פורטלנד נמצאת בפלייאוף בפעם הראשונה מאז 2021, אבל את הכותרות הגדולות מייצר דווקא הבעלים החדש שלה. זה לא בגלל מהלכים שגרתיים של בעלים חדשים, כמו הבאת קווין דוראנט בטרייד נואש או עסקה בלתי נתפסת על לוקה דונצ'יץ', אלא בעיקר כי הוא מצטייר כגרסה אמריקאית וחסרת סנטימנטים של יואב כץ.
טום דאנדון, מיליארדר בן 54, אושר כבעלים החדש רק ב-30 במרץ. בתוך פחות מחודש כבעל השליטה (80%) בפורטלנד, עבורה שילם לפי שווי שוק של 4.2 מיליארד דולר, הוא כבר זכה לכינוי מביל סימונס: "אל צ'יפו" (El Cheapo) - הקמצן.
דאנדון, המחזיק גם בבעלות על קבוצת ה-NHL קרוליינה הוריקיינס וברשת מגרשי פיקלבול, פתח את הקדנציה שלו בקיצוץ עלויות אגרסיבי. לפי דיווחיו של שון הייקין, כתב הבלייזרס הוותיק, הבעלים אסר להטיס את שלושת שחקני החוזה הדו-כיווני למשחקי הפלייאוף נגד סן אנטוניו - צעד חריג ולא מקובל בליגה.
הדיווח הזה הצטרף לפרסום ב"ספורטס אילוסטרייטד", לפיו אנשי הצוות נאלצו לבצע צ'ק-אאוט מחדרי המלון לפני הצהריים במהלך המסע לפיניקס, רק כדי להימנע מתשלום על עזיבה מאוחרת - וזאת למרות שנותרו שעות ארוכות עד ליציאת האוטובוסים לאולם. אפילו האוהדים הרגישו את השינוי: במשחק הפלייאוף הראשון ב"מודה סנטר" מאז 2021, במקום חלוקת חולצות כמקובל במסורת הליגה, הם קיבלו מגבות קטנות.
בנוסף, כשרכש דאנדון את הקבוצה מהעיזבון של פול אלן, עלו שאלות לגבי שיפוץ האולם ומימונו. הוא התעקש ששום דולר מכספו הפרטי לא יוקצה לשדרוג, ומדינת אורגון אכן העבירה לאחרונה חקיקה להקצאת 365 מיליון דולר מכספי ציבור למטרה זו. העניין הוא שדאנדון פשוט פועל לפי המודל הקבוע שלו בכל ארגון עליו הוא משתלט.
במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כבעלים בתחילת החודש, הבהיר שאינו מודאג מהתדמית שלו. "ברשימת הדברים שאכפת לי מהם, זה נמצא במקום נמוך", אמר. "חשוב לי האופי שלי יותר מהמוניטין. אם נצטרך לקבל החלטה שטובה לפורטלנד טריילבלייזרס, אני אקבל אותה. זה לא אומר שאני אוהב לעשות את זה".
כשרכש את ההוריקיינס בינואר 2018, צעדיו הראשונים התמקדו ביעילות תפעולית חסרת רחמים ובצמצום המבנה הניהולי. אחרי שבנה את הונו בענף הלוואות הסאב-פריים לרכב, דאנדון החיל על קבוצת ההוקי מסגרת פיננסית של סיכון וסיכוי גבוהים, כשהוא מזהה בה נכס שערכו האמיתי גבוה מהמחיר שלו בשל הוצאות תקורה מנופחות.
בתחילה הוא לא קנה את הקבוצה במלואה, אלא ביצע רכישה מחושבת של 52% מהמניות תמורת כ-420 מיליון דולר. כך הוא הגביל את החשיפה להון תוך הבטחת שליטה מוחלטת על הניהול ועל זכויות ה-"PNC ארנה". הנדל"ן היה מניע מרכזי: הוא הבטיח את זכויות הפיתוח ל-80 דונם סביב האולם והפך את המודל העסקי מפרויקט ספורט למיזם נדל"ן בעירוב שימושים.
בהמשך פירק דאנדון את ההיררכיה המסורתית ב-NHL. הוא ביטל את המבנה של נשיא וג'נרל מנג'ר נפרדים, בטענה שההנהלות סובלות מעודף כוח אדם שלא מספק החזר על ההשקעה. הוא צמצם את מספר הסקאוטים והעדיף תפעול רזה המאפשר לו גישה ישירה לכל מקבלי ההחלטות. גם שם הוא זכה למוניטין של קמצן בגלל קיצוץ בהוצאות שיווק, נסיעות ושכר מאמנים - כל מה שאינו קשור ישירות לשחקנים ולניצחונות.
אפילו במינוי המאמן הוא יצר תקדים כשמינה את רוד ברינד'אמור, סמל מועדון שהסכים לעבוד בשכר נמוך ממחירי השוק. דאנדון העדיף "התאמה תרבותית" על פני יועצים יקרים, מה שאפשר לו להפנות יותר משאבים לרכישת שחקנים שתומחרו בחסר. הוא נקט מהלכים אגרסיביים כמו הצעות חוזה ל"סוכנים חופשיים מוגבלים" עם מענקי חתימה גבוהים מראש, כדי לבחון את החוסן הפיננסי של הבעלים היריבים.
זו האסטרטגיה הקבועה שלו: קניית כישרונות בזול ומיקסום ערך הנכס. כמעט עשור לאחר מכן, המדיניות השתלמה. הקבוצה שלו נחשבת לאחת הטובות ב-NHL, שוויה צמח ב-330%, ההכנסות זינקו והקהל חזר למגרשים. כעת הוא ממנף את ההצלחה הזו כדי לממן את רכישת פורטלנד ב-4.25 מיליארד דולר, כשההוריקיינס משמשים כהוכחת היתכנות למודל הניהול שלו.
מה המשמעות עבור דני אבדיה? אבדיה הוא כיום הסופרסטאר הכי משתלם כלכלית ב-NBA, ובפער עצום - מצב שיימשך לפחות עד קיץ 2027. במובן הזה, הוא השחקן המושלם עבור המודל של דאנדון. חוזהו הנוכחי של אבדיה מסתיים ב-2028, במקביל לחוזים הכבדים של ג'רו הולידיי (37.2 מיליון דולר), ג'רמי גרנט (36.4 מיליון דולר) ודמיאן לילארד. בזמן שלסקוט הנדרסון ודונובן קלינגן יש חוזי רוקי, שיידן שארפ הוא היחיד עם חוזה ארוך טווח משמעותי מעבר למועד זה.
אם אנשי המקצוע בפורטלנד מרוצים מהליבה הצעירה, דאנדון יכול לבנות סביבה קבוצה תחרותית במחיר נמוך יחסית ולחזק אותה בטריידים. למועדון יש נכסים משמעותיים: החלפת בחירות עם מילווקי ב-2028 ו-2030 ובחירת סיבוב ראשון ב-2029. אלו נכסי פרימיום שערכם עולה ככל שהבאקס נחלשים. לטריילבלייזרס יש גם את רוב בחירות הסיבוב הראשון שלהם, לצד בחירה של אורלנדו ל-2028.
בקיצור, "אל צ'יפו" אינו קמצן; הוא די חכם. ואם הוא רוצה לבנות קבוצה הישגית סביב דני אבדיה, יהיו לו את כל הכלים כדי לעשות זאת.