קליבלנד חזרה לגמר המזרח לראשונה מאז 2018, ועשתה זאת בצורה הכי משכנעת שאפשר. הקאבס הביסו הלילה (בין ראשון לשני) 94:125 את דטרויט במשחק 7, הדיחו את המדורגת ראשונה במזרח ועלו לסדרה מול ניו יורק ניקס, שתיפתח כבר בלילה שבין שלישי לרביעי במדיסון סקוור גארדן.
דונובן מיטשל הגיע למשחק הזה עם לא מעט לחץ על הכתפיים, אחרי פלייאוף לא יציב לפרקים, אבל סיפק בדיוק את התשובה שקליבלנד הייתה צריכה. הוא סיים עם 26 נקודות, 8 אסיסטים וללא איבוד, ובעיקר השתלט על המשחק ברבע השלישי עם 15 נקודות שסגרו כמעט סופית את הסיפור.
הקאבס פתחו חזק, ניצלו את ההחטאות של דטרויט ורצו להתקפות מעבר קלות. כבר אחרי הרבע הראשון הם הוליכו 22:31, וברבע השני ברחו עם ריצת 9:24 בדרך ליתרון 47:64 בהפסקה.
אחד הנתונים הבולטים היה כמות האסיסטים של קליבלנד. בשלב מסוים ברבע השני היו לקאבס יותר אסיסטים מאשר סלי שדה לדטרויט, והכדור זז במהירות מצד לצד. מקס סטרוס פתח, והחמישייה של קליבלנד נראתה מאוזנת הרבה יותר.
ג'ארט אלן היה דומיננטי מתחת לסלים עם 23 נקודות, אוון מובלי הוסיף 21 ו-12 ריבאונדים, וסאם מריל סיפק תרומה אדירה מהספסל עם 23 נקודות וארבע שלשות כבר במחצית הראשונה.
קליבלנד ניצחה 34:58 בנקודות בצבע, קלעה ב-50.6 אחוז מהשדה והשאירה את דטרויט על 35.3 אחוז בלבד. ההפרש, 31 נקודות, הוא השלישי בגובהו אי פעם של קבוצת חוץ במשחק 7.
דטרויט, שכפתה משחק שביעי עם ניצחון במשחק 6, לא הצליחה לשחזר את האנרגיות. דניס ג'נקינס הוביל אותה עם 17 נקודות, בעוד קייד קנינגהאם ודאנקן רובינסון נעצרו על 13 כל אחד.
עבור הפיסטונס זו אכזבה עצומה - הם היו רחוקים ניצחון אחד מגמר מזרח ראשון מאז 2008, אבל דווקא במשחק הגדול של העונה, בבית, נראו כבויים וחסרי פתרונות מול ההגנה של קליבלנד.
עבור מיטשל, זו תהיה הופעה ראשונה בקריירה בגמר אזורי אחרי תשע עונות בפלייאוף. עבור קליבלנד, זה המבחן הגדול הבא: סדרה מול הניקס, היריבה שהדיחה אותה בצורה כואבת ב-2023, והזדמנות להוכיח שהקבוצה הזו באמת עשתה קפיצת מדרגה.