אני מקווה שכולכן וכולכם לבושים בלבן כדי להתאים לחגיגיות של הטור. גמר מערב כזה לא היה לנו מאז 2016 לפחות, כשהווריורס פגשו את הת'אנדר. OKC הגיעה אז בתור היריבה שבאה להרוס לאלופה המכהנת, והפעם היא מגיעה על תקן הפייבוריטית.
מולם הספרס החצופים, האתלטים, והמצויינים. אחרי שהסירו את האיום הישראלי מפורטלנד, ועמדו במבחן של הזאבים, הם נראים בשלים לאתגר האולטימטיבי.
זו סדרה בסדר גודל היסטורי. המקום ראשון מול המקום שני. צמרמורות… התחלנו.
שיי גילג'ס אלכסנדר זכה בתואר השחקן המצטיין, והמשיך את השליטה הבינלאומית על אדמת ארצות הברית. הוא ניצח שגריר בינלאומי אחר בדרך, ותהיו בטוחים שהאחרון לא מבסוט מכל העניין. ויקטור וומביניאמה יבוא לסדרה הזאת במטרה להוכיח שהוא נשדד. לא פחות. למרות שגם בלי קשר, הוא תמיד מגיע עם מוטיבציה למשחקים מול האלופה. נגיע לזה.
לפני הכל זה יהיה דו-קרב קלאסי, וזהות העולה לגמר תקבע, בעיני רבים, לא רק את זהות השחקן המצטיין האמיתי, אלא גם את זהות השחקן הטוב בעולם. ממתק נדיר בעולם הכדורסל.
לכל אחד יש טיעונים מוצקים, במקרה של וומבי הוא גם מסביר אותם יפה בעצמו, והשניים הפכו את שאלת ה-MVP למעין מבחן רורשאך שמספר יותר על ההעדפות של הבוחר מאשר על האיכויות של צמד הסופרסטארים.
אבל אתם הרי יודעים כבר את מי אתם מעדיפים (ואתם גם תגלו לנו בתגובות, נכון?), בואו נדבר על הסדרה הזאת כי באמת שכבר קשה להתאפק. 4:1 בעונה הרגילה לספרס, אולי שמעתם, כשמשחק אחד לא באמת נחשב כי הכוכבים של הת'אנדר לא שיחקו.
אבל למען האמת, שתי הקבוצות כל כך הרבה יותר טובות עכשיו, שצריך לקחת גם את שאר המשחקים בערבון מוגבל. יש מה ללמוד מהם, אבל בזהירות.
המפתחות
היכולת של וומבי ושיי לייצר לאחרים
שתי הקבוצות בנויות בדמותו של הכוכב הראשי שלהן, וגם משלימות אותו נהדר עם שאר הסגל. אבל כדי להוציא את המקסימום מהסגלים שלהם, כל כוכב יצטרך להבין איפה הבטן הרכה בהגנה שמולו, בהנחה שיש כזאת בכלל.
שג"א הוא לא מוסר נדיר כמו ניקולה יוקיץ', לברון ג'יימס, לוקה דונצ'יץ' או טייריס האליברטון. הוא סקורר עילאי, הטוב בעולם למעשה, והוא לא מאבד כדורים. הרצפה של התקפת הת'אנדר גבוהה מאוד כשהוא על המגרש. אבל מולו ניצבת אחת ההגנות הכי בלתי-פתירות שיש. תשאלו את דני אבדיה על האתגר לנסות לעבור את סטפון קאסל כשמאחוריו אורב שחקן ההגנה הטוב בהיסטוריה (הטוב בהיסטוריה, נגמר).
שיי קלע ב-57 אחוזים מופלאים מחצי מרחק מולם, אבל התקשה ספציפית מול קאסל, ולא היה יעיל כהרגלו בחדירות, בהגעה לקו ומהשלוש. הקבוצה שלו הייתה בפלוס-מינוס 0.3- כשהוא היה על המגרש, לעומת מדד +16.3 מטורף שהעמיד העונה. ההתקפה של OKC בנויה על עקביות יותר מאשר על חזון. וומביניאמה מוריד אותה לקרקע יותר מכל שחקן אחר. האם שג"א יצליח למצוא פרצות בשריון? והאם יוכל לקחת את ההחלטות המהירות כדי לנצל אותן?
זה נכון באופן קצת אחר לוויקטור, שרואה אדום בעיניים כשהת'אנדר מולו עוד מעונת הרוקי שלו. צ'ט הולמגרן לא בא לו בטוב מאז שארצות הברית ניצחה את צרפת באליפות העולם עד גיל 19 ב-2021. אבל המשחק הראשון כבר יהיה אופרה אחרת.
גילג'ס אלכסנדר יניף מולו את גביע השחקן המצטיין, ויקבל תשואות מהקהל. וומבי יספוג וישתוק. אולי אפילו ימחא כף בנימוס. הוא הולך לשרוף את המגרש במשחק הראשון בסדרה, כמו שלא ראינו משחקן בגודל הזה מעולם. כולל הוא עצמו. וזה יהיה מחזה מרהיב.
השאלה היא האם הוא יצליח לשחק בקונטקסט קבוצתי כשהכדור יהיה אצלו. הוא מוסר טוב, ושחקן קבוצתי מאוד, אבל הוא עדיין לומד מה עושים הכפתורים בג'וייסטיק העצום שלו.
ואני אומר את זה בזהירות, כי כבר עכשיו הוא אחד משלושת השחקנים הכי טובים בעולם. אבל האפסייד ההתקפי שלו עדיין לא קרוב למיצוי. אם יש בליגה קבוצה שיכולה להעמיד מולו אתגר קשה מדי לפיצוח, זו האלופה המכהנת. אבל מי שמהמר נגד וומבי עושה את זה בלעדי, על פי רוב. אני רק שואל שאלות…
האיבודים של קאסל ו-וומבי
קבוצת NBA ממוצעת תקלע באיזור ה-15 נקודות מאיבודים שהיא תכפה על יריבתה. הת'אנדר קולעים למעלה מ-22 למשחק. כלומר, לת'אנדר יש כוכב נוסף בסגל למעשה: היכולת שלהם לכפות איבודים שהופכים למתפרצות קלות.
הגארדים הפיזיים והאתלטיים של סן אנטוניו כבר הוכיחו שאי אפשר ללחוץ אותם כמו קבוצות אחרות, אבל קאסל ספציפית יכול להיות קצת פזיז בהחלטות שלו כשהוא נכנס ללוע הארי. הוא יצטרך לשחק משחק אחראי ושקול.
גם וומבי, בהמשך מהנקודה הקודמת, יצטרך להאט את הקצב לפעמים, ולא לנסות להכריח מהלכים שמול הגנות אחרות היו יכולים לעבוד. הת'אנדר חיים מהמתפרצות האלה וכבר הוכיחו שהם יכולים לגמור משחק בריצה כזאת.
צוות השיפוט
הפלייאוף נראה כמו ספורט אחר מהעונה הרגילה, השנה יותר מתמיד. הפיזיות והאינטנסיביות עלו רמה. השופטים איבדו את הרסן של הסדרה בין הספרס לוולבס, והמשימה שעומדת מולם עכשיו אפילו קשה יותר. יהיה מעניין לראות איך הם יתמודדו עם סדרה בסדר גודל כזה, עם שתי קבוצות אגרסיביות כל כך. סן אנטוניו הוכיחה שהיא לא פראיירית, אבל היתרון פה הולך לאוקלהומה סיטי, שיודעת איך לשחק את המשחק הזה בשני הצדדים.
הדקות של וומבי על הספסל
מכל מה שלמדנו על הקבוצות, וומבי הוא קריפטונייט להתקפת הת'אנדר לא פחות מאשר כל התקפה אחרת שעומדת מולו. הוא מפלצת מסוג אחר לגמרי. אבל הוא לא משחק הרבה כמו שג"א, הרבה בגלל שהאוויר דליל מאוד שם למעלה, והוא גם יכול להסתבך בעבירות. זה העקב אכילס שלו. והת'אנדר הראו שהם יודעים איך לנצל את הדקות בלעדיו.
האם וומביניאמה יצליח לטפס לכיוון ה-40-42 דקות? האם שיי יאלץ להוכיח את הכושר הגופני העילאי שלו ל-44-46 דקות בחלק מהמשחקים? ומה במקרה של הארכות? וואו, אמן שיהיו לנו הארכות.
אחוזי השלוש של קארוסו וקאסל
הת'אנדר סיימו את העונה עם 36.5 אחוז משלוש, מקום 9 בליגה. חמישה מקומות תחתם היו הספרס. אבל הנתון הזה מבלבל. הספרס היו אחת הקבוצות החמות בליגה מפברואר, הרבה בזכות שיפור של קאסל.
המנעד של קאסל וקארוסו רחב למדי, ושניהם נותנים כל כך הרבה באספקטים האחרים של המשחק, שהם ימצאו את עצמם על הפרקט ככה או ככה. יש מצב שהסדרה הזאת תוכרע בשאלה מי מהשניים יקלע טוב יותר משלוש.
הזריקות ששני הצדדים יחיו איתן בשלום
זה הנתון הכי משעמם, אז שמרנו אותו לסוף. בשורה התחתונה, כל קבוצה מנסה למנוע מיריבתה לעשות מה שהיא הכי רוצה לעשות. כי ספורט. אבל יש גם תחום אפור שאף אחד לא יגלה לכם עליו (חוץ ממני, אני מניח). ישנן זריקות ששתי הקבוצות יזרמו איתן.
שלשה של קייסון וואלס או לו דורט מאיזורי החצי פינה. זריקה של וומבי מחוץ לצבע אחרי 4 כדרורים או יותר, שלשה מכדרור של דיארון פוקס או דילן הארפר. גוייבה של איזייה הארטנשטיין מעל וומבי. חלק מהזריקות האלה יכנסו באחוז שיכריח אחת מהקבוצות להתאים את עצמה. שימו לב איך ההעדפות של הקבוצות משתנות במהלך הסדרה.
הימור
זה לא יותר מניחוש, אבל הת'אנדר עדיין מרגישים כמו כמו הימור יותר שקול. מעולם לא ראינו קבוצה צעירה כמו הספרס שדילגה על כל כך הרבה שלבים בדרך.
אבל מעולם לא ראינו שחקן שנראה כמו וומבי בגיל 22. שתי הקבוצות ימררו את החיים זו לזו, ולנו רק נשאר לכוון שעון ולחמם את הפופקורן. אוקלהומה סיטי ב-7 אבל הלוואי שאני טועה.
עם כל הכבוד לקאבס שהשיגו את הכרטיס האחרון לגמר האזורי, ויפגשו את הניקס, הת'אנדר מול הספרס זה כל מה שקיווינו לקבל מהפלייאוף הזה.
גבירותי ורבותי, יש לנו גמר.
מערב.