מינסוטה מתקרבת בצעדי ענק להדחת דנבר כבר בסיבוב הראשון, אחרי ניצחון 96:112 במשחק הרביעי שהציב את הנאגטס עם הגב לקיר. האלופה לשעבר הגיעה לסדרה כפייבוריטית, פתחה אותה טוב, אבל מאז משהו פשוט התפרק - מקצועית, פיזית ומנטלית.
הסיפור הגדול של המשחק היה איו דוסונמו, שסיפק הופעה היסטורית מהספסל בדיוק ברגע שבו מינסוטה הייתה זקוקה לגיבור לא צפוי. אחרי הפציעות של דונטה דיווינצ'נזו ואנתוני אדוארדס, דוסונמו לקח אחריות בענק, קלע 43 נקודות והפך לשחקן הספסל עם ההופעה הגדולה ביותר בפלייאוף זה 50 שנה.
הפציעות של מינסוטה היו אמורות להפוך את המשחק להזדמנות של דנבר. דיווינצ'נזו סיים את העונה אחרי קרע באכילס, ואדוארדס נפצע בברכו ויעבור MRI שיקבע את חומרת הפגיעה. במקום שהנאגטס ינצלו את המצב, הם איבדו שליטה במחצית השנייה ונראו כמו קבוצה שלא מוצאת פתרונות.
מנגד, גם דנבר סוחבת בעיות משלה. ארון גורדון חזר לשחק למרות מתיחה בשריר התאומים, אבל היה מוגבל מאוד, התקשה לנוע וסיים עם 9 נקודות בלבד ב-23 דקות. המאמן דייויד אדלמן הודה לאחר מכן כי "זה לא היה הוגן להשאיר אותו על הפרקט", וכעת בקבוצה יצטרכו להחליט אם וכמה להשתמש בו במשחק הבא, שיכול להיות גם האחרון של הנאגטס העונה.
בלי גורדון כשיר ובלי פייטון ווטסון הפצוע, דנבר מתקשה להתמודד עם האורך, האתלטיות והאגרסיביות של מינסוטה. הוולבס כופים איבודים, רצים למתפרצות ומצליחים להוציא את הנאגטס מהקצב שלהם. גם כאשר דנבר הובילה ברבע השלישי, ההגנה של מינסוטה הפכה את המומנטום.
ניקולה יוקיץ' שוב סיפק מספרים מרשימים על הנייר - 24 נקודות, 15 ריבאונדים ו-9 אסיסטים - אבל בפועל זו לא הסדרה הדומיננטית שהתרגלנו לקבל ממנו. הוא קולע באחוזים נמוכים, מתקשה מחוץ לקשת, וברבע הרביעי כמעט נעלם לחלוטין. כשנשאל על היכולת שלו בסדרה, סיכם אותה במילה אחת: "ממוצעת".
התסכול של יוקיץ' התפרץ גם בשניות הסיום. ג'יידן מקדניאלס המשיך לשחק וקלע ליי-אפ כשהמשחק כבר הוכרע, מה שהכעיס את הסרבי והוביל לעימות בין הצדדים. יוקיץ' וג'וליוס רנדל הורחקו, והליגה צפויה לבחון את האירוע לפני המשחק הבא.
יוקיץ' הסביר בסיום מדוע התעמת עם מקדניאלס: "כי הוא קלע אחרי שכולם הפסיקו לשחק. נו באמת, ראיתם מה קרה". כשנשאל אם הוא מתחרט, הסרבי היה חד: "אני לא מתחרט". מקדניאלס, מנגד, לא ראה בעיה במהלך.
מקדניאלס, שכבר עקץ את שחקני דנבר בסדרה כשכינה אותם "שומרים רעים", לא התרגש מהמהומה. מבחינתו "כל עוד השעון עדיין רץ, אז אני הולך לקלוע". על העימות עם יוקיץ' הוסיף: "לא יודע מה הוא אמר, פשוט ראיתי מישהו ענק".
ובינתיים, למרות היתרון המבטיח של מינסוטה, שהושג בעיקר בזכות ההגנה שלה, יש מי שלא מתלהב. שאקיל אוניל סירב לתת לרודי גובר קרדיט על השמירה מול יוקיץ' בסדרה. אחרי שצ'ארלס בארקלי טען שגובר "הרוויח את הפרחים שלו" , שאק השיב: "אתם מבינים את חוק הממוצעים? ג'וקר שלט בו הרבה פעמים, אז עכשיו יש לו משחק אחד רע? שניים? זה אומר שרודי עוצר אותו? אני לא אגיד שרודי עצר אותו. לעולם לא אגיד את זה".
אצל דנבר, לעומת זאת, התחושה היא של קבוצה שמתחילה לאבד את האחיזה. ג'מאל מארי אמנם קלע 30 נקודות, אבל הנאגטס קלעו רע מחוץ לקשת, איבדו את הקצב במחצית השנייה ולא הצליחו לנצל ערב שבו היריבה איבדה את שני שחקני הקו האחורי הפותחים שלה.
דנבר כבר חזרה בעבר מפיגור 3:1 בפלייאוף, אבל הפעם התחושה שונה. מינסוטה נראית עמוקה, פיזית ורעבה יותר, וגם בלי לדעת מה יהיה מצבם של אדוארדס ודיווינצ'נזו, היא מגיעה למשחק הבא עם ביטחון אדיר. הנאגטס, מנגד, יודעים שעוד ערב בינוני של יוקיץ' ועוד משחק שבו גורדון מוגבל — והעונה שלהם עלולה להסתיים הרבה מוקדם מהצפוי.