מיגל ויטור נשאר כמעט בלי קול. בצהריים הוקפץ לאיזו פעילות לכבוד הזכייה באליפות אמש (שלישי) ובדרך הביתה, דיברנו. בקושי הצליח לדבר. "זה שילוב של החגיגות, השירים, הצעקות במגרש וזה שכמעט לא ישנתי", הוא הסביר. אבל מה זה הקול הצרוד, כשהלב מלא באושר. כל כך רחוק מאמצע העונה, כשלא ידע בסביבות חודש דצמבר אם הוא נשאר כאן עד סוף העונה.
אלה היו שבועות מאוד מורכבים עבורו. ממצב שבו הוא שחקן הרכב בעונה שעברה, אפילו ב-11 של העונה אחרי הניתוח שעבר והשבית אותו בעונה שעברה לחודשים ארוכים, למצב שהוא יושב על הספסל העונה במשחקים רבים ולא רואה דקות. אור בלוריאן וג'יבריל דיופ הועדפו על פניו.
"אני לא אשקר, אלה היו ימים לא פשוטים בכלל עבורי", הוא מתאר בריאיון אליפות בו הוא כבש את השער שהביא בסופו של דבר לתוצאת המשחק והבטיח את הניצחון והאליפות השישית של המועדון הדרומי.
"אני לא רגיל לשבת על הספסל, ועבור בלם זה עוד יותר קשה כי בסוף כמה פעמים בלם מוחלף במשחק? ואז מצאתי את עצמי על הספסל והמחשבות היו רבות כולל לעזוב בינואר לפורטוגל. אלו היו ימים מאוד מאתגרים עבורי ועבור המשפחה. היו לי הרבה שיחות עם אנשים במועדון ובראשם אלונה ברקת שדחפה אותי מאוד להישאר".
"היא אמרה לי: 'אתה תראה שבסוף אתה תהיה משמעותי ושהקבוצה תצטרך אותך'. אני מכיר את אלונה כמובן 10 שנים מהיום שהגעת לבאר שבע בשנת 2016. גם עם רן היו שיחות. תמיד בכבוד. הוא המאמן וגם כשלא שיחקתי תמיד הייתי רציני ונתתי מעצמי הכל באימונים ובדקות שעליתי לכר הדשא. תמיד רציתי את טובת הפועל באר שבע".
ההחלטה של ויטור הייתה להישאר. הוא עבר כמו כל הזרים את המלחמה והיה הראשון שהחזיר את המשפחה, רעייתו וחמשת ילדיו, לישראל אחרי שהליגה חזרה. "אנשים לא יודעים, אבל היה לי גם קשה כשעברתי העונה את הניתוח בפורטוגל", הוא מספר לראשונה. "נוצר לי זיהום ואושפזתי בבית החולים במשך עשרה ימים בפורטוגל. לא הרבה יודעים את זה, אבל אלה גם היו ימים לא פשוטים. הכל התערבב יחד".
מה שישב לו מול העיניים כל הזמן היו המשפטים שאמרו לו יותר מבן אדם אחד: "אתה תסיים את העונה כמו שערן זהבי סיים את העונה שעברה במכבי תל אביב". ויטור מודה: "חשבתי על זה הרבה. וכשעליתי במשחק העונה בשבוע שעבר בטדי מול בית"ר ירושלים כמחליף והייתי מאוד קרוב לכבוש את שער הניצחון בדקה ה-96 זה לא הירפה ממני.
"אני יכול לגלות לך שבמשך שני לילות חלמתי שאני כובש את הגול הזה בטדי. הכדור שלקח לי מיגל סילבה החבר שלי. חלמתי על הגול הזה במשך שני לילות, ואז כשעליתי למשחק אתמול בטרנר מהספסל לא ידעתי אם תהיה לי עוד הזדמנות כזו, אבל אני יודע שזה מגיע, בטח בקרן או מכדור נייח וכשכבשתי את הגול בדקה ה-80 - אני לא יכול לתאר אפילו מה הרגשתי בגוף.
"הכל צף. הכל עלה. כל העונה הזאת. הדמעות היו בעיניים. רצתי אל היציע הדרומי של האוהדים לחגוג. זה היה רגע שכנראה היה שווה את הכל".
ויטור נמצא כעת על פרשת דרכים. אלונה ברקת אומרת מאמש שהיא רוצה שהוא ישאר לעונה נוספת אבל זה לא כזה פשוט, בטח לא מצידו. "אני לא יכול לשקר ולהגיד שזה קל", הוא אומר. "אני צריך לחשוב על זה מאוד בקפידה עם אשתי, עם המשפחה, עם עצמי. לראות מה אני עושה. האם אני נשאר בהפועל באר שבע? האם אני נשאר בישראל בקבוצה אחרת? האם אני עוזב את ישראל?"
"דבר אחד חשוב לי, אני רוצה גם בעונה הבאה להיות שחקן משמעותי וזה עניין שהוא מאוד חשוב. הרי בסוף אני חושב שכאשר שיחקתי בפלייאוף הזה והייתי שותף גם במשחק שפתחתי מול הפועל פתח תקווה, גם במשחקים האחרים שבהם עליתי מהספסל הראיתי מה אני עוד יכול לתת".
הסיפור של ויטור מאוד מזכיר את הסיפור של זהבי. גם אקס מכבי ת"א בעונה שעברה מיעט לקבל דקות בעונה הסדירה, אבל בפלייאוף היה משמעותי וכבש הרבה שערים לזכות האלופה היוצאת. אני שואל את ויטור האם ההחלטה של הצהובים לשחרר את זהבי ולא להאריך לו את החוזה סייעה להפועל באר שבע לזכות באליפות.
"אני לא יודע להשיב מה היה שם בפנים בתוך חדר ההלבשה ובתוך הקבוצה כי אני לא חי את מכבי תל אביב, אבל אין ספק שמי שכבש בפלייאוף של העונה שעברה כל כך הרבה שערים למכבי תל אביב, לא שוכח לשחק פתאום אחרי חודשיים. אני בטוח שערן היה יכול לתרום למכבי תל אביב העונה ואם הוא היה משחק יכול להיות שהיה לנו עוד יותר קשה מול מכבי תל אביב".
לשאלה מי מבחינתו שחקן העונה של באר שבע הוא אומר: "אם דן ביטון לא היה עובר את הבעיה הרפואית שמנעה ממנו להמשיך את העונה אני בטוח שהוא היה שחקן העונה. דן כבש הרבה מאוד שערים. היה השחקן הדומיננטי של הקבוצה במשך חצי עונה ואלמלא מה שעבר, ואני מקווה שהוא יחזור במהרה, הוא היה שחקן העונה.
"אם אני בכל זאת צריך לבחור מישהו ואתה מבקש ממני, אז אני אקח את לוקאס ונטורה. הוא היה השחקן לטעמי הכי יציב שלנו העונה. שחקן מאוד חשוב להפועל באר שבע ואני חושב שהוא ה- MVP שלנו".
דבר אחד ויטור עוד לא הצליח ללמד את ונטורה לכבוש שער. "צחקנו עליו כשהוא כבש שער עצמי שלמזלו נפסל ואמרנו לו שהוא רק יודע לכבוש שערים עצמיים אבל אתה יודע, זה מצחיק. באימונים הוא דווקא כובש. לדעתי יש כאן איזה שהוא מחסום מנטלי. ברגע שהוא יכבוש את הראשון במשחק יבואו עוד שערים בהמשך. אין סיבה שהוא לא יבקיע שערים להפועל באר שבע".
ויטור חושב כאמור הרבה על העתיד שלו ושל המשפחה. הוא לוקח בחשבון את כל השיקולים. אני שואל אותו למי יהיה הכי קשה לעזוב את ישראל. זו שאלה שמעבירה בו צמרמורת. הוא חושב על הילדים. "אני חושב שיהיה הכי קשה לשתי הבנות הגדולות שלי. להן יהיה הכי קשה לעזוב את ישראל ולי גם לא יהיה קל כשאני חושב כמה להן יהיה קשה, אם נעזוב. זו סיטואציה לא פשוטה וכואבת".