההזדמנויות. היחידה שניסתה והאמינה בו הייתה באסקוניה ב-2005, והוא גם זכה בסופרקאפ בתחילת העונה, אלא שפתיחה חלשה בליגה הספרדית ותגובות לא טובות מחדר ההלבשה הובילו לפיטוריו כבר אחרי חודש. הוא המשיך לקדנציות נהדרות בסביליה, מנרסה ו-ולנסיה, אותה הוביל לאליפות ב-2017, לפני שבאסקוניה שוב לקחה אותו. הפעם הוא נעצר בפלייאוף היורוליג ב-2017, ושנה לאחר מכן פוטר בנובמבר עם שני ניצחונות בשבעה משחקים.
זה לקח לו כמה שנים להתאושש, עם עבודה מצוינת במנרסה, ובשנה שעברה קיבל את ולנסיה היומרנית מחדש. דימיטריס איטודיס והפועל תל אביב עצרו את השאיפה שלו להגיע ליורוליג כאלוף היורוקאפ, אבל השנה מפתיחת העונה הוא שיחק את הכדורסל הכי טוב במפעל, וגרם לאנשים רבים בספרד לתהות מדוע עד היום מאמנים פחות מוערכים ומצליחים ממנו כבר התנסו בגדולות של ספרד - ברצלונה וריאל מדריד, והוא לא.
בפיינל פור הנוכחי יש לו הגרלה סבירה - ריאל מדריד המנוסה אבל הפצועה מאוד, ועם ולנסיה החזקה שלו הוא מסוגל להגיע עד הגמר. אם יעשה כך, יחתום את העונה הגדולה בקריירה שלו, ואולי יזכה לעשות בעתיד את הצעד שרבים חושבים שהוא צריך לעשות.
סרג'יו סקאריולו - מאמן נבחרת שלא הצליח בקבוצות
הלוק עם הג'ל המשוך, והזיכרון של הנפה אחרי הנפה עם נבחרת ספרד (ארבע אליפויות אירופה, אליפות עולם ומדליית כסף במשחקים האולימפיים), אולי יגרמו למחשבה שהמאמן של ריאל מדריד לא שייך לרשימה הזאת, אבל התוצאות בקבוצות מספרות סיפור אחר לחלוטין.
את קריירת אימון הקבוצות של סקאריולו אפשר לחלק לשניים - עד אליפות ספרד עם מלאגה ב-2006, ומהנקודה הזאת. עד הזכייה היה מדובר במאמן שעשה לא מעט - הוא זכה עם פזארו באליפות כשהיה בן 29, לקח את טים סיסטם בולוניה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות ב-1997, וגם בקדנציה הראשונה במדריד היה לא רע, אבל לא יותר מזה. במלאגה הוא היה סיפור הצלחה, במקביל לימיו בנבחרת ספרד. הוא נעצר פעם אחת בחצי גמר הפיינל פור וזכה באליפות, והיה בשיאו.
אלא שמאז שעזב את מלאגה דעך כוכבו. בחימקי היומרנית נכשל, וכך גם במילאנו לאחר מכן. הוא חזר לספרד לקוצ'ה לבוראל, היום באסקוניה, ונכשל שוב. הטענות היו שמדובר במאמן של יותר מדי תרגילים, וקבוצות לא התקרבו אליו במשך לא מעט שנים. אחרי הקדנציה המוצלחת כעוזר מאמן טורונטו, הוא חזר להוביל את וירטוס, שהייתה רמה מעל היורוקאפ וגם זכתה בו. אבל בעונה לאחר מכן לא עשה פלייאוף, אבל העונה נחשבה להצלחה בזכות הזכייה באליפות. את העונה שלאחר מכן לא התחיל מאחר ותקף את בניית הסגל שמתחתיו.
בריאל של העונה לסקאריולו היה הרבה מה להפסיד. קבוצה שעדיין זוכרת את העידן המוצלח של פאבלו לאסו, ושפחות מפיינל פור במדים שלה, זה ממש לא הצלחה. פתיחת העונה לא הייתה מסעירה מדי - אבל מאזן ליגה מעולה, ומאזן ביתי פנטסטי ביורוליג, סידרו מקום בצמרת. ריצה בזמן הנכון הביאה את ריאל לביתיות בפלייאוף, ושם היא כבר עברה את הפועל תל אביב למרות הפציעות.
ההגעה לפיינל פור כשהם פצועים מאוד קצת מורידה מהלחץ על סקאריולו, אבל היריבה היחסית פחות גדולה, ולנסיה, תגרום למחשבה הכללית שאי עלייה לגמר תהיה אכזבה. בכל מקרה, יש לו חוזה לעוד שנתיים במדריד, וינסה לעשות צעד משמעותי גם אז.