בגרמניה היו כבר כאלה שפרסמו שהוא סיים עם ישראל, ובנסיבות של מלחמה במזרח התיכון אפשר היה להבין למה אמיר סהיטי, שחקנה של המבורג, לא ימהר לחזור ואולי ינסה לעשות שרירים. אבל מכבי תל אביב ישבה בשקט, פעלה בדרכיה והנחיתה אותו, כפי שעשתה כשהחזירה את כל הזרים שחששו תחילה לשוב לישראל.
אתמול (שני) הגיע סהיטי למסיבת העיתונאים ודיבר לראשונה על מה שחש. על מה שהרגישו הוא ורעייתו, עם תינוק קטן, כשפרצה המלחמה מול איראן, והוא היה כאן במשך 48 שעות תחת טילים על תל אביב. המתיחות הזו שעדיין קיימת. ההיתכנות למלחמה חוזרת. כל אלה לא מרפים את ידיו ורגליו של הקוסוברי, שלימד שגם אם הגעת לבונדסליגה, את החיוך ואת שמחת החיים אתה יכול לרכוש בחזרה אפילו במדינת כדורגל כמו ישראל.
סהיטי חזר בזמן, בדיוק כשמכבי תל אביב הייתה צריכה אותו. זו לא העונה של אושר דוידה, שאולי ראוי יותר מכולם, עם לא מעט מתחרים ממכבי חיפה, לתואר אכזבת העונה עד עכשיו. רחוק כל כך מהפלייאוף המצוין שנתן בעונה שעברה, דוידה הפך בהרבה משחקים לשחקן ספסל. ממש כמו שהיה בדרבי האחרון, אז גם הורחק בחוסר אחריות ובטיפשות.
סהיטי יושב לרוני דיילה היטב על משבצת הכנף הימנית. הערב הוא צריך להראות את ההבדלים. את האקס פקטור. גם במשחק מול קבוצה כמו הפועל באר שבע. לא ברור עדיין אם הלדר לופס ימשיך בהרכב של רן קוז'וך אחרי הטעות הקשה שביצע מול בית"ר ירושלים בשבת, אבל קרוב לוודאי שהפורטוגלי ימשיך ויקבל מולו באגף את סהיטי. מכבי תל אביב משלמת לו לארבעה חודשים שכר עצום, כ-250 אלף יורו נטו. זה הזמן שלו להחזיר מול אחת משתי הקבוצות אותן מכבי תל אביב לא ניצחה העונה.
מהצד השני הליו וארלה. עם שלושה שערים בליגה ושניים חשובים מאוד בגביע המדינה, כולל אחד בדרבי, וארלה הוא שחקן ההתקפה הכי טוב מבין הזרים לאורך כל העונה של מכבי תל אביב. הוא התחיל בעצלתיים. לא תמיד היה בהרכב, אבל באחרונה אצל רוני דיילה הוא באנקר. אחרי טייריס אסנטה הוא השני מבין השחקנים הזרים מבחינת דקות משחק. 1,480 דקות יש לו, מה שמלמד באמת שרק בחודשים האחרונים הפך לשחקן הרכב.
מבין הזרים הוא הסקורר המוביל. לא שיש כל כך במה להתפאר העונה כשבסך הכול כבש שלושה שערים בליגת העל, אבל זה לא רק החלק ההתקפי. וארלה מאזן את מכבי תל אביב בצד השמאלי. הרבה בזכותו, על הכנף בצד שמאל, יכול רוי רביבו לתקוף בראש שקט. המגן השמאלי ההתקפי, ואולי בשני האספקטים הטוב בכדורגל הישראלי, תורם המון להתקפה בידיעה שווארלה יחפה עליו.
אתמול באימון שוב היה ניתן לראות כמה וארלה רציני. "הוא משקיע באימונים כמו במשחקים", אומרים עליו חבריו לקבוצה. היחיד, אגב, שלובש גם בימים החמים האלה שרוולים ארוכים באימון. הראש במכבי תל אביב, הלב עם נבחרת כף ורדה - בחודש נובמבר שיחק בנבחרת וחודש קודם לכן היה שותף להעפלה למונדיאל. בזימונים למשחקי הידידות במרץ לא הזמינו אותו, והוא יודע שהוא צריך לעשות שמונה משחקי ליגה טובים וגמר גביע מצוין כדי שלא יהיו ספקות למאמן הנבחרת שלו לקראת המונדיאל.
תוצאות השבת היטיבו מאוד עם האלופה. הניצחון שלה בחיפה לצד התיקו בטרנר החזירו אותה לפחות עם חצי רגל למאבק האליפות. זה עוד לא נראה ככה מבחינת יכולת. בשלושת המשחקים האחרונים, שניים בליגה ואחד בגביע, היא ניצחה. היכולת לא הייתה מספיק טובה, ודיילה יודע את זה יותר טוב מכולם. אבל עכשיו זה הזמן, ואפילו הנורבגי ירה אתמול: "זה יהיה הקאמבק הגדול שאפשר לחלום עליו אם הקבוצה הזאת תזכה באליפות".
אם מכבי תל אביב מכינה לנו הפתעה, זה אמור להתחיל הערב. לסהיטי ולווארלה, שאמורים להיות בהרכב של דיילה, תפקיד מרכזי אם אכן מכבי תל אביב הולכת לבנות כאן את הקאמבק הכי גדול שהיה מזה שנים ארוכות בליגת העל.