כמה חלמנו שיהיה לבלייזרס סיכוי לנצח את הסדרה הזאת. אבל רק לא ככה. לא ככה... מחוץ לשלולית הכחולה-לבנה שלנו, הסיפור של הסדרה הזאת תמיד היה ויקטור וומבניאמה. ועכשיו, כשהוא בספק גדול - הסיפור של הסדרה הזאת הוא היעדרו. בואו לא נתבלבל, הלוחות הטקטוניים של הליגה הזדעזעו יחד עם הלסת של וומבי כשהפרצוף שלו פגש את הפרקט. רק בריאות, מון פרר.
אחרי שאמרנו את זה, אפשר להתפנות לשיחה רצינית על מה זה אומר. גם במשחק האחרון דני ניסה להרים הילוך בלי וומבי על המגרש, ובצדק. הוא התחיל לסחוט עבירות בקצב הרגיל שלו ולתסכל את השומרים שלו, בדומה למשחק הראשון. אבל אחרי כמה דקות מעודדות הוא הלך ודעך. פיזית הוא פשוט לא היה שם, ובואו נקווה שהמכות שהוא חטף בשני המשחקים האלה לא ישפיעו על המשך הסדרה שלו.
הבלייזרס חוזרים הביתה, והם חייבים לעשות כמה שיותר רעש עכשיו, לפני שאבא חוזר מהעבודה. אם הם לא ישמרו על הסרב בבית ויגיעו חזרה לטקסס ביתרון 1:3, דני יכול לחפש טיסות ארצה. וזה לא הולך להיות פשוט, גם בלי התמרור "עצור" שהתרגלנו לראות סותם את הצבע.
סן אנטוניו כבר ניצחה את פורטלנד בלי וומבניאמה. כן, פתאום שלושת משחקי העונה הרגילה, בהם לא ראינו את הצרפתי, הפכו לרלוונטיים יותר. מי שמצפה לשני משחקים קלים מסתכן באכזבה מרה. יש להם מה למכור גם בלעדיו.
וומבי הוא אמנם אליל מדדי הפלוס-מינוס, אבל העונה, סן אנטוניו ממוצעת ומעלה גם בלעדיו. הספרס עם פלוס-0.4 נקודות לכל מאה פוזשנים כשהוא נח, ועומדת על מאזן 6:12 מרשים ביותר. כלומר, פורטלנד לא תקבל את שני המשחקים האלה עם שליח של וולט. החבורה של מיץ' ג'ונסון מאומנת ואתלטית. והיא צעירה מדי בשביל לדעת שהיא אמורה להפסיד עכשיו. הטקסנים יתנו פייט, ומנגד דני והחברים יצטרכו להראות שיש להם את קור הרוח והעוצמה לשמור על המבצר שלהם. אז איך עושים את זה?
קודם כל דואגים לכל הקהל לחולצות פלייאוף, כדי שיכנסו לעניינים - כאילו, אני צוחק אבל מה השטויות האלה? אתה בעלים של קבוצת NBA, תתחדש, ועכשיו תשתעל כמה לירות ותעשה אווירה. בלתי נתפס.
טיאגו ספליטר נותן סדרה מעולה בינתיים מהקווים. הוא לוחץ על הכפתורים הנכונים, ומוביל את המאץ'-אפים לאן שצריך עם השיטות וההרכבים שלו. חוץ מקריס מארי, כפרה עליו. אם מארי לא יראה עוד שניה בסדרה הזאת זה עדיין יהיה יותר מדי. נתחיל עם דני, כי הוא המפתח של הקבוצה הזאת. וגם כי הוא ישראלי.
דני יהיה חייב לעמוד ברף הגבוה שהוא העמיד לעצמו מבחינת האגרסיביות שלו בחדירות. עליו להיות ההבדל בין שתי הקבוצות האלה. הוא ודיארון פוקס הם היחידים שהראו רמות כאלה של דומיננטיות. ההבדל ביניהם הוא שפוקס הראה את זה לפני שנים, ובקבוצה אחרת. דני הוא סופרסטאר עכשיו.
ניכר שקואץ' מיץ' לא סומך על אופציות הסנטר השלישי שלו (ביסמאק ביומבו, מייסון פלאמלי וקלי אוליניק), כנראה בצדק. סביר להניח שינסה הרכבים עם קרטר בריאנט על תקן הסנטר. דני יכול לחגוג על הרכבי הסמול-בול האלה, וטוב יעשה ספליטר אם ידאג שהוא באמת יהיה על המגרש כשלוק קורנט יושב. ואם אפשר, כדאי גם לרווח עבורו את הצבע. אישית הייתי שוקל גם להימנע מלתת לשיידון שארפ חלק בהרכבי סמול-בול, פשוט כדי שלא יהיו חוליות חלשות בהגנת החילופים.
הגנתית, דני חייב להיות יותר קמצן עם העבירות שלו. זה לא אירופה ואנחנו לא בנייטינז, לא תמיד נעצור מתפרצת בפאול. גם במשחק העומד יש סיטואציות שעדיף לא להתקרב אליהן בכלל. פה ושם צריך להפסיד קרב כדי לנצח במלחמה. ומה עם האחרים? שאלה טובה.
בגזרת הגארדים חשוב שדני וספליטר ימשיכו לחזק את סקוט הנדרסון, שנתן את משחק חייו בניצחון האחרון. אין לדעת מתי השעון יכה חצות וסקוט יהפוך בחזרה לדלעת. שווה לנסות למשוך את זה כמה שאפשר. אבדיה צריך עזרה ביצירת נקודות, ולא מאתמול. מנגד, אין הרבה רמזים לאופטימיות בכל הקשור לקבלת ההחלטות של ג'רו הולידיי בינתיים. הוא נשמה ומנהיג, אבל אולי כשחקן ספוט-אפ הוא יוכל לעזור יותר.
רול-פליירים קולעים יותר טוב בבית, ואולי אם נגיד את הקלישאה הזאת מספיק פעמים היא תהיה נכונה עבור הולידיי, טומאני קמארה, והחברים. כל שלשה שלהם שווה את משקלה בזהב. רוב וויליאמס כבר משחק את המקסימום שהייתי מרגיש בנוח לתת לו מבחינת דקות. ספליטר לגמרי צדק כשהימר עליו בקלאץ'. וויליאמס נייד וחד יותר מדונובן קלינגן, למרות שהאחרון ימשיך לפתוח לפחות בינתיים, ככל הנראה, וזה בסדר.
מהצד של הספרס שלושת הגארדים יצטרכו להתעלות, בדגש על פוקס. הם יבואו בטירוף וינסו לרוץ בכל הזדמנות כדי לחפות על ההתקפה העומדת הבעייתית שלהם. בצד השני, חשוב שהבלייזרס יענישו אותם בריבאונד התקפה, באופן שמונע מהם לרוץ, ולא להפך.
כלומר, הריווח חייב לקחת בחשבון את השחקנים שנשארים להילחם על ההחטאות ואת הגנת המעבר. דומיננטיות של הבלייזרס בהזדמנויות שניות תכריח את הספרס לשלוח עוד שחקנים למאבק על הכדורים החוזרים, ותמנע את משחק הריצה שלהם. ספליטר יכול להסביר את זה יותר טוב ממני, בתקווה.
לפני שנלך חשוב להוריד אבן מהלב. "דאון-היל דני" זה לא דבר. מספיק עם הכינוי המטופש הזה. חוסו עלינו. כבר עדיף טורבו, בחיי. המשחק הבא בשבת ב-5:30 לפנות בוקר (כולנו נקום, כן?). אלה הרגעים הכי חשובים בקריירה של דני ושל רוב הסגל הזה. דני אבדיה הוא השחקן הכי טוב בסדרה עד להודעה חדשה, אבל הספרס עדיין קבוצה מצוינת. אם הבלייזרס רוצים לקלקל את החגיגה לכל אוהד ואוהדת מחוץ לאורגון וישראל, העבודה שלהם מתחילה בשבת.